אושר: משרד הביטחון יקבל תוספת של 2.75 מיליארד שקלים
הקבינט המדיני-ביטחוני החליט פה אחד להעביר למשרד הביטחון עודפי תקציב, לאחר דרישתו לתוספת של 4.5 מיליארד שקלים. "קיבלנו החלטה שמאזנת בין אתגרי הביטחון, ובין הצורך להמשיך ולנווט באחריות את כלכלת ישראל", אמר נתניהו
- פרשנות: מה באמת יקרה עם התקציב הביטחוני
- גנץ נגד האוצר: "לא אתן לפגוע באנשי הקבע"
- החיסכון מפיטורי עובדי הקבע: 370 מיליון שקל
משרד ראש הממשלה מציין כי ההחלטה תואמת את החלטת ועדת השרים מחודש מאי 2013.
נוסף על כך הוחלט להקים ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון על כל מרכיביו. כמו כן יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר במטרה לזרז את פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ, ביניהם בסיס השלישות באמת גן, כדי לפנות קרקע לבנייה באזורי ביקוש.

ראש הממשלה בנימין אמר בהמשך להחלטת ועדת השרים כי "קיבלנו פה אחד החלטה שמאזנת בין אתגרי הביטחון הגדולים שניצבים בפני מדינת ישראל, ובין הצורך להמשיך ולנווט באחריות את כלכלת ישראל מול המשבר הכלכלי העולמי".
בדיון שנערך בוועדת השרים בחר הרמטכ"ל בני גנץ להתמקד בפיטורים הצפויים של 4,500 אנשי קבע. בדיקת מעריב בנושא מגלה כי החיסכון שיתקבל מפיטורי העובדים יהיה בסך הכל כ-370 מיליון שקל, כ-8 אחוז בלבד מהתוספת הנדרשת.
הפנסיה הממוצעת לפורשים מצבא הקבע (מגיל 46) מגיעה כיום לכ-17 אלף שקל בחודש, אולם רוב מפוטרים הצפויים הם, ככל הנראה, בתחום השכר הנמוך אצלם פנסיה ממוצעת עומדת על 7,700 אלף שקל.
בנוסף, הפנסיה התקציבית שמשלמת מדי שנה מערכת הביטחון מוערכת ב-20 מיליארד שקלים - פי ארבעה מהקיצוץ הנדרש.
הרמטכ"ל בני גנץ, שכבר הציג בחודש מאי את תוכנית צה"ל לשנת התקציב הקרובה, יחד עם תוכנית תקציבית רב שנתית, ביקש בדיון מנתניהו כי ארבעה וחצי מיליארד השקלים שחסרים לתקציב יועברו כפי שהובטח מהאוצר, וטען כי ללא הכסף לא יוכל צה"ל למלא משימות רבות המוטלות עליו וכי לתקציב הנוכחי עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת על ביטחון המדינה.
גורמים באוצר טוענים כי התקציב אושר רק בקיץ וכי מערכת הביטחון הכירה את כל הפרטים הכלולים בו. "שום דבר לא השתנה מאז ואי אפשר לבוא כל יומיים ולדרוש עוד מיליארדי שקלים", אומרים באוצר. "שלא יאיימו עלינו בפיטורי עובדים. יש להם תקציב של 55 מיליארד שקל ויש עוד המון שומנים שאפשר לקצץ לפני שמפטרים עובדים, בלי לפגוע במוכנות ובהצטיידות של צה"ל".