האם בקעת הירדן היא נכס אסטרטגי לישראל?
ראש הממשלה הציב את בקעת הירדן כאחד החסמים העיקריים בדרך להסדר קבע. בכירים ישראלים נחלקים אם נוכל להסתדר בלעדיה
מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי שוחח עם נתניהו ברומא על עתידה של בקעת הירדן והציע שכוחות אמריקאיים יסייעו לשמור על הביטחון באזור. על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, הנשיא האמריקאי ברק אובמה לוחץ על ישראל לסגת מבקעת הירדן מלבד מכמה נקודות אסטרטגיות ומציע פיקוח של כוח בינלאומי יחד עם המשטרה הפלסטינית.
הפלסטינים מצדם מסרבים לכל מתווה שאינו כולל נסיגה ישראלית מלאה מבקעת הירדן. "האינטרס הישראלי בבקעת הירדן אינו ביטחוני, אלא כלכלי", טען אבו מאזן השבוע ואף נקב במספר. ההכנסות הישראליות מגידול תמרים, תנינים ותרנגולות בבקעה מגיעות, לדבריו, ל-620 מיליון דולר בשנה.
עמדתו של נתניהו לאורך השנים עברה שינויים קלים. בעבר הוא דיבר על נוכחות ישראלית בבקעת הירדן, ולאחרונה הוא מדגיש כי הנוכחות תהיה צבאית. בסיור בבקעת הירדן לפני שנתיים הוא אמר שבכל הסדר עתידי צה"ל יישאר בבקעת הירדן. חודשיים אחר כך הוא אמר לקונגרס האמריקאי שישראל תובעת נוכחות צבאית לאורך נהר הירדן, אולם לא דרש ריבונות ישראלית בבקעה. בפגישה עם הנציגים הפלסטינים למשא ומתן שנערכה לפני כשנה וחצי אמר עו"ד יצחק מולכו, נציגו של ראש הממשלה לשיחות, שעל פי נתניהו ישראל תשמור על נוכחות בבקעת הירדן לפרק זמן מסוים. השבוע כבר הודיע נתניהו על הקמת גדר ביטחון בבקעת הירדן.
כך או אחרת, הבקעה נמצאת על שולחן המשא ומתן ומאיימת להיות זו שתפוצץ את השיחות, שבין כה וכה אינן מתקדמות ככל הנראה במישורים אחרים.
"בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה נתניהו דיבר על "תכנית אלון פלוס", אומר עוזי ארד, יועצו המדיני לשעבר של ראש הממשלה. "תוכנית אלון התבססה על המשך השליטה הישראלית בבקעת הירדן. נתניהו אמר'פלוס' כדי שלא ייצא שמנהיג הליכוד ילך על התוכנית של יגאל אלון, מנהיג במפלגת העבודה. מאז הוא לא נסוג מהקונספט הזה. יש היגיון בתפיסה הזאת, אלא שהשאלה היא אם יש לה היתכנות או שהפלסטינים יגידו 'על גופתנו המתה'. נתניהו עומד על דרישתו, הפלסטינים ינסו לכרסם את זה ובינתיים יתחילו לחפש פשרות; אולי השליטה הישראלית בבקעה לא תימשך לנצח אלא רק ל-50 שנה, אולי יוצב באזור כוח בינלאומי, אם כי הפתרון הזה אינו מקובל על נתניהו".
"יש היגיון בשיקולים הביטחוניים. גם בתקופה של טילים ארוכי טווח עדיין יש משמעות לנוכחות בשטח כדי שלא נהיה במצב שהפלסטינים קרובים אלינו כל כך. לא מזמן ביקרתי אצל מישהו במגדלי אקירוב בתל אביב. ממרפסת ביתו אפשר לראות את המדינה כולה. אנחנו מדינה כל כך זעירה, והעובדה שאנחנו פרושים בבקעת הירדן תורמת לביטחון, אם כי אפשר להחליט שהנוכחות שלנו בבקעה, ארוכה ככל שתהיה, איננה לנצח".
לתפיסת הביטחון של נתניהו - ששב ומזהיר שאם קו הגבול עם ירדן יהיה פרוץ, ניתן יהיה להבריח טילים שיאיימו על חיפה ותל אביב - יש דווקא לא מעט מתנגדים מהממסד הביטחוני לשעבר ובהווה. דני יתום, שהיה ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום, סבור שנוכחות ישראלית בבקעה איננה תנאי שעליו צריך לפוצץ את המשא ומתן. "יש אמנם חשיבות לכך שלא יבריחו דרך הגבול המזרחי אמצעי לחימה ומחבלים, אבל בבקעת הירדן יש כוחות ירדניים. אפשר לסכם על תקופה קצרה של שנה שבה ישהו כוחות ישראליים באזור ואחר כך יחליפו אותם כוחות אמריקאיים ובריטיים שיבטיחו שלא יהיו הברחות. כשניווכח שהמצב באזור רגוע מבחינה ביטחונית, אפשר יהיה לוותר על הכוחות הללו. אסור שבקעת הירדן תפיל את המשא ומתן עם הפלסטינים. ירושלים, הפליטים וההתנחלויות הם נושאים רגישים יותר".
לעומק טריטוריאלי אין חשיבות?
"גם כשיש עומק טריטוריאלי אי אפשר למנוע הברחות. לא היו הברחות על ציר פילדלפי? אם כי ההבדל בין עזה לבקעת הירדן הוא שבעזה השלטונות מעודדים טרור, וביו"ש המבחן של השלטונות יהיה אם הם מצליחים למנוע טרור".
לשטח עצמו אין חשיבות ביטחונית?
"לשטח יש חשיבות אם מדובר על חשש שצבא גדול וזר ינסה לפלוש לישראל. אני לא רואה את התרחיש הזה קורה בשנים הקרובות. במלחמת יום הכיפורים הייתה חשיבות לסיני ולרמת הגולן. אבל כשמדובר על חוליות טרור ועל רקטות - לשטח אין משמעות".
עמרם מצנע, אלוף פיקוד הדרום לשעבר, סבור שתקופת מעבר עם הסדרים מיוחדים בגבול הינה חיונית, "אולם זה אינו הפתרון הנכון בסופה של הדרך. יש היום אמצעים רבים ושונים כמו הסכמים או אמצעים מודיעיניים או כוח רב-לאומי כדי לשמור שמדינת פלסטין תישאר מפורזת מנשק בעל השפעה עלינו כמו טילים ומטוסים. ישיבה של צה"ל לאורך זמן על קו הירדן תטרפד כל הסכם עתידי".
"כשאפשר לירות טילים ארוכי טווח אין שום חשיבות לעומק אסטרטגי. הסכמים יעניקו לנו ביטחון גדול יותר מאשר עומק אסטרטגי. בסיני יש הסכם שקובע שהצבא המצרי לא נכנס לחצי האי. יש הסכמים דומים ברמת הגולן, וגם המצרים וגם הסורים עומדים בהסכמים האלה באופן טוטאלי. גם הפלסטינים מקיימים את חלקם במיגור הטרור. מה תעזור לנו רצועה של כמה מאות מטרים שתהיה מובלעת שאי אפשר יהיה לקיים אותה? ואיזו מדינה תסכים שמישהו יפקח על גבולותיה? צריך תקופת מעבר ארוכה של נוכחות ישראלית צבאית באזור, ואז לא תהיה לנו ברירה ונצטרך לסמוך על כוחות בינלאומיים, הסכמים מדיניים ואמצעים מודיעיניים".
ללא בקעת הירדן נהיה קרובים מאוד למדינה הפלסטינית. מצב כזה יאפשר ביטחון אמיתי למדינת ישראל?
"מה זה ביטחון אמיתי? האם יש באחת הגזרות ביטחון אמיתי, שלם, מוחלט ומלא? בשביל ביטחון מלא צריך לשבת בסיני ובלבנון, אבל יצאנו מדרום לבנון עם הזנב בין הרגליים וגם מעזה יצאנו, ובכל זאת יש בשני האזורים ביטחון סביר. הדבר החשוב ביותר זו יכולת ההרתעה הישראלית ולא עוד כמה קילומטרים של שטח. ההרתעה היא שמונעת מחמאס ומחיזבאללה לפגוע בנו. השאלה האמיתית היא עד כמה פוגעת בנו המציאות שאנחנו שולטים על עם זר בניגוד לרצונו ובניגוד לעמדה הבינלאומית. במצב היום אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להגיע לפשרות".
אתה תישן בשקט אם ניסוג מבקעת הירדן?
"אף אחד לא ישן בשקט כשיש אפשרות של טילים מכל עבר. בשום מצב לא נישן בשקט, אבל לפחות נוציא את המרעומים מפצצת הזמן שבתוכה אנחנו חיים".
שלמה גזית, ראש אמ"ן לשעבר, חתם לפני שנתיים על מסמך של המועצה לשלום ולביטחון שקבע שבקעת הירדן איננה מספקת עומק אסטרטגי מאחר שרוחב ישראל יחד עם שטחי הבקעה מגיע ל-40 קילומטר . יש צורך במענה שאינו טריטוריאלי, קבע המסמך של המועצה לשלום ולביטחון. "השאלה עמוקה הרבה יותר מבקעת הירדן", מסביר גזית. "לפני 40 שנה קבענו מושגים על איומי ביטחון, אבל הכל השתנה. מאז מלחמת יום הכיפורים אין איום במלחמה גדולה על ישראל. איומי רקטות וטילים קיימים עם בקעת הירדן ובלעדיה, כפי שהם קיימים מעזה ומלבנון. אם אין רקטות מלבנון, זה לא מפני שאנחנו יושבים שם, אלא כי אנחנו מרתיעים, והשאלה היא אם אנחנו יכולים להרתיע".
ישראל ללא בקעת הירדן תהיה בעלת כוח הרתעה?
"אני לא בעד לקום ולעזוב אלא במסגרת הסכם, אבל אם המשא ומתן ייכשל, אני בהחלט בעד פתרונות חד-צדדיים שיכללו גם את בקעת הירדן".
ואז הפלסטינים יהיו קרובים אלינו בלי מרחק אסטרטגי.
"זו צורת חשיבה מיושנת שהתאימה לתקופה של עד מלחמת יום הכיפורים, אבל איננה רלוונטית יותר במזרח התיכון של היום עם כל מה שקורה בעיראק, במצרים ובסוריה".
בקעת הירדן נכבשה ב-8 ביוני 1967 בקרבות נגד החטיבות הירדנית והעיראקית. עד 1970 חדרו לאזור אנשי אש"ף, והבקעה כונתה "ארץ המרדפים". בספטמבר70', כשאנשי אש"ף עברו מירדן ללבנון בעקבות ספטמבר השחור של המלך חוסיין, האזור נרגע. היישובים הראשונים הוקמו ב-68' על ידי בית"ר והפועל המזרחי. עד93' הם היו חלק מהקונצנזוס הישראלי, אולם בעקבות הסכם אוסלו שדיבר על "עזה ויריחו תחילה" וקבע העברת שטחים בבקעת הירדן לפלסטינים, החלה התלבטות לגבי נחיצותה הביטחונית של בקעת הירדן.
מאז עלו אינספור הצעות שונות לגבי האזור השנוי במחלוקת. ביולי67', חודש ימים בלבד אחרי מלחמת ששת הימים, הציע יגאל אלון את מה שקרוי "תוכנית אלון", שהתבססה על המשך השליטה הישראלית בבקעת הירדן. באוקטובר95' הודיע יצחק רבין בכנסת שגבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן "בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה".
בוועידת קמפ דיוויד השנייה ב-2000 הסכים ראש הממשלה אהוד ברק לוותר על נוכחות ישראלית קבועה בבקעת הירדן. חמש שנים אחר כך אמר ראש הממשלה אריאל שרון בראיון ל"הארץ" שישראל חייבת להמשיך לשלוט בבקעת הירדן. אהוד אולמרט, לעומתו, הציע לאבו מאזן כשהיה ראש ממשלה תוכנית לחילופי שטחים שבמסגרתה הסכים לנסיגה ישראלית מכל בקעת הירדן בתמורה לסיפוח גושי ההתנחלויות במעלה אדומים, גוש עציון ואריאל; אולם ב-2006, כשהיה ממלא מקום ראש הממשלה, הוא אמר שהוא מתכוון לשמור על שלושת גושי ההתנחלויות ועל בקעת הירדן בשליטת ישראל.
מתווה קלינטון בסוף שנת 2000 הציע נסיגה ישראלית מבקעת הירדן, כמו גם מרוב הגדה המערבית ורצועת עזה. על פי המתווה, בשלוש השנים הראשונות יישאר הצבא הישראלי בגבול המזרחי עם ירדן ואחר כך יוחלף בכוח רב-לאומי. לישראל תהיה נוכחות צבאית קטנה בכמה מקומות בבקעה בחסות הכוח הרב-לאומי למשך שלוש שנים נוספות.
על פי יוזמת ז'נבה, בקעת הירדן היא חלק מהמדינה הפלסטינית, אולם האזור יהיה האחרון שממנו תיסוג ישראל; במשך שלוש שנים אחרי הנסיגה תהיה נוכחות צבאית קטנה תחת סמכותו של הכוח הרב-לאומי. לעומת זאת, תוכנית השלום הסעודית דיברה על נסיגה מלאה מבקעת הירדן. מצע מפלגת העבודה עוסק באופן כללי בגושי ההתיישבות מרובי האוכלוסייה היהודית שיישארו תחת ריבונות ישראלית, "ואילו ההתנחלויות ביהודה ושומרון שאינן בגושי ההתנחלויות יפונו בהסדר".
ח"כ עומר בר-לב ממפלגת העבודה, שהיה מח"ט הבקעה, עמד בראש צוות שגיבש את תוכניתה המדינית של המפלגה. על פי התוכנית, בקעת הירדן ומדבר יהודה יהיו בשליטה ישראלית מלאה. ח"כ שלי יחימוביץ' עדיין לא הביעה את דעתה בנושא. מצע יש עתיד מדבר על העיקרון של שתי מדינות לשני עמים שבמסגרתו יישארו גושי ההתיישבות הגדולים בתחומי מדינת ישראל. המצע קובע שהוויתור על "חלק משטחי ארץ ישראל ההיסטורית הוא חלק הכרחי מהמלחמה על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל", אולם אינו מפרט. בראיון לרשת הידיעות הכלכלית "בלומברג" לפני חודש סירב יאיר לפיד לומר אם הוא תומך בהשארת נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן.
אנשי צבא ישראלים, כאמור, חלוקים בדעותיהם בנושא הבקעה. יעקב עמידרור, יועצו הפורש של ראש הממשלה, אמר בעבר שהעברת הבקעה לפלסטינים מותירה את ישראל ללא יכולת להגן על עצמה מפני איום ממזרח. רב אלוף (במיל') גבי אשכנזי אמר זמן קצר אחרי שעזב את תפקידו כרמטכ"ל שהוא תומך בעמדת נתניהו לגבי חשיבותה של נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן, ושאול מופז אמר כשהיה שר ביטחון שבקעת הירדן היא "במפת האינטרסים של מדינת ישראל ואין לי ספק שתהיה חלק ממנה בכל מציאות שתיווצר". בניגוד אליהם, מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, אמר בוועידת הנשיא האחרונה לפני כחצי שנה שלבקעת הירדן הייתה חשיבות ב-91': " בזמנו היינו מאוימים מירדן, מסוריה ומעיראק, אך כעת זהו עניין בעל חשיבות פחותה".
טילים ארוכי טווח לא מבטלים את השפעתם של נכסים אסטרטגיים מהסוג הזה?
"גם בתקופה של טילים בליסטיים מדינה צריכה עומק אסטרטגי. גבול בר הגנה צריך לתת מענה במקרה של מתקפה קונבנציונלית".
עם עיראק שסועה,וכשיש לנו הסכם שלום עם ירדן, אין למעשה איום ממזרח.
"לא ברור מה יקרה בעיראק. עיראק השתתפה בכל מתקפה על ישראל משנת 48'. בקעת הירדן היא עוטף מדינת ישראל. אף אחד לא מערער על הנימוקים שלי מבחינה מקצועית. הצגתי אותם בקונגרס ובסנאט ולכל שרי הביטחון. יש כאלה שמסכימים לניתוח המקצועי שלי, אבל אומרים שהשלום יביא ביטחון".
הסורים ,המצרים והפלסטינים עמדו בהסכמים בכל מה שקשור לסידורי הביטחון.
"אם הסונים בסוריה יעלו לשלטון אחרי נפילת אסד, הם יקיימו את ההסכמים עם ישראל? רק הסכם שמגלם עומק אסטרטגי יחזיק מעמד. אני סבור שצריך לדרוש ריבונות מפני שאם נציג דרישה נמוכה יותר, זו תהיה הדרישה השלטת".
שאול אריאלי, שהיה מפקד החטיבה הצפונית בעזה, סגן המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו בקדנציה הראשונה ומי שעמד בראש המנהלת להסדר הקבע, סבור שישראל צריכה לסגת מבקעת הירדן. "בקעת הירדן אף פעם לא הייתה חשובה לביטחונה של מדינת ישראל. מה שהיה חשוב אלה המורדות המזרחיים של השומרון; זה השטח ששולט על בקעת הירדן והופך אותה לגיא הריגה. בכל מקרה, זה כ-20 שנה אין איום על ישראל מהחזית המזרחית. יש לנו הסכם שלום עם ירדן, עיראק התפרקה ומצבה של סוריה אנוש. האיום האיראני הוא לא איום של פלישה, אלא של טילים ארוכי טווח ".
נתניהו טוען ששליטה ישראלית בבקעה תמנע הברחת נשק וחדירה של חוליות טרור דרך הירדן.
"כוחות בינלאומיים יכולים לפקח על הגבול לא פחות טוב מהצבא הישראלי. גם נתניהו מדבר על סדר כוחות קטן כדי למנוע הברחות. נתניהו כפי הנראה לא מעוניין להגיע להסדר קבע, וכדי להצדיק את עמדתו הוא מדבר על ביטחון אף שכל קצין זוטר בצבא יודע שאין שחר לדברים האלה".
קצינים בכירים מדברים על חשיבותו של העומק האסטרטגי.
"איזו משמעות יש לשטח של כמה עשרות קילומטרים כשיורים עליך טילים ממרחק של 1,50 קילומטר ? צריך להבין שאנחנו לא בוחרים בין טוב לרע אלא בין חלופות. מה הסיכון הגדול יותר לקיומה של מדינת ישראל: הסדר קבע או המצב הקיים? השאלה אם שווה לקחת את הסיכון של הברחות מול הסכנות של המצב הקיים היא ברורה. שווה לישראל לקחת את הסיכון מאשר להתמודד עם אינתיפאדה חדשה, עם שימוש ציני של איראן בפלסטינים כדי לנגח אותנו ועם הידרדרות מערכת היחסים עם טורקיה. התשובה מאוד ברורה אם יודעים לשאול את השאלה הנכונה".
"בסופו של דבר", אומר דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, "ועד כמה שזה נשמע אבסורד, זו תהיה גחמה של אדם אחד". אלחייני הגיע למושב ארגמן בבקעת הירדן מטבריה לפני 30 שנה. הוא כבר שמע הכל. "לכל ראש ממשלה הייתה דעה שונה לגבי האזור. אמנם רבין היה מהבחינה הזאת ראש הממשלה הימני ביותר, אבל סביר להניח שראש ממשלה מטעם מפלגת שמאל יוותר על הבקעה. אדם אחד יחליט על גורלה של בקעת הירדן, ואני מקווה שהוא יעשה את זה מתוך אחריות לאומית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם