למרות המחאות: שי ניצן נבחר לפרקליט המדינה

המועמד העדיף על היועץ המשפטי לממשלה המכהן, עו"ד יהודה וינשטיין, נחשב לאדם המזוהה ביותר עם הפרקליטות והוא יחליף את עו"ד משה לדור בתפקידו. עורר בעבר ביקורת רבה וטענות על החלטות סלקטיביות לכאורה כנגד הציבור ביו"ש

יעל פרידסון | 19/11/2013 7:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עו"ד שי ניצן הוא פרקליט המדינה החדש. ועדת האיתור בראשות היועמ"ש יהודה ויינשטיין, שמונתה בסוף ספטמבר, הודיעה לפנות בוקר (ג') כי ניצן, שגבר על שופטי המחוזי אבי זמיר וצבי סגל ועו"ד יהושע למברגר, יחליף את עו"ד משה לדור בתפקידו. לדור צפוי לפרוש בחודש דצמבר. הדיונים החלו אתמול (ב') בשעה חמש אחר הצהריים בה רואיינו המועמדים, ובשעה שלוש לפנות בוקר התקבלה ההחלטה.

-החווה של שריה עופר בבקעה הפכה ליישוב חדש
-"נשמור על הסנקציות עד שנבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני"
-קרב מעברי הגבול עם לבנון יכריע המשך שלטון אסד

פרקליט המדינה החדש, עו
פרקליט המדינה החדש, עו"ד שי ניצן צילום: פלאש 90
ניצן, נחשב למועמד המועדף על היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין שמעריך אותו מאוד. לדברי גורמים משפטיים, לאחר שסיים את תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה הפציר בו וינשטיין שלא לעזוב את משרד המשפטים, ומינה אותו למשנה ליועץ המשפטי.

ניצן הוא אחד האנשים המזוהים עם פרקליטות. הוא התמחה אצל השופט בדימוס אהרן ברק והיה העוזר האישי של פרקליטת המדינה דאז דורית בייניש.  ניצן עבד במשך חמש שנים במחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, ובעשור האחרון הוא מנהל את תחום תפקידים מיוחדים ואף התמנה למשנה ליועמ"ש. מועמדותו המתוקשרת של ניצן עוררה לא מעט ביקורת, בין השאר בשל החיכוך המתמיד של ניצן עם ציבור המתיישבים ביו"ש.  

"תפקיד פרקליט המדינה מחייב מנהיגות ואוטוריטה מקצועית, בקיאות וניסיון מקצועי, בעיקר בתחומי המשפט הפלילי והמינהלי-חוקתי, מנהיגות מערכתית ויכולת ניהול, ארגון והנעת המערכת, יכולת לעבודת צוות, היכרות טובה עם המערכת וכמובן יושר ויושרה", כך נאמר בהודעה הרשמית מטעם הוועדה הבוחרת.
פתח תיקים לימנים, סגר לאנשי שמאל

לפני כשנתיים, ערב מינויו לתפקיד המשנה ליועץ, פרצה מחאה חריפה נגדו, בעקבותיה הודיעו ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים דאז יעקב נאמן כי ניצן לא יעסוק בעניינים הקשורים ביו"ש.

בשיאה של המחאה נאלץ אף ניצן להתמודד עם הפגנות מחאה, לעיתים מול חצר ביתו. גורמים ביו"ש טוענים כי הוא אוכף את החוק בצורה בררנית, רק נגד ציבור המתיישבים. עוד נטען נגדו כי מאחר ובתור נער השתייך לציונות הדתית, הוא מנסה להוכיח לגורמים בפרקליטות שאינו עושה הנחות לציבור שמתוכו צמח.

אחת הטענות הקונקרטיות נגד ניצן היא כי הוא הוביל לשינוי המדיניות בפרקליטות ערב תוכנית ההתנתקות, והורה על החמרת הענישה לפעילי ימין. לעומת זאת, על פי הטענות נגדו נהג ניצן להורות על סגירת תיקים שנפתחו לפעילי שמאל, דוגמת דנה אולמרט, בתו של ראש הממשלה לשעבר.

אולמרט הגיעה לביתו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ ביחד עם קבוצת פעילים שצעקה לעברו "רוצח", אולם התיק נגדה נסגר. גם הצוות לאכיפת החוק ביו"ש שבראשו עמד ניצן זכה לביקורת רבה בימין.

עם זאת, התמחותו של ניצן בנושאים ביטחוניים נתפסת גם כנקודת החולשה, לאור היעדר נסיון בתחום הפלילי, הנחשב לליבת העבודה של פרקליט המדינה. למברגר לעומתו, כיהן עד למרץ האחרון כמשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, ונחשב לדמות המועדפת על הפרקליטים הפליליים לכהן בתפקיד. ניצן ולמברגר גדלו יחד בירושלים, שניהם בוגרי ישיבת נתיב מאיר ואף הדריכו באותו סניף בני עקיבא, וגם כיום שוררים ביניהם יחסי חברות.

 לצד וינשטיין, ישבו בוועדת האיתור גם מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, וכן נציב שירות המדינה, משה דיין. בנוסף תשב כחברה בוועדה בפעם השנייה עו"ד רחל תורן שהייתה בעבר יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין ומתמחה בתחום הדין הפלילי, אשר מונתה בידי היועץ וינשטיין, לאחר ששקל את החלטתו עם ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...