בכיר חמאס שמוביל לעימות הבא עם ישראל
הארכי-טרוריסט מוחמד דף, שאיבד את עינו, ידיו ורגליו בניסיונות חיסול של צה"ל, הוא האיש שעל פיו יישק דבר כיום בחמאס
הוא מרותק לכיסא גלגלים אולם למרות מגבלתו הוא זה שמעביר פקודות והנחיות ללוחמים ומוביל, בין היתר, את המאמצים להגביר את פעילות החמאס ביהודה ושומרון, ולבנות תשתית מחודשת של הארגון. נכות, צריך לזכור, אינה מהווה מגבלה בעיני אנשי חמאס. השייח' אחמד יאסין, מי שהקים את חמאס והיה מנהיגו הבלתי מעורער, תפקד חלק ניכר מחייו מתוך כיסא גלגלים והניע פעילות טרור מסיבית נגד ישראל, עד שחוסל.
אבל לא רק המכה שספג במבצע שינתה את מצבו - לא פחות מכך השפיע ההימור הכושל שעשו מנהיגיו על מה שנראה כהזדמנות גדולה - עלייתם של האחים המוסלמים ומוחמד מורסי לשלטון במצרים. מי שטרף את הקלפים והפך לסיוט של חמאס היו אנשי הצבא המצרי ובראשם שר ההגנה פתאח א-סיסי.
ועכשיו חמאס מתחיל להסתגל למציאות המרה, והנהגתו, כמו גם ראשי הזרוע הצבאית שלו, עברו את שלב המשבר הגדול, מוצאים את הדרכים למלא אחר הצרכים הכלכליים והמבצעיים שלהם, ומצליחים לשרוד ולשמר את משטרם על רצועת עזה.
2012 הייתה קריטית עבור החמאס. בטוחים בהצלחת האחים המוסלמים במצרים החליטו ראשי הארגון לעזוב את הבית החם בדמשק, לנטוש את בשאר אסד במלחמתו במורדים, ולחסות בחיקו החם שלשלטון האחים המוסלמים במצרים.
ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, סגר את משרדי ההנהגה המדינית בדמשק, חבריה נפוצו בין לבנון, קטאר ומצרים, והרומן ההיסטורי בין סוריה לחמאס הסתיים בהאשמות מצד ארגון נגד אסד הטובח בעמו.
אבל אז הגיעה, כאמור, הנפילה של משטר האחים המוסלמים במצרים, וחמאס הפך לשנוא בעיניו של משטר א-סיסי. הצבא המצרי האשים את חמאס בטרור שחוגג בסיני ופתח במלחמת חורמה נגד פעילות מנהרות ההברחה, שהיוו צינור חמצן כלכלי מרכזי לרצועת עזה. זרימת הנשק לרצועה ומעבר כספי המיסים העצומים שחמאס גבה עבור הפעילות התתקרקעית במנהרות אלה, שהושמדו בזו אחר זו, פסקו.
נטישת הארגון את סוריה התקבלה בזעם בטהרן, שהזרימה בעבר לחמאס כספים רבים. גם זרם הכספים הזה דעך ונוכח המצב האנוש לא נותרה לארגון ברירה אלא לנסות ולאחות את הקרע עם איראן.
משעל משקיע מאמצים רבים בחידוש הקשרים עמה ובשכנוע האייתולה עלי חמינאי לשוב ולתת אמון בארגונו, כחלק מהמהפכה האיסלאמית אותה הוא מבקש להוביל. ההערכה היא שהירי המתחדש באחרונה מרצועת עזה, ומנהרת הנפץ שהכין חמאס בשבועות האחרונים, מופנים בראש ובראשונה לעיניים איראניות, כדי לשכנע כי ההתקוממות בעזה עדיין חיה ובועטת, וכי למרות ההסכמים מול ישראל חמאס עדיין ממשיך לפעול מחת לפני השטח נגד "האויב הציוני".
עד כה ניסיונות הפיוס עם טהרן לא עלו יפה. אחת הסיבות העיקריות היא הניסיון של איראן לייצר תדמית חדשה מול המערב, ובעיקר מול ארה"ב. היא לא ממהרת לאמץ לחיקה שוב את חמאס, שהוגדר בוושינגטון כארגון טרור, ומבקשים על הדרך גם ללמד את ארגון החמאס לקח.
גם ברצועה עצמה יש לחמאס צרות והוא מצוי במלחמה ממושכת נגד ארגון הג'יהאד האיסלאמי, שממשיך לקבל תמיכה מהאיראנים ולצבור כוח. כדי להגביר את כוחו מנהל הג'יהאד מערך דעווה (הטפה) שתפקידה לצבור תמיכה, אהדה וכוח, ולהשקיע במשפחות האסירים ובנזקקים.
גם ארגונים קטנים יותר כמו אלתמארוד וגופים סלאפים נוספים מהווים אתגר למשילות חמאס ומנסים לנגוס בכוחו של הארגון, שעדיין נחשב לבעל הבית ברצועה.
כאמור, חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, בימים הראשונים של "עמוד ענן", גרם לטלטלה עזה ואף להלם בארגון. הלוחמים בשטח התקשו לפעול בהיעדר מפקדם הצנטרליסט. כיום הכוורת המבצעית של הזרוע הצבאית בארגון מסודרת מחדש: את תפקידו של ראש הזרוע הצבאית תפסו למעשה אנשים מרכזיים כמו מרואן עיסא, שמוגדר ראש הזרוע, וראאד אל-עטאר, שמשמש כאיש המבצעים של הארגון.
בחמאס מותחים ביקורת קשה על הרשות הפלסטינית שמפעילה את מנגנוני הביטחון שלה נגד פעילי חמאס ו"משתפת פעולה עם האויב הציוני". התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הוא אחד הסיבות לכישלון מאמצי האחדות הפלסטינית בין חמאס לפתח'. חמאס עושה מאמצים גדולים לחדור ולהתבסס בשטחי יו"ש, ללא הצלחה גדולה עד עתה.
הזרוע הצבאית של החמאס קיבלה חיזוק משמעותי מאז עסקת שליט. כמה ממשוחררי העסקה הם שותפים להחלטה של ההנהגה להוביל שינוי באסטרטגיית הלחימה של הגדודים. לפני המבצע התפיסה הייתה להפעיל לחץ פסיכולוגי והתשה של העורף הישראלי באמצעות טפטוף רקטות לטווחים קרובים לזמן ממושך, וירי רקטות ארוכות טווח רק כדי להביא הישגים מוראליים גדולים יותר.
חמאס התקשה לספק לתושבי הרצועה הסברים הגיוניים להרס שצה"ל גרם בעזה. לכן הארגון החליט לעבור לסבבי מלחמה קצרים. בהתייעצות עם האיראנים ובתיאום עם הגזרה האחרות- לבנון של חיזבאללה, הוחלט לעבור לייצור מסיבי של רקטות ארוכות טווח ולהצטייד בכוח אש מגוון.
כמו רקטות לטווחים קצרים ובינוניים, טילים מתקדמים מונחי לייזר נגד טנקים מסוג קורנט וטילי כתף נגד מטוסים מסוג סטרלה, שאמורים למנוע תנועה חופשית של מטוסי חיל האוויר במרחב האווירי של רצועת עזה ולספק מכת אש קטלנית לסבב אלימות קצר מועד.
גם תשתית המנהרות חוזקה, לצורך העברת נשק ותקיפה נגד סיורים של צה"ל ויישובים בישראל. מנהרות התקפיות כמו מנהרת הנפץ שנחשפה ופוצצה באחרונה על ידי צה"ל, נועדו לאפשר ביצוע של מתקפת טרור על ידי פעילי הזרוע הצבאית וכדי לפגוע באזרחים ולחטוף חיילים.
מנהרות נחפרו גם בתוך הרצועה וייעודן לשפר את הלחימה נגד כוחות צה"ל שיחדרו בעתיד לשטח. פעילי החמאס יצרו למעשה עזה תתקרקעית, שבנויה מרשת של מנהרות שאמורות לשמש את הלוחמים לצורך מעבר בטוח בין אזורים שונים, תחת מתקפה אווירית ומול לוחמי צה"ל במבצע הבא. כבר במבצע "עופרת צוקה" היה שימוש מצומצם במנהרות הללו, לצורך תנועה ומסתור מפני הפגזות אוויריות של צה"ל.
ובשורה התחתונה, חמאס עדיין לא מוכן לעימות נוסף עם ישראל ולמרות היערכותו הקדחתנית, הנהגתו המדינית ובראשה חאלד משעל עדיין חזקה מההנהגה הצבאית, והיא מכתיבה מדיניות של שמירה על הסכם הרגיעה מול ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם