אין ממשלה: בעיית הארנונה במגזר הערבי
במשך שנים העדיפה המדינה לא לבנות משרדי ממשלה ומסחר ותעשייה ביישובים הערביים, אבל מאשימים את התושבים במצב ישובייהם
המכשול העיקרי של הרשויות הערביות בדרך להעצמה כלכלית הוא היעדרם הכמעט מוחלט של אזורי תעשייה, מבנים ומתקנים ממשלתיים ומוסדות ציבוריים. וכשאין גביית ארונה מעסקים, הכנסות כל רשות מקומית צונחות פלאים. אחרי הכל, סכומי הכסף המשמעותיים שנכנסים לקופות הרשויות הם על ארנונה שלא למגורים - מפעלים החולשים על שטחים נרחבים, מוסדות ציבור ומתקנים ממשלתיים, נמלי תעופה וים, תחנות כוח של חברת החשמל ועוד.
מתוך כלל תשלומי הארנונה שממשלת ישראל משלמת לרשויות המקומיות ברחבי הארץ עבור משרדים וחברות ממשלתיות הממוקמים בשטחיהן, רק 0.2 אחוז מגיע לרשויות הערביות. בנוסף לכך, רק 1.5 אחוזים ממתקני התשתית הממשלתיים ממוקמים ביישובים ערביים, ו-2.4 אחוזים בלבד מאזורי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים ערביים.
מחקר שערכה לאחרונה שירלי רקח, מנהלת שותפה במחלקת מדיניות שוויונית של עמותת "סיכוי", בשיתוף ארגון אינג'אז, מרכז מקצועי לקידום הרשויות המקומיות הערביות, אשר נתוניו טרם פורסמו, מעלה כי גם אם גביית הארנונה למגורים ביישובים הערביים הייתה מתבצעת בשיעור של 100 אחוז, רשות מקומית ערבית ממוצעת הייתה מקבלת 809 שקל לכל תושב. זאת בעוד רשות מקומית יהודית הייתה מקבלת 1,217 שקל לתושב. זאת ועוד, בבדיקה מקבילה לגבייה בשיעור של 100 אחוז על ארנונה שאינה למגורים, גבייה כזו הייתה מניבה לרשות ערבית 259 שקל לנפש, לעומת 1,426 שקל לנפש ביישוב יהודי - פי 5.5.
מה שבעיקר מפריע לראשי הרשויות במגזר הערבי, ואף זכה ללא מעט אזכורים בדוחות מבקר המדינה, הוא היעדר הכנסות מארנונה משטחי תעשייה ומתקנים ממשלתיים וציבוריים. במקרים לא מעטים אזורי תעשייה שהוקמו בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה גובלים ממש בפאתי יישובים ערביים, אולם שיוכם של אותם שטחים לרשות מוניציפלית יהודית - שלעתים רחוקה מאזור התעשייה, ואפילו אין בינה ובין האזור רצף טריטוריאלי - מוביל את הכנסות הארנונה בסכומי העתק למועצות היהודיות.
אזור התעשייה הסמוך לסחנין, הוא דוגמה קלאסית. אף שהוא ממש גובל בבתי העיר הערבית, כל הכנסות הארנונה מהמתקנים הציבוריים והמפעלים הממוקמים בו הולכות למועצה האזורית משגב. כך גם בפארק התעשייה אפק, הממוקם בין כפר קאסם לראש העין, שמקבלת את כל הכנסות הארנונה מהמקום, וגם בקריית הממשלה, השוכנת בין נצרת לנצרת עילית. הקריה משמשת אמנם את תושבי שתי הערים, אולם הכנסות הארנונה עושות את דרכן רק לרשות היהודית.
"המציאות מוכיחה שתושבי ישראל הערבים כמעט לא הצליחו להיכנס למשרדי הממשלה, ומשרדי הממשלה גם לא הגיעו אלינו", אומר ד"ר ע' זאל אבו-ריא, דובר עיריית סחנין ומנהל שלוחת סמינר גבעת חביבה בעיר. "האתגר להעלות את אחוז גביית הארנונה קיים גם אצלנו. אולי זה יפתיע מישהו, אבל בסחנין אנחנו עומדים על 82 אחוזי גבייה בפועל, וזה ביישוב ערבי עם הרבה אנשים מתחת לקו העוני. עבדנו קשה, עירבנו את התושבים בחיי הקהילה וזה עובד. ועדיין, עיר צריכה אזור תעשיה שיניב לה הכנסה מרכזית של ארנונה. עיר צריכה בתי משפט, בנקים, משרדים ממשלתיים, מבני ציבור, ואת זה אין לנו ואין כמעט לאף עיר ערבית אחרת בישראל".
על אזור התעשייה תרודיון, המרוחק מטרים ספורים מבתי עירו, אין לד"ר אבו-ריא הרבה מילים טובות להגיד. "יש שם מבני ציבור, משרדים ממשלתיים ומפעלים שמשלמים ארנונה גבוהה, אבל לא לנו - זו בעיה מעבר לעניין הכלכלי. זה עניין של אזרחות ורצון שכולנו נהיה חלק מהמרחב האזורי המשותף, כי שוויון בינינו לבין יישובים יהודיים יביא לשותפות יותר טובה ולקידום, ובסוף - זה גם אינטרס של מדינה שרוצה להגביר את החוסן של התושבים שלה".
סוגיית היעדר שטחי תעשייה מממשל במגזר הערבי הוזנחה שנים רבות, אולם בעקבות לחץ שהפעילו ראשי המגזר החלו ממשלות ישראל לפני כעשור לנסות ולהתמודד עמה. בתקופת ממשלת אולמרט אף קודמה יוזמה להקמת מינהלות אזוריות של שטחי תעשייה הסמוכים ליישובים ערביים, וכן ניסיון של רשויות יהודיות להכניס את יישובים ערביים שכנים כשותפים באזורי התעשייה. אולם יוזמות אלו, במרבית המקרים, הסתיימו בהסכמים שהביאו רווחים זעומים בלבד לרשויות הערביות. בכמה מקרים נמשכים המשאים והמתנים על חלוקת הרווחים החדשה בכספי הארנונה עד עצם היום הזה.
"מדינת ישראל עברה תיעוש בשנות השישים, ובמדיניות מכוונת לא פיתחו אזורי תעשיה ביישובים ערביים, ומההיסטוריה אנו יודעים שזה לא משהו שיקרה שוב", אומרת ד"ר רקח. "לכן הפתרון הוא לבוא ולחלק את ההכנסות מאזורי התעשייה הללו בצורה שוויונית. אבל מכל היוזמות הממשלתיות ראינו משהו שקרוב לשוויון רק בדרום, כשעיריית רהט קיבלה 44 אחוז מהכנסות הארנונה בפארק התעשייה הסמוך אליה וללהבים. במרבית המקרים המדינה לא מתערבת, וראשי הרשויות היהודים לא ששים לוותר על הכנסות הארנונה הגבוהות כי הם אומרים'זו לא בעיה שלי, אלא של המדינה'. אבל בסוף יש כאן אוכלוסייה שלמה שנשארת מחוץ לכלכלה הישראלית, וזו כבר בעיה של כולנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם