רופאים: אין קשר בין החיסון למקרי השיתוק

האיגוד הרפואי לרפואת ילדים בדק מקרים לגביהם נטען כי החיסון החי מוחלש נגד פוליו גרם לשיתוק, ומהממצאים עולה כי החיסון אינו הגורם

אבי יופה | 22/10/2013 17:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מומחי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בחנו את הקשר שבין המקרים שפורסמו לאחרונה של ארבעה ילדים שלקו בשיתוק, לבין החיסון החי מוחלש שניתן להם זמן מה לפני שחלו, ומצאו כי אין קשר בין החיסון לבין המחלה. מדובר בממצאים דומים למסקנות משרד הבריאות שפורסמו מיד עם היוודע המקרים.

- חוסן נגד פוליו ושותק, הוריו: הוא היה בריא

חיסונים נגד פוליו ברהט
חיסונים נגד פוליו ברהט צילום: אדי ישראל
בשבועות האחרונים פורסמו דיווחים על ארבעה מקרים של ילדים שלקו בתסמונת שיתוקית לאחר שחוסנו בחיסון החי מוחלש נגד הפוליו בטווח זמן של 23 עד 45 יום. מדובר בשלושה מקרים של תסמונת הגיליאן ברה ומקרה אחד של מחלת ADEM.

מניתוח שיעור הופעת המקרים הנוירולוגיים בעקבות מתן חיסון ומהפרש הזמנים בין החיסון להופעת התופעות הנוירולוגיות, נמצא כי הם אינם תואמים לפרק הזמן המתאים שלאחר קבלת חיסון חי מוחלש כנגד הפוליו.

כמו כן, נמצא כי ייתכן וישנו גורם אחר לתחלואה. בשלושת מקרי הגיליאן ברה נמצא כי היתה קיימת מחלה שקדמה להופעת התסמונת ובאחד המקרים אף זוהה בוודאות הגורם לתסמונת. בהקשר ל-ADEM תוארה מחלת חום שנראית כגורם סביר להופעת השיתוק בילד.

בכל הקשור לנתונים מהספרות המקצועית, אומרים כותבי המסמך פרופ' אלי סומך וד"ר דיאנה טשר מהאיגוד לרפואת ילדים ומבית החולים וולפסון, כי בכל ארבעת המקרים "ברור שלא מדובר בנזק ישיר שגרם כביכול הנגיף המוחלש למערכת העצבים מכיוון שבכל המקרים הללו הנגיף לא בודד בנוזל השדרה או בצואה של הילדים שסבלו מהתופעת".

לסיכום, כותבים השניים, כי מניתוח של שכיחות הופעת המקרים הנוירולוגיים, המאפיינים הקליניים שלהם וכן סקירת הספרות מעידים "כנגד קשר בין מתן החיסון OPV להופעת מקרי גיליאן ברה ו-ADEM".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק