דיון הקבינט על תקציב הביטחון יתקיים מחר
שר האוצר שוחח עם כל אחד מהצדדים בנפרד ושמע את טענותיהם. לבסוף לא הושגה הכרעה והוחלט שהסוגייה תשוב מחר לדיון בקבינט

בדיון באותו החודש הייתה הבנה על גובה הקיצוץ אך בפועל, כך לדברי גורמים במערכת הביטחון, במקום שלושה מיליארד הושת קיצוץ של שבעה מיליארד וחצי שקלים, דבר שלטענתם מוליד את המחסור התקציבי. על כן, ביקש גנץ את ארבעת מיליארד וחצי השקלים.
הרמטכ"ל איים כי אילו יישאר התקציב על כנו אזי ישנן משמעויות מרחיקות לכת גם עבור ביטחון המדינה. במערכת הביטחון יש מי שמעריכים כי בסופה של ההידברות יקבל לרשותו צה"ל את הסכום אם כי לא בטוח שבפעימה אחת, וייתכן כי הכסף יינתן בכמה מנות במהלך השנה, מצב עליו ייתכן ויוכלו הצדדים להגיע לפשרה.
הדיון שהוגדר כקריטי העסיק רבות את צה"ל במהלך היום, כאשר כל החלטה שתתקבל בדיון תכריע את הכף לטובת אחד מהצדדים - האם יישאר הקיצוץ על כנו או שמא יועבר הכסף המתבקש בצה"ל.
"אין ספק שבביטחון השוטף נדרש לעשות יותר עם פחות", אמר קצין בכיר בפיקוד המרכז ביחס ליכולת תפקוד הכוחות המשרתים בשטחים. "ישנה ירידה משמעותית של הכוחות ואין ספק שמדובר בפגיעה שהיא לא מבוטלת".
לדברי הקצין, בראשית שנות ה-2000 למעלה מ-40 גדודים הוצבו בשטחי יהודה ושומרון ועתה מדובר בקרוב לעשרים גדודים שנדרשים לבצע ביטחון שוטף. "הכוחות עלולים להתאמן רק בשנים 2015 או 2016 ועד אז הם לא יראו שטחי אימונים וחלק מהם לא התאמנו כבר למעלה שנה", הסביר.
תקציב מערכת הביטחון לשנה הבאה עומד על כ-51 מיליארד שקלים לעת עתה, כאשר פחות ממחצית - 22 מיליארד - מיועדים לצה"ל. הפער האמור נובע מההבדל העצום בין הסכום שניתן השנה לבין זה שניתן בשנה החולפת ועמד על כ-29 מיליארד וחצי שקלים.
בצה"ל טענו לקראת הדיון כי הסכום הנדרש הוא קריטי בעבור הכשרות ואינו מיועד להטבת תנאים של המשרתים. לטענת גורמים בצבא, ניתנו הבטחות שהיו אמורות גם להוביל למציאת פתרונות. זאת כאשר את הכסף מבקשת מערכת הביטחון לקבל מרזרבות תקציב הקיימות ממילא במשרד האוצר, בהיקפים של מיליארדים שנשמרים לשעת הצורך, כך לטענת גורמים ביטחוניים.