חשיפה: ג'ון קרי תמך במארגני המשט לעזה
מכתב ה"המלצה" שנתן קרי ב-2009 לאישים וקבוצות אנטי-ישראליות, מציב סימן שאלה על שיקול דעתו ועל התנהלותו במו"מ עם איראן

קרי. מתווך אבייקטיבי? צילום: איי.אף.פי
הוא העניק מכתב המפציר במדינות הנוגעות בדבר לסייע למשלחת זכויות אדם שיוצאת לישראל ולשטחים הפלסטיניים. חברי המשלחת, וביניהם אבונימה ואוואנס, אכן הציגו את המכתב הזה בקהיר כדי לזכות בגישה לעזה. זה לא עזר. המצרים חסמו אותם. הקבוצה התעקשה, ובהמשך הגיעו אוואנס וחברותיה במסגרת המשט שכלל את ה"מרמרה". ההמשך ידוע.
אביגדור ליברמן, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, לא היה מעניק מכתב דומה למשלחת של נוער הגבעות, לצורך ביקור יהודים בהר הבית. זה בדיוק מה שעשה קרי, בתפקידו כיו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט.
המצרים לא לקחו את המשלחת ברצינות. ישראל לא לקחה אותם ברצינות. הבעיה הייתה ג'ון קרי. איך איש כזה, בתפקיד כל כך בכיר כבר אז, צייד חבורה כזאת, שדעותיה בענייני המזרח התיכון קרובות יותר לבל"ד ולחמאס מאשר ל"שלום עכשיו", במכתב יציאה לדרך?
המכתב מעמיד בסימן שאלה חמור לא רק את האוריינטציה הפוליטית של קרי, אלא בעיקר את שיקול הדעת שלו, הן בנושא האיראני והן בנושא הפלסטיני. כבר אז, בסוף 2009, היה ברור לקרי עם מי ועם מה יש לו עסק. בספטמבר 2008 התקיימה אחת הפגישות המוזרות ביותר בניו יורק. מצד אחד היו שם "פעילי שלום" ובכלל זה נציגות "קודפינק", ומצד שני, נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד. התוצאה הייתה מאבק משותף נגד הסנקציות הנפשעות של ארה"ב.
ארה"ב היא הידידה החשובה יותר של ישראל. אין על כך סימני שאלה. ההתנהלות של קרי, לעומת זאת, מציבה סימני שאלה קשים. איך זה שסנאטור בכיר העניק לגיטימציה לקבוצה שהמאפיינים שלה היו גם תמיכה בחמאס, גם תמיכה באחמדינג'אד, וגם עוינות תהומית, הן לישראל והן לארה"ב. והשאלה החשובה יותר: האם ג'ון קרי של 2013 הוא ג'ון קרי של 2009?

מכתב ההמלצה של קרי
הסיפור המלא ביום שישי במוספשבת
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg