החיסכון מפיטורי עובדי הקבע: 370 מיליון שקל
המהלך המתוכנן של פיטורי 4,500 אנשי קבע יחסוך לצה"ל 720 מיליון שקל בשנה, אך יוביל לתשלום פנסיה בגובה של כ-350 מיליון
נראה כי הרמטכ"ל בני גנץ בחר למקד את השיח בפיטורים הצפויים של 4,500 אנשי קבע, אלא שבדיקת מעריב מגלה כי החיסכון שיתקבל מפיטורי העובדים יהיה בסך הכל כ-370 מיליון שקל, כ-8 אחוז בלבד מהתוספת הנדרשת. כלומר, כדי להתמודד עם הקיצוץ בתקציב שעומד על 4.5 מיליארד שקל, צה"ל עדיין צריך לקצץ למעלה מארבעה מיליארד שקל.
הפנסיה הממוצעת לפורשים מצבא הקבע (מגיל 46) מגיעה כיום לכ-17 אלף שקל בחודש, אולם רוב מפוטרים הצפויים הם, ככל הנראה, בתחום השכר הנמוך אצלם פנסיה ממוצעת עומדת על 7,700 אלף שקל.
בנוסף, הפנסיה התקציבית שמשלמת מדי שנה מערכת הביטחון מוערכת ב-20 מיליארד שקלים - פי ארבעה מהקיצוץ הנדרש.
הרמטכ"ל בני גנץ שכבר הציג בחודש מאי את תוכנית צה"ל לשנת התקציב הקרובה, יחד עם תוכנית תקציבית רב שנתית, ביקש בדיון מנתניהו כי ארבעה וחצי מיליארד השקלים שחסרים לתקציב יועברו כפי שהובטח מהאוצר, וטען כי ללא הכסף לא יוכל צה"ל למלא משימות רבות המוטלות עליו וכי לתקציב הנוכחי עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת על ביטחון המדינה.
מנגד, באוצר דוחים את האיום בפיטורי אלפי עובדים שתוכנן מראש בצה"ל, ומתנגדים בתוקף לתוספת של 4.5 מיליארד שקל.
גורמים באוצר טוענים כי התקציב אושר רק בקיץ וכי מערכת הביטחון הכירה את כל הפרטים הכלולים בו. "שום דבר לא השתנה מאז ואי אפשר לבוא כל יומיים ולדרוש עוד מיליארדי שקלים", אומרים באוצר. "שלא יאיימו עלינו בפיטורי עובדים. יש להם תקציב של 55 מיליארד שקל ויש עוד המון שומנים שאפשר לקצץ לפני שמפטרים עובדים, בלי לפגוע במוכנות ובהצטיידות של צה"ל".
יצוין כי השכר הממוצע של אנשי הקבע בדרגות הנמוכות הוא כ-10.5 אלף שקל ועלות שכרם מגיעה לכ-13.3 אלף שקל לעובד. זאת בשעה שהקצינים הבכירים בצה"ל מרוויחים סכומים גבוהים בהרבה.
כאמור, מבדיקה שערך מעריב עולה כי פיטורי 4.5 אלף עובדים תחסוך כ-720 מיליון שקל לשנה בתשלומי שכר, אולם תוביל לתשלום פנסיה תקציבית של כ-350 מיליון שקל בשנה. כלומר, החיסכון של המדינה ומערכת הביטחון מפיטורי אלפי העובדים יגיע ל-370 מיליון שקל בלבד.
במערכת הביטחון יש מי שמעריכים כי בסופה של ההידברות יקבל לרשותו צה"ל את הסכום אם כי לא בטוח שבפעימה אחת, וייתכן כי הכסף יינתן בכמה מנות במהלך השנה.
הדיון, שמוגדר כקריטי, העסיק רבות את צה"ל במהלך היום שחלף עד לראשית ההידברות בין הצדדים וכל החלטה שתתקבל בו תכריע את הכף לאחד מן הצדדים, האם יישאר הקיצוץ על כנו או שיועבר הכסף המתבקש בצה"ל.
"אין ספק שבביטחון השוטף נדרש לעשות יותר עם פחות", אמר אתמול קצין בכיר בפיקוד מרכז ביחס ליכולת תפקוד הכוחות יו"ש. "ישנה ירידה משמעותית בכוחות, בפגיעה שהיא לא מבוטלת". לדברי הקצין, בראשית שנות ה-2000 מעל 40 גדודים הוצבו ביו"ש ועתה רק כ-20 מבצעים שם פעילויות ביטחון שוטף. "חלק מהכוחות לא התאמנו כבר למעלה משנה ועלולים להתאמן שוב רק ב-2015 או 2016", אמר הקצין.
תקציב מערכת הביטחון לשנה הבאה עומד על כ-51 מיליארד שקל לעת עתה, כאשר פחות ממחצית, 22 מיליארד, הם עבור צה"ל. בשנה החולפת עמד התקציב על 29 מיליארד שקל. בצה"ל טענו לקראת הדיון כי הסכום הנדרש הוא קריטי בעבור הכשרות ואינו מיועד להטבת תנאים של המשרתים.
בחודש מאי, אז דנו הצדדים, הייתה הבנה על גובה הקיצוץ אך בפועל במקום שלושה מיליארד הושת קיצוץ של שבעה וחצי מיליארד שקלים.
את הכסף הנוסף לתקציב מבקשת מערכת הביטחון לקבל מרזרבות הקיימות ממילא במשרד האוצר, לטענת גורמים ביטחוניים בהיקפים של מיליארדים שנשמרים לשעת הצורך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם