פרשנות: המשבר בין ישראל לבית הלבן מחריף
חילופי הדברים הקשים בין ראש הממשלה למזכיר המדינה המחישו עד כמה עמוקה התהום בין ישראל לארה"ב. קרי ציין כי נתניהו לא באמת מכיר את פרטי ההסכם עם איראן, אבל רה"מ הבהיר: "אני מעודכן בפרטים, זו עסקה רעה"
גם דבריו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי מלפני כשבועיים לפיהם "לא ניתן לאף אחד להפחיד אותנו", שנתפסו תחילה כאמירה שמטרתה רק להדוף לחצים, מובנים היום כפערים עמוקים ולא טקטיים בלבד, כפי שמעדיף הממשל האמריקאי לתאר, בין ישראל לארה"ב בשאלת הגרעין האיראני.
הכל הולך לאחור, לפגישה שקיים נתניהו עם אובמה ב-30 בספטמבר בבית הלבן. הזרע המחודש של אי-האמון ניטע מחדש בפגישה זו, למרות ניסיונות של יועצי התקשורת של שני המנהיגים להסביר עד כמה הפגישה הייתה מצוינת. תחושתו של נתניהו כי לא ניתן לסמוך על אובמה, רק התגברה מאז.
חוסר האמון התגבר בעקבות הפערים העצומים בין מה שהממשל האמריקאי עדכן את ישראל לפני סבב השיחות השני שהתקיים בין שש המעצמות למערב, לבין מה שהופיע בפועל בטיוטת ההסכם בין שש המעצמות לאיראן בז'נבה בשבת האחרונה בלילה, שהחתימה עליו נעצרה או סוכלה ברגע האחרון.
בירושלים חשים שתבנית האירועים סביב ועידת הגרעין שהתקיימה בארה"ב בשנת 2010 חוזרים ביתר שאת, גם באשר להסכם המתגבש עם האיראנים. גם אז התחייבו גורמים בממשל לעמיתיהם הישראלים שארה"ב לא תסכים לכנס ועידה בינלאומית לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
אולם ברגע האחרון, לאחר שוועידת הגרעין ננעלה, אובמה נענה ללחץ המצרי ונתן את תמיכתו לקיום ועידה כזו, למורת רוחה של ישראל. כאז, גם היום. ארה"ב עדכנה את ישראל על הדרישות מאיראן ועל ההקלות המסתמנות בסנקציות, כשפועל היה מעט מאוד דמיון בין המסרים המוקדמים להסכם שהתגבש, כשהממשל האמריקני מסביר, שוב, כי נאלץ לתת לאיראנים יותר ממה שהתכוון.
העימות התגבר כשקרי אמר בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בטלוויזיה האמריקאית כי נתניהו לא באמת מודע לכל פרטי ההסכם, בעוד שנתניהו לא נשאר חייב והזדרז להגיב בדברים שנשא בכנס של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה שמתקיים בירושלים, כי בניגוד לדבריו של קרי, הוא דווקא מכיר את כל פרטי העסקה. "אני מעודכן בפרטי ההצעה לאיראנים, ומה שמוצע עכשיו הוא עסקה שבה איראן לא מחזירה לאחור את היכולת הגרעינית, ולעומת זאת משטר הסנקציות מוחזר לאחור. זו עסקה רעה ומסוכנת", אמר .
"חלק מההקלות שהצענו כבר היו בהצעה שלנו לאיראנים בשיחות הגרעין באלמאטי (בירת קזחסטאן, שם התנהלו שיחות לפני הבחירות לנשיאות באיראן)", הסביר פקיד אמריקאי בכיר, "אך מכיוון שאנחנו דורשים מאיראן לעשות יותר ממה שדרשנו באלמאטי, אזי גם מדובר על יותר הקלות ממה שנידון אז".
בכל מקרה, הדגיש הפקיד האמריקאי, מדובר בהקלות צנועות בלבד שניתן לבטלן, שכן חלקן לפחות הן סנקציות אמריקאיות שמאפשרות מנוף לחצים על האיראנים. והעיקר הוא שהקלות בסנקציות המרכזיות על המערכת הבנקאית והנפט האיראני ימתינו עד שיושג הסכם כולל.
נתניהו חותר, באמצעות הקונגרס האמריקאי, להגברת הלחץ הבינלאומי על איראן ולהחרפת הסנקציות כבר עתה. יועצו לשעבר של אובמה, דניס רוס, חזר ואמר אתמול, בעצרת הסוכנות היהודית, כי יש לקבל החלטה שתשמש כשוט מול האיראנים, בלי לממשה בשלב הזה. אלא שבממשל סבורים שהנכונות האיראנית לנהל מגעים רציניים בשל הלחץ הכלכלי במדינה היא מוגבלת. אם הלחץ יגבר איראן תפרוש מהשיחות וארה"ב תואשם בהכשלתן.
"החרפה של הסנקציות עתה עלולה לגרום לאיראנים לעזוב את שולחן המשא ומתן ולהאיץ את תוכנית הגרעין שלהם", אומר אותו פקיד אמריקאי בכיר. לדבריו, במקרה כזה קואליציית המדינות נגד איראן ואחדותן של שש המעצמות עלולות להתפרק ויהיו מדינות קרובות לאיראן ש"יטילו את האשמה על ארה"ב בטענה שאנחנו מחרחרים מלחמה נגד איראן, בלי לתת סיכוי לפתרון דיפלומטי".
מיד בתום הדיונים בז'נבה הזדרזה המשלחת האמריקאית לשיחות להגיע לירושלים לשיחות עדכון. תת-מזכיר המדינה, וונדי שרמן, העומדת בראש המשלחת האמריקאית, הגיעה לישראל ונפגשה עם גורמים במועצה לביטחון לאומי ועם השר לענייני מודיעין, יובל שטייניץ, המחזיק בתיק האיראני.
"אני לא מבין מאיפה הטענות לפערים", אמר פקיד אמריקאי בכיר בשיחת תדרוך לכתבים שהתקיימה אמש. "לפעמים יכול להיות בלבול בצד הישראלי. חוץ מזה, היה הבדל בין הדיונים עם האיראנים ביום הראשון לבין היום השני".
"ישראל הייתה רוצה להשיג עכשיו הסכם כולל ומקיף. גם ארה"ב הייתה רוצה בכך", הוא אומר. "יש מי שמאמין שאם אתה לא משיג את הכל מיד, אז אל תעשה דבר. יש כאן מחלוקת עם ישראל ואנחנו חושבים אחרת".
לדברי הפקיד, בניגוד לטענות שנשמעו בירושלים על כך שארה"ב להוטה יותר מהאיראנים להגיע להסכם, הייתה זו דווקא איראן שלא קיבלה את ההסכם שהוצע לה ולכן הופסקו הדיונים, ולא בגלל מחלוקת בין המעצמות.
"צרפת ומדינות נוספות הגיעו עם רעיונות חדשים אבל בשבת היינו מאוחדים לגבי נוסח ההסכם", אמר . "שמנו עסקה קשוחה על השולחן והאיראנים היו אלה שלא לקחו אותה. אני מקווה שהאיראנים לא יפספסו אותה כי אנחנו לא ממהרים".
בינתיים נדמה שהאופציה הצבאית האמריקאית התאיידה לה. גם זו הישראלית הופכת לפחות ופחות ממשית, בוודאי כשבת בריתה של ישראל מקיימת דיאלוג כה מחייב מול האיראנים.
אלא שבממשל מבקשים לשים את דבריו של נתניהו על דיוקם. "אין אף אחד בממשל האמריקאי היום, לא במחלקת המדינה, לא בפנטגון ולא בבית הלבן, שסבור שהגרעין האיראני נועד לאיים על ישראל או לממש את האיומים שנשמעו בעבר מצד אחמדינג'אד להשמיד את ישראל".
דברים אלה אמר ל-nrg מעריב עד לאחרונה בכיר בממשל שהיה שותף בארבע השנים האחרונות לכל הניסיונות להגיע לפשרה דיפלומטית מול האיראנים. לדבריו, האיראנים זקוקים לנשק גרעיני מסיבות שונות כמו הגמוניה אזורית, כבוד לאומי והמשך פעולות חתרניות.
בכיר זה הדגיש שפעולה צבאית מצד ישראל תביא לתוצאה דומה של הסכם דיפלומטי מול איראן - דחייה של מספר שנים ביכולת הסף הגרעינית שלה כדי לפרוץ לפצצה.
נתניהו, במקרה או שלא, בחר להתייחס באופן מעט שונה לאופציה הצבאית הישראלית. במקום לאיים במכת מנע, הוא הדגיש באזכרה לדוד ופולה בן גוריון כי "ישראל תנקוט תגובת נגד חריפה וכואבת כלפי כל מי שיעמיד את ביטחוננו במבחן". האם אמירה זו מבטאת השלמה עם הסכם גרוע שיושג עם איראן בהובלת ארה"ב? האם בעיני נתניהו, משמעותו של הסכם זה הוא הכלה בפועל של יכולת סף גרעינית של איראן? והאם משתמע מכך שנתניהו ויתר למעשה על פעולה ישראלית חדצדדית נגד איראן?
הפקיד האמריקאי, איש מנוסה מאוד שלקח חלק מרכזי במגעים הכושלים עם צפון קוריאה ובעבר הוצע לו אף לעבוד כחוקר במכון מחקר ישראלי חשוב, הבהיר שבכל מקרה הוא לא סבור שניתן לפרק את הקשר בין ארה"ב וישראל "כי הוא עמוק מדי". ימים יגידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם