דרושה מלחמה ארוכת טווח בפיגועים הפליליים

המשטרה לא מצליחה לחסום את החמצן שמזין את ארגוני הפשע, ובינתיים נרשמו בעת האחרונה סדרה של חיסולים, שלא תמיד עלו לכותרות. פיצוץ הרכב באשקלון הוביל לסדרת מעצרים, אך השאלה היא מה יקרה אחרי שהאבק ישקע

ניצב בדימוס, ח''כ משה מזרחי | 26/10/2013 23:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המונח "פיגוע פלילי" הוטבע בסוף 2003, בעקבות ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין בדרום תל אביב. באירוע הופעל מטען נפץ בעת יציאתו של רוזנשטיין ממשרד חלפנים במקום. הוא עצמו חמק, אבל שלושה עוברי אורח תמימים נהרגו. המפכ"ל דאז שלמה אהרונישקי כינה את האירוע "מלון פארק" של המשטרה.

עד לרגע זה, שבו נתבעה וגם תבעה הממשלה לראשונה מהמשטרה תוכנית פעולה נגד ארגוני הפשע, המשטרה נמנעה מלשנות את דרכי הפעולה שלה, למרות גלי החיסולים והרג אזרחים ברחובות.
צילום: אדי ישראל
פיצוץ רכב באשקלון צילום: אדי ישראל

ההכרה בקיומו של מה שהגדירו במילה המכובסת לפשע המאורגן, "פשיעה מאורגנת", נכפתה על המשטרה, ותוכניתה רחבת ההיקף שהוגשה לממשלה, ותבעה תקצוב גרנדיוזי של כחצי מיליארד שקל, התקבלה כפי שהיא.

המשטרה נתבעה לקיים אותה בלי שתקבל שקל נוסף. רק בשנת 2008, עם הקמת יחידת "להב 433", שאיחדה את כל היחידות הארציות לארגון אחד, החלה פעילות אינטנסיבית, ולעתים גם מצליחה מאוד, במאבק לפירוקן של קבוצות הפשע ושליחתם של לא מעט מראשיהן לכלא.


למרות ההצלחות בפגיעה ביעדים מרכזיים, לא הצליחה המשטרה, גם בגלל היעדר שיתוף פעולה מתחייב ומסיבי של סוכנויות האכיפה הכלכליות, לחסום ולחסל את החמצן הכלכלי שמזין את הקבוצות האלה ולפרק את התשתיות הכלכליות, הפליליות והסמי-לגיטימיות שעליהן נשענו לצורך קיומן. כתוצאה מכך, גם לאחר הוצאתם של ראשי הארגון מהמגרש, אין ואקום ועל אותן תשתיות שלא פורקו נאבקים מי שבאים במקומם, בין באורח קבע ובין כמוציאים לפועל של הראשים גם בשבתם בכלא.

סימנים של רפיון בפיקוח ההדוק על ארגוני הפשיעה התגלו בשנתיים האחרונות בחיסולים לא מעטים, כמו בחודשים האחרונים, שלא זכו לכותרות גדולות.

צילום: אדי ישראל
זירת החיסול באשקלון צילום: אדי ישראל

הפיגוע הפלילי התורן באשקלון, בלב צומת הומה, סמוך לבית ספר ומבני ציבור, שבוצע באמצעות מטען רב-עוצמה, נסתיים בנס בלי נפגעים חפים מפשע.

למה לחכות? הרי אם היו נהרגים שם חלילה כמה ילדים המשטרה כולה הייתה על הרגליים והציבור היה תובע מממשלתו לעשות מעשה ולחזק את המשטרה כפי שהייתה צריכה לעשות כבר ב2003-. סופו של דבר: ריכוז הכוח בארגון הכביר שהוקם, יחידת 433, והמאמץ הלא מנצח שמושקע בזירת הלחימה בפשע המאורגן, בא על חשבון הביטחון האישי השוטף.

אני מניח שהמשטרה, בתגובה פבלובית שבדיעבד, תשקיע מאמץ כביר מזדמן בשל האירוע המהדהד ובעל הפוטנציאל להתלקחות של חיסולים. השאלה היא מה יהיה מחר כשהאבק ישקע. הרי התשובה תבוא לא מחר, אלא בחודשים הבאים. לזה צריך אורך נשימה ותשומות ראויות. האם יש למשטרה את היכולת הזו לאורך זמן?

תמהני.

הכותב הוא חבר כנסת, ניצב בדימוס, ולשעבר ראש אגף החקירות במשטרה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...