למה נשיא צרפת בחר בישראל על פני האמריקאים?
הצרפתים בלמו את ההסכם עם איראן, לא בגלל הדאגה לישראל: הם חושדים שארה"ב מכינה את השטח להפשרת העיצומים ומרחיקים מתחרים

אולם ביום ראשון הקרוב יניח נשיא צרפת את כל זה מאחוריו ל-72 שעות, ויגיע לביקור ממלכתי ראשון בישראל וברשות הפלסטינית. בביקור זה יעטוף אותו ראש ממשלת ישראל בחום. הוא יודה לו על עמדתה של צרפת, שבמהלך שיחות הגרעין בז'נבה בשבוע שעבר סיכלה ברגע האחרון עסקה עם האיראנים – עסקה שנתניהו הגדיר "רעה ומסוכנת"; כזו שגרמה לנתניהו לפעול במהירות, למרות בקשה מפורשת של הנשיא האמריקאי שלא להתנגד לה.
עם הולנד מגיע גם שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, שעמד במרכזה של הדרמה שהתחוללה בז'נבה. לשאלה מה באמת התרחש בחדרי חדרים במלון אינטרקונטיננטל ז'נבה יש הרבה תשובות בגרסאות שונות. מה שברור הוא שפביוס היה זה שעצר את כדור השלג המתגלגל, בפגישתו עם מזכיר המדינה האמריקני בשעת לילה מאוחרת.
פביוס הציג לפניו שתי הסתייגויות עקרוניות להסכם המתגבש מול האיראנים. הסתייגות ראשונה: אסור שתהיה בהסכם הכרה בזכותה של הרפובליקה האסלאמית להעשיר אורניום. הסתייגות שנייה: יש להתעקש על הפסקת העבודות בכור המים הכבדים באראק. מה קרה אחרי כן אינו ברור. בשורה התחתונה, הדינמיקה שהובילה לחתימה על הסכם עם האיראנים נעצרה עוד באותו לילה, ובחריקת בלמים.
ההתנהלות הצרפתית הדהימה את האמריקאים. ולא רק אותם. אך האמת היא שאין יותר מדי סיבות להפתעה: צרפת ניהלה מדיניות חוץ קשוחה נגד האיראנים גם בממשלים נשיאותיים קודמים. אם יש הפתעה כלשהי, הרי היא שפרנסואה הולנד, הפקיד הממושקף בעל הדימוי הסוציאליסטי-רכרוכי, מציב את עצמו בשנה האחרונה מימין לממשל האמריקני בכל הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הבינלאומי. לוב, מאלי, סוריה וכעת איראן.

זה גם מה שקרה בספטמבר האחרון, כשהממשל האמריקני החל לאיים על בשאר אסד במתקפת עונשין בעקבות השימוש בנשק כימי. צרפת הייתה המדינה היחידה מבין בנות בריתה של ארצות הברית שעמדה לצדו ללא סייג.
הולנד אמר אז שלא ייתכן שהתנהלותו של בשאר אסד, ששברה טאבו של מאה שנים בנושא שימוש בנשק כימי, תעבור בלי תגובה בינלאומית הולמת. הצבא הצרפתי הוזנק לעמדות, והולנד עמד לתת את הפקודה להסתער, רק כדי לגלות ברגע האחרון ממש שאובמה ביטל את המתקפה לטובת עסקה עם בשאר אסד לפירוק סוריה מנשק כימי.
אז לא מן הנמנע שאצל פרנסואה הולנד התפתחה בחודשים האחרונים עוינות אישית חבויה כלפי אובמה. עם זאת, אין בכך להסביר את התנהלותם של הצרפתים בסוגיית הגרעין האיראנית. גם לא התיאורים שלפיהם היה זה מקורב של נתניהו שהוא חבר הפרלמנט הצרפתי, מאיר חביב, שאמר לשר פביוס בשיחת טלפון דרמטית שאם לא יוקשחו העמדות בחתימה על הסכם הביניים עם איראן, זה עלול לגרום לישראל לתקוף.
אז מה באמת העמיד את הצרפתים על רגליהם האחוריות? מקור פריזאי בעל קשרים פוליטיים וכלכליים ענפים במזרח התיכון אומר שהסיבות הן בעיקרן כלכליות. אך לא רק: "האמריקנים אוהבים לכנות את הצרפתים בכל מיני כינויים: 'צפרדעים' ו'בני כלבות' הם המוכרים והחביבים עליהם ביותר. וגם עליכם, הישראלים", הוא עוקץ.
"אבל האמת היא שבכל הקשור לאיראן ולמשטר הסנקציות הבינלאומי, יש בצרפת תחושה הולכת וגוברת שהכלבות האמיתיות הן האמריקנים". המקור, שמכיר היטב את שוק המסחר הצרפתי, אומר שמה שמרתיח את הצרפתים יותר מכול הוא המחיר הכבד ששילמו כדי ליישר קו עם הסנקציות האמריקניות.
"אחת התעשיות שנפגעה הכי קשה בשנים האחרונות היא תעשיית הרכב הצרפתית. בבחירות לנשיאות פיזר פרנסואה הולנד הבטחות לשיקום התעשייה הצרפתית בכלל ותעשיית הרכב בפרט. זה לא קרה. ולא רק בגלל המשבר הכלכלי, אלא גם בגלל הלחץ האמריקני, שגרם בין השאר לכך שחברת הרכב הצרפתית פז'ו הפסיקה לייצא לאיראן חלקי חילוף למכוניות". ואכן, על פי נתונים שפרסמה חברת פז'ו בראשית שנת 2013, הפסקת המכירה של חלקי חילוף לאיראן גרמה לאובדן של 11 אלף מקומות עבודה לפחות.
אולם זו רק מחצית מהסיפור. "לפני כשנה", אומר המקור, "הופיע בעיתון באזרבייג'ן סיפור מוזר, ולפיו באזור הסחר החופשי אראז שבאזרבייג'ן, נחת משלוח של מכוניות מסוג שברולט קאמרו, תוצרת 'ג'נרל מוטורס' האמריקנית. על פי מסמכי המשלוח שיצא ממיאמי, ארצות הברית, יעדן הסופי של המכוניות היה טהרן.
"ההערכה כבר אז הייתה שהמשלוח הוא סנונית ראשונה המבשרת שמשטר הסנקציות על איראן אולי בעיצומו, אך חברות הענק האמריקניות, שחשות כי וושינגטון הולכת ומבשילה לקראת הסכם עם איראן, החלו לבדוק את השטח בחשאי.
"הסיפור הזה הטריף את הצרפתים, במיוחד את אנשי חברת פז'ו, שעד אז היה להם מפעל משגשג שפעל בשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב האיראנית 'איראן-חודרו', אולם נסגר בלחץ אמריקני. בהמשך פרסם העיתון הצרפתי 'לה-פיגארו' סיפור על נציגים של 'ג'נרל מוטורס', נושאי דרכון שווייצרי, שנפגשו באיראן עם בכירים איראנים.
"מייקל רובין, בכיר לשעבר בפנטגון, הגיב על הפרסום באומרו כי אם הוא מדויק, מדובר בהתנהלות בלתי מתקבלת על הדעת מאחר ש'איראן-חודרו' היא חלק מהקומפלקס הצבאי-כלכלי של 'משמרות המהפכה'. 'ג'נרל מוטורס' הכחישו נמרצות את הסיפור על מפגשים עם האיראנים, ותבעו מן העיתונים בצרפת שפרסמו את הסיפור לחזור בהם".
על כך אפשר רק לומר היה או לא היה, אולם המקור הפריזאי אומר שבצרפת הולכת ומתגבשת תחושה קשה שהאמריקנים ניצלו את משטר הסנקציות הבינלאומי על איראן כדי לנקות את השטח ממתחרים כמו הצרפתים ודומיהם, כך שאם או כאשר יבשיל חידוש יחסים עם טהרן, השטח יהיה מוכן לחדירה מסיבית של חברות הענק האמריקאיות – בין אם מדובר בחברות האנרגיה, הרכב או כל תחום אחר.
זה כמובן רק חלק מתמונה מורכבת הרבה יותר. גם הצרפתים לא בדיוק ישבו בחיבוק ידיים. בשנתיים האחרונות חיזרו הצרפתים נמרצות אחר יריבותיה העיקריות של איראן – המדינות הערביות הסוניות, ובראשן סעודיה וקטאר. מבחינת תעשיית הנשק הצרפתית, סעודיה ומדינות המפרץ הפכו ליעד מרכזי לייצוא.
באוגוסט האחרון, לאחר שסעודיה ראתה בעיניים כלות כיצד ארצות הברית פועלת בסוריה בניגוד לאינטרס הסעודי, הבשילה עסקה בין פריז לריאד לשדרוג ספינות של הצי הסעודי בסך מיליארד וחצי דולר. בעיתונות במדינות המפרץ פורשה השלמת העסקה כמעין קונטרה ביטחונית להתפייסות הקרבה בין ארצות הברית לאיראן, קונטרה שמחזקת את הקשרים עם צרפת ומייצרת כסף ומקומות עבודה באירופה מוכת השפל הכלכלי.
אבל לא רק סעודיה. קטאר הפכה בשנים האחרונות את צרפת ליעד השקעות מרכזי – החל מרכישות נדל"ניות וכלה בקבוצת הכדורגל 'פריז סן-ז'רמן'. פריז, מבחינתה, גמלה לקטאר בהכריזה עליה כמדינה פרנקופונית. זה לא בדיוק המצב, אבל הצרפתים מכוונים לכך שאולי מתישהו הנסיכות המדברית תהיה כזו.
מהבחינה הזאת, ביקורו של פרנסואה הולנד בישראל הוא המשך ישיר של הקמפיין הכלכלי. מקור במשרד החוץ הצרפתי הגדיר השבוע את שורת המסרים לקראת ביקורו של הולנד: מסר של מחויבות לביטחון ישראל; מסר המדגיש את הרצון בחיזוק היחסים הקרובים והעמוקים בין ישראל לצרפת; מסר של תמיכה בהתחדשות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים; מסר של מלחמה בטרור, שכולל עלייה לקברי קורבנות הטבח בטולוז; ומסר שלפיו ישראל וצרפת מסכימות שעל תוכנית הגרעין של איראן להיפסק.
מעבר לכל המסרים הללו, ביקורו הנוכחי של הולנד ישים דגש חזק על כלכלה. הנשיא הצרפתי מגיע לארץ עם שר החוץ, שר האוצר והכלכלה ותת-השרה לחדשנות בממשלתו. מגיעה עמו גם משלחת של ראשי חברות הענק הצרפתיות, ובראשן חברת החשמל הצרפתית EDF וחברת הרכבות הצרפתית.
"הצרפתים בוחנים בעניין רב את התמורות בכלכלה הישראלית", אומרים בירושלים, "במיוחד בתחום האנרגיה והתשתיות, ממצאי הגז הטבעי והרפורמה בחברת החשמל". אולם שיאו של הביקור מכוון לאירוע שקיבל את הכינוי "יום החדשנות".
באירוע יככבו נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו, לצדו של האורח מצרפת. במהלך האירוע יוצגו מוצרים וחברות סטארט-אפ משתי המדינות מתוך מגמה להוביל מהלך אינטנסיבי של השקעה משותפת במדע ובטכנולוגיות חדשניות בתחומים כמו תקשורת, רפואה וביו-טכנולוגיה.
פרנסואה הולנד מגיע לישראל בעיתוי לא נוח, מבחינתו – עבר זמן קצר מדי בין הדרמה שהתחוללה בז'נבה לבין הביקור בירושלים. לכן, הצרפתים יעשו מאמץ עליון לשמור על איזון בין הרוח הטובה והקרבה המיוחדת שנוצרה בין פריז לירושלים לבין חידוד המסר הנדרש, מבחינתם, לגבי המשך המשא ומתן עם הפלסטינים ועמדתם בעניין ההתנחלויות.
זה יהיה תרגיל לא פשוט באיזונים ובלמים דיפלומטיים משני הצדדים. ובכל זאת, היו השבוע מי שהיגגו בקול רם על האפשרות שזוהי ראשיתו של תור הזהב השני ביחסי ישראל-צרפת.