מאחורי הקלעים של פעילות אנשי אמ"ן
במבצע "עמוד ענן" הנחית צה"ל מכת אש על מאגרי הטילים של חמאס. לפעולה זו קדמה מלאכת איסוף מודיעין רגישה. הצצה נדירה לפעילות אמ"ן
בצהרי 14 בנובמבר בשנה שעברה, דקות לאחר מכת הפתיחה של מבצע עמוד ענן שהגיעה עם חיסולו של אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, נכחו במרכז האש בפיקוד דרום רק קצינים בכירים. כמה דקות לאחר מכן פרש ללשכתו אלוף פיקוד הדרום טל רוסו יחד עם בכירי הפיקוד. רוסו פקד בקול רם "פעל" והותיר את העבודה לאל"מ מ', שפיקד על המרכז, ולפורום מצומצם שגויס למילואים 24 שעות קודם לכן כדי לשמור על חשאיות המבצע. בבסיס חיל האוויר ברמת דוד כבר נערכו יממה קודם לכן בכוננות מטוסי הקרב להזנקה. מאגרים אסטרטגיים, ובהם עשרות רקטות, שעליהם שקד חמאס במשך כשנה וחצי סומנו בתיקי המטרות שהיו נצורים בפיקוד הדרום עד למתן הפקודה.
מטרת העל של המבצע הייתה להשבית את יכולות חמאס לירות לטווחים ארוכים, ולהשיב את הארגון לעסוק רק בירי לטווחים הקצרים המוכרים מראשית שנות האלפיים, שאיתם, כך העריכו בצה"ל, ניתן להתמודד בקלות יחסית. מטוסי הקרב שהוזנקו לשמי הרצועה המתינו באוויר מעל המטרות, וחיכו לשגר טילים למאגרי הרקטות שנחשבו לאיום הגדול ביותר על תושבי מרכז הארץ.
רס"ן ל' הוא האיש שמנהל את מלחמת המוחות והמחקר המודיעיני מול חמאס בחטיבת המחקר של אמ"ן; קצין חוקר שכל מאמציו בשנה וחצי האחרונות מתרכזים בזירה הפלסטינית. בזמן מבצע עמוד ענן היה ל' ראש מדור היעדים, ויחד עם אנשיו הוא חיכה לרגע שבו ייעשה שימוש במטרות שהוכנו כדי לנטרל את מאגרי הפאג'ר. בראש חוליית החוקרים, שארבה לכל פיסת מידע על הרקטות הללו, עמד א', שרק לפני שלושה חודשים השתחרר משירות בדרגת סרן. מאז קיץ 2010 הוא ניהל את המחקר בתחום איתור הפאג'רים.
בהצצה בלעדית אל מאחורי הקלעים, פורסים חוקרי המידע בפנינו, שלב אחרי שלב, את עבודת האיסוף והמאמץ המודיעיני סביב הרקטות המשופרות, שהחלה ברגע שבו עלתה תמונת המודיעין הראשונה שהעידה כי בתוך הרצועה קיימות מספר רקטות "פאג'ר 5". " הבנו שיש מספר רקטות לטווח בינוני שנכנסו לרצועה ומגיעות עכשיו אל הארגונים, והם, מבחינתם, צריכים להטמין אותם", נזכר א' בראשיתו של התהליך. "ידענו שהרקטות האלה יכולות להגיע עד תל אביב, והתחלנו לפעול".
בשלב ההוא הבינו באמ"ן כי לחמאס יש "פרויקט דגל" חדש, ולפיכך כלל המשאבים שנדרשו להתמודדות איתו קיבלו עדיפות. "רקטות לטווח בינוני מרצועת עזה לא רק גורמות לצד השני להרים את דגל הניצחון אם וכאשר ייעשה בהן שימוש", מסביר א'. " מבחינת חמאס, מדובר ביעד הסתרה והוא מנסה למצוא דרך להחזיק בנשק האסטרטגי הזה בלי שאף אחד יפריע לו בתהליך הזה".
במקביל למחקר שהתבצע, הפכה הסוגיה לאחד הנושאים העיקריים שבהם עסקו גורמים בכירים בצה"ל. אותם גורמים דרשו מעת לעת לבחון את מצב ההתקדמות של חמאס באגירת, מה שהוגדר כנשק מפר איזון. "הבנו שזה יהיה אירוע שנידרש להשקיע בו מאמצים רבים, וזאת כדי לחדור ולהגיע לתוצאות. המטרה שלנו הייתה להביא הישג משמעותי ביום פקודה", מסביר א'. " היינו צריכים לקחת בחשבון את כל התחנות שעברו הפאג'רים: את דרכי הכניסה שלהם לרצועה, ואת המסלול שעברו מרגע שנכנסו לרצועה - ולתפוס אותם בדרך. המטרה הייתה לדעת איפה הם נמצאים בכל נקודת זמן, עד שהם מגיעים בסוף לנקודת הקצה: בור השיגור".
בכירי אמ"ן, לרבות האלוף אביב כוכבי, היו מודעים לעבודת איסוף המידע, אבל את המידע שנצבר מדי יום אסף צוות מצומצם של חוקרים שהכירו את הנושא היטב, וידעו להבחין בכל שינוי ולגזור ממנו משמעויות. אל מלאכת איסוף המודיעין הצטרף רס"ן ל' רק במעלה הדרך, באמצע שנת 2012. כשקיבל את התפקיד אמר לו קודמו: "יש לך נכס ביד שאתה חייב לדאוג לו". הוא גם לחש על אוזנו כי סוגיית הפאג'ר היא הנושא החשוב ביותר באמ"ן. "אני זוכר את עצמי יושב ומבין פתאום שמספר האזרחים שנמצאים תחת האיום הזה הוא בלתי נתפס, ושכל זה בידיים שלנו. מדובר על ראשי קרב של מאות קילוגרם, וטווחי דיוק משמעותיים", הוא מספר.
העבודה התבצעה סביב השעון, כאשר מיטב המוחות ניתחו כל בדל מודיעין שהתקבל. כל תנועה של חמאס או מהלך שהיה עשוי להתפרש כקשור ל"פאג'ר 5" קיבלו תשומת לב מיוחדת ואמ"ן הקדיש לנושא משאבים רבים מיחידות האיסוף השונות.
מבט קטן אל מאחורי הקלעים של אחד הפענוחים המוצלחים שניהל רס"ן ל' מדגים היטב את האווירה ששררה באותם חודשים ארוכים מול מסכי המחשב בחטיבת המחקר. בערב אחד מחגי תשרי שקדם למבצע עמוד ענן, בעודו עורך קניות ומתארגן לקראת ארוחת החג, קיבל ל' עדכון טלפוני בהול מאנשיו שהיו במשמרת. אחרי שנאמר לו כי הממצאים שהתקבלו מתאימים, ויכול להיות שמדובר בעוד פיצוח, הוא החל לפעול. ל' פנה לכלל היחידות והסוכנויות וביקש לקבל לרשותו אמצעים ויכולות שיסייעו להשיג עוד מטרה.
"הקפצתי מישהו מהבית שהגיע תוך חצי שעה, ואחרי שהוא נגע בחומר הוא אמר לי ש'זה זה' ואין בכלל ספק", נזכר ל'. " הוא אמר שמדובר באותם מאפיינים, ובתהליך שאנחנו רוצים לראות תמיד. אני הגעתי וגם המפקד שלי. הבאנו עוד שניים-שלושה אנשים והרכבנו את הצוות שמתאים לטפל בעניין. הצוות עבד בחדר אחד וריכז אליו את כל הנתונים, אבל כל זרועות אמ"ן עבדו במקביל. בילינו פה כמעט שמונה או עשר שעות עד אחרי כניסת החג, וליווינו את האירוע רגע-אחרי-רגע, תוך מתן עדכונים כלפי מעלה".
בחמאס ניסו להסתיר כל רקטה ופעלו בחשאיות. רקטת הפאג' ר נישאת לגובה רב ואינה קלה להסתרה, ומאז שהגיעה לשטח הרצועה היא עברה מסלול ארוך עד שהוטמנה והוכנה לשיגור. בכל בור כזה היו עוד רקטות שהוכנו ליום פקודה. עבודת איסוף המידע הייתה ממושכת, וכל התקדמות ארכה זמן רב. עיניים נפוחות מהיעדר שעות שינה היו מראה שבשגרה בקרב צוות החוקרים. "תמיד אתה חייב להיות זמין לכל טלפון, לכל הערה, ולדעת להגיע ולתת מענה, ובמידת הצורך גם להגיע למשרד ולראות את הדברים בעיניים. זה היה תהליך שהוביל אותנו ללילות ללא שינה", מספר א'.
במשך שנתיים וחצי השקיע אגף המודיעין את מרב המשאבים במרדף אחר הרקטות. "כל מה שעף באוויר ויכול היה להתקשר לתחום הזה הקפיץ את כל המערכת", אומר רס"ן ל'. " היה ברור לכולם שזה בידיים שלנו, שאנחנו חייבים לטפל בזה, ושאין מקום לפספוסים".
לדבריו , כל אחת מהמטרות שצלחה את מסלול הבחינות המודיעיניות, ושבסיומן נקבע כי היא אכן עונה להגדרה, הגיעה עד לראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום שאישרו כל אחת מהן לפני שהוכנסו אל בנק המטרות - שם הן נשמרו עד שעת המבצע כמטרות נצורות. סביב כל רקטה כזו ניסו החוקרים בכל פעם להבין מחדש אם היא עומדת בקריטריונים שהם מחפשים.
"חווינו לא מעט אירועים, הזדמנויות, רחשי מודיעין כאלה או אחרים. אנחנו קוראים לזה'מעגל הערך': מהבחור הכי זוטר שמתעסק בזה בצד הפלסטיני ועד הבחור הבכיר ביותר. בכל פעם היינו מגלים הזדמנויות במקומות אחרים ובודקים, כי חובת ההוכחה עלינו. זה היה אחד התהליכים הכי מורכבים: לדעת איזה ממצא רלוונטי ואיזה לא", מוסיף רס"ן ל'.
אנשי החוליה שעקבו אחרי חמאס עשו הכל כדי לוודא שתקיפת הטיל לא תפגע בבלתי מעורבים, בידיעה כי בצד השני ינצלו פגיעה שכזו לצורכי תעמולה. כל תקיפה הייתה חייבת להיות מדויקת לחלוטין. אף אחד לא יכול היה להרשות לעצמו לסמן בור לתקיפה, ולגלות לאחר מכן כי הרקטות שוגרו בכלל מבית סמוך. לכן בוצע הליך מדוקדק של ביקורת על פעילות החוקרים, שנדרשו להצמיד לכל מטרה מעטפת שלמה של מודיעין שכללה את מספרם האפשרי של הנפגעים, ועוד שורה של נתונים מדויקים שהוצבו בסמוך לכל אחת מהמטרות.
"זה היה תהליך מורכב. היינו צריכים לזהות את המקום ובמקביל להעלות הסתייגויות, ותמיד לתת תמונת מצב אמיתית. היינו חייבים לחתום על המטרות ברמת אמינות גבוהה, וגם להיות סמוכים ובטוחים שאנחנו לא פוגעים באזרחים", אומר ל '.
במסגרת הליך הביקורת הפנימית עיינו בחומרי המידע גם קצינים בדרגות בכירות באמ"ן, ראשי ענפים וראשי זירות. הקצינים הבכירים הקשו בשאלות שונות כדי להבין עד כמה מוצק המידע, וכל זה כדי להעניק למטרות חותמת סופית לקראת התקיפה הנרחבת כחלק מהמבצע. כל אחת מהמטרות שגובשה עלתה לידיעת ראש אמ"ן עצמו, שלא נדרש אמנם לאשר אותה אלא רק להכיר אותה בשלב ראשוני, וכן גם אלוף פיקוד הדרום שעודכן.
לאורך כל התקופה, ובכל פיצוח, נדרשו החוקרים לחזור כמה צעדים אחורה, לוודא שוב כי אכן השיגו את שחיפשו, לעקוב כל הזמן אחר מקומות שבהם הוטמנו הרקטות ולוודא כי לא הוזזו ממקומן. "ביקרו אותנו מלמעלה, ועשו לנו חניכה ובקרה על קצב ההתקדמות והסטטוס השבועי שלנו; איפה היינו בשבוע שעבר ואיפה אנחנו נראה את עצמנו בעוד שבוע ועוד שבועיים.
מדובר בפורומים בתוך היחידה וגם מבחוץ - עד הדרגים הגבוהים ביותר, כולל הממשלה והקבניט המדיניביטחוני", מתאר א'. " יכול להיות שהציבו משגר, וחודש או חודשיים אחר כך יחליטו להזיז אותו כי הם חושבים שהוא נחשף, ואז צריך לעבור את כל התהליך מחדש. זה בדיוק התהליך המודיעיני האינסופי שבודק הזדמנויות חדשות כל הזמן".
הליך האיסוף נמשך שנתיים וחצי ולא פסק עד צהרי 14 בנובמבר וחיסולו של ג'עברי. תיק המטרות האיכותי הוכן לפעילות בשלב התקיפות השני, בסבב המשלים את חיסול ראש הזרוע הצבאית של חמאס - מכה שנייה שלא ציפו לה ברצועה.
במרכז האש בפיקוד הדרום חיכו באותה השעה להוציא לפועל את המבצע אחרי שהושלמו ההכנות האחרונות. מקו הטלפון של מרכז האש בפיקוד דרום יצאה שיחת טלפון לחמ"ל המבצעים של חיל האוויר, שבמהלכה הורה אל"מ מ' על הוצאתה של הרכבת האווירית לדרכה.
"ברגע שיש אישור, נותנים פקודת 'פעל' לחיל האוויר, שם מרימים מטוסים באוויר ומורידים פצצות כדי לשלול את היכולות של ירי בטווח רחוק מ-40 קילומטר. רצינו להשאיר את 'מגרש המשחקים' בטווחים שאנחנו רגילים להתמודד איתם מול חמאס", שחזר השבוע האיש שמשך בחוטים, ועל כן שמו ופניו אסורים בפרסום. "מיד אחרי סיכול ג'עברי תוכננו תקיפות של מטרות שראינו אותן כאיכותיות ביותר: בין היתר הפאג'רים, ועוד כל מיני תשתיות לחימה שהגדרנו ככאלה שצריך לסלק ממערכת האיומים של חמאס כלפינו. המטרה היא לרדד קודם כל את היכולות ארוכת הטווח, וכמה שיותר פגיעה באמצעים".
במקביל להמראת המטוסים מרמת דוד, במרכז האש של פיקוד הדרום "זיכו" את המטרות ווידאו כי הן נקיות מאזרחים שעלולים היו להיפגע כתוצאה מהתקיפה. מלכתחילה היה ברור לכל כי מדובר ברקטות איכותיות שפיצוץ שלהן עלול גם לגרום נזק ברדיוס נרחב בסביבה האזרחית, ועל כן התקיפה בוצעה בדיוק מרבי. בנוסף, כחלק מהיעדים נקבע מראש כי מכת האש תהיה אחידה, וזאת כדי למנוע כל ניסיון מצד חמאס להסתיר או לעשות שימוש ברקטות לאחר שיזהו את הפעילות הישראלית.
"ידענו שמטוסים של חיל האוויר מוכנים, וזמן קצר מהסיכול היינו ערוכים לפגוע בכל תשתית הפאג'רים שאנחנו מכירים, ובתנאי שלא נפגע באוכלוסייה", מוסיף אל"מ מ'. "במקומות שבהם הפאג'רים היו סמוכים לאוכלוסייה, תוכנית התקיפה עברה עוד מערכת אישורים דקדקנית, במטרה לוודא שאנחנו לא מייצרים פה אירוע חריג. היו כמה מקרים שבהם נזהרנו שלא לפגוע במבנים אזרחיים, ולכן ביצענו תקיפה נוספת כדי לוודא שאמצעי הלחימה לא שרדו".
באותה שעה, בבסיס הקריה בתל אביב, נרשמה דריכות בבור המרכזי. בבור ישבו הרמטכ"ל ובכירי המטה הכללי שהיו מודעים למכת הפתיחה, וכן אנשי אמ"ן שחיכו לקבל את המסרים מרצועת עזה כדי לדעת אם המבצע שעליו עמלו חודשים ארוכים הצליח. החיזוי האווירי שליווה את התקיפות בשמי הרצועה העיד אמנם כי המטרות כולן נפגעו בצורה מדויקת והושמדו, אך הספק היה קיים עד להגעת נתוני המודיעין הראשונים. "אתה מבין ואומר לעצמך: אני שיניתי את התמונה והפרתי את האיזון לטובתנו", נזכר רס"ן ל'.
אפשר רק לדמיין מה היה קורה לו חמאס היה משגר את אותן עשרות רקטות "פאג'ר 5" לאזור המרכז. המכה שקיבל הארגון מלבד חיסולו של ג'עברי פגעה קשות ביכולתו לשגר את אותן רקטות שנותרו במספרים נמוכים, ונורו לכיוון ירושלים, תל אביב וראשון לציון.
"המכה שהם קיבלו ביום הפתיחה הפתיעה, אפילו הפתיעה לחלוטין", מסכם רס"ן ל' את מלחמת המוחות מול חמאס.
מלבד תחושת הניצחון בקרב המתיש מול חמאס, ששב בשנה האחרונה לייצר בעצמו רקטות משודרגות, לא ניתן להתעלם מתחושת ההצלחה והגאווה של אלו שהניעו את המהלך מראשיתו. "לצאת מהיחידה אחרי שהבאת הישג זה סיפוק אדיר", אומר א'. " לנסוע בתל אביב ולדעת שעלולות ליפול עליך רקטות, שבדיעבד לא נפלו, ואתה יודע שמזערת את הנזק - זה ותחושה של שליחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם