חשש בפיליפינים: סופה נוספת תחריף האסון
כוחות הסיוע מרחבי העולם מתקשים להגיע לאזורי המשבר ומניין ההרוגים עלול לחצות את קו ה-10,000. נפגעים בטלקובן: "המצב גרוע"
ההתאוששות מהאסון תארך שנים, אומרים במדינה הענייה. הנשיא בנינו אקינו, שגם הוא סייר במסוק מעל האזור ההרוס, אומר שהממשלה פרסה חיילים בין היתר כדי להגן על הרכוש ו"להראות עוצמה צבאית באופן שימנע ביזה". אתמול בבוקר הכריז אקינו על "אסון לאומי".
מאמצי הסיוע נתקלים במכשולים קשים. אפילו כדי להגיע משדה התעופה של טלקובן לעיר, מרחק של עשרים קילומטר בסך הכול, נדרשות שש שעות, בגלל הנזקים הקשים לדרכים.
-אחד מכל שני ילדים בישראל עבר התעללות
-"נשיג רוב מהאופוזיציה למינוי שלח ליו"ר חו"ב"
-בנט ינסה לגייס תמיכה נגד עסקה עם איראן
ההערכות לגבי מספר ההרוגים במחוז לייטה, שבו נמצאת העיר טלקובן, עמדו אתמול עדיין על עשרת אלפים, כמו ביום שקדם לו, אולם השלטונות מודים שישנם חלקים באזור שעדיין לא נוצר איתם קשר, כך שההערכות יכולות להשתנות. 56 אלף בתים נהרסו כליל באי, ו-83 אלף בתים נוספים ספגו נזק. סופה טרופית נוספת, "זוראידה", שעתידה להגיע הערב ולהוריד כמות ניכרת של גשם, מוסיפה לחשש שהאסון האנושי רק יחמיר.
"אני לא חושב שיש בניין אחד שלא נהרס או ניזוק קשה. כל המבנים, כל אחד ואחד", העיד אתמול מפקד כוח הנחתים של ארצות הברית, הגנרל פול קנדי, אחרי טיסה במסוק מעל טלקובן, העיר שנפגעה באופן החמור ביותר מהטייפון.
יומיים אחרי שוך הסופה, מאמצי הסיוע נמצאים במוקד תשומת הלב בפיליפינים, בשעה ש-9.7 מיליון בני אדם שנפגעו מהסופה, על פי אומדני הממשלה, ממתינים למזון, מים ותרופות נחוצות. "אני לא מכיר אחד שלא איבד מישהו מקרוביו", אמר ראש העיר אלפרד רמולדז.
מג'ינה פרננדז, אחת הניצולות שניסתה לעזוב את טלקובן, תיארה את המצב בעיר כ"גרוע מגיהינום". "הסיוע הבינלאומי צריך להגיע לשם עכשיו, לא מחר", היא אמרה. סוכנויות הסיוע השונות, בהן סוכנות הפליטים של האו"ם והצלב האדום, מבינות היטב שמהירות התגובה היא קריטית, אבל אתמול אף אחד מהם לא שידר אופטימיות יתרה.
כאמור, רוב הסיפורים האנושיים שהוליד החורבן במרכז הפיליפינים הם טרגדיות של משפחות שאיבדו את יקיריהן ואת רכושן. אבל פה ושם מתפרסם גם סיפור אופטימי, כמו המקרה של אמילי אורטגה בת ה-21, שילדה אתמול בבית חולים מאולתר בשדה התעופה של טלקובן את בתה, ביאטריס ג'וי.
התינוקת נקראת על שם סבתה שעדיין נעדרת בעקבות הסופה. האם ניצלה אך בקושי אחרי שנסחפה במי השיטפון. כשהגיעה לאפיסת כוחות היא נאחזה בעמוד ואז חולצה. "חשבתי שאמות בעוד בתי בתוכי כשהגלים באו ולקחו אותנו", היא סיפרה. אתמול בבוקר היא החלה לחוש צירים, והתחילה לצעוד לעבר שדה התעופה. נהג משאית שעבר בדרך אסף אותה והסיע אותה לבית החולים.
"היא כל כך יפה", אמרה האם הטרייה שהחזיקה את התינוקת בידיה. בעלה של אמילי היה בזמן הסופה במנילה, וכך ניצל מהשיטפון. אתמול הוא כבר היה לצד אשתו ובתו. "אנחנו אמורים לחגוג היום, אבל אנחנו גם אבלים על המתים", אמר הבעל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם