נורווגיה: "נפסיק לקרוא להחרמת ישראל"
שר החוץ של הקואליציה החדשה במדינה הסקנדינבית בורגה ברנדה: "שר שיציע להחרים את ישראל, לא יהיה חבר ממשלה לאורך זמן"
עבור ירושלים, זה אומר כמעט הכל. מבחינת ישראל, ממשלת נורווגיה החליטה לעשות מאמץ אמיתי

על רקע המהפך ביחסי החוץ, הגיע שר החוץ החדש של נורווגיה בורגה ברנדה לביקור בישראל וברשות הפלסטינית. בירושלים, הוא זכה כצפוי לקבלת פנים אוהדת ביותר, והוזמן לפגישות עם הדרג הבכיר ביותר.
ברנדה נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן. בערב הוא סעד ארוחת ערב עם שר החוץ אביגדור ליברמן, ובתווך נפגש עם השרה ציפי ליבני, ראש האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג, עם שר האוצר יאיר לפיד ממנו התלהב במיוחד ואף החליף עמו מספרי טלפון ניידים כדי שהשניים יוכלו לשלוח אחד לשני הודעות טקסט.
בראיון מיוחד ל-nrg מעריב אמר שר החוץ הנוורגי: "אני מבקר פה חמישה שבועות אחרי קבלת המינוי שלי ואחת המטרות המרכזיות שלנו היא להראות את המחויבות שלנו לאזור ולישראל, וכן להראות שאנחנו מאוד רוצים להמשיך ולהעמיק את היחסים בין שתי המדינות שלנו".
בניגוד להלכי רוח ביקורתיים באופן קיצוני שנפוצו בממשלת השמאל הנורווגית היוצאת וברמה מסוימת גם בציבור הנוורוגי, ביקש ברנדה להדגיש שהממשלה הנוכחית לא תעלה הצעות לחרם על ישראל. "הבהרתי זאת בפגישות שלי כאן", אמר ברנדה. "אני יכול להבטיח שלא יהיו שרים בממשלה הנוכחית בנורווגיה שיציעו להחרים את ישראל. אם זה יקרה, השר הזה לא יהיה חבר ממשלה לאורך זמן".
ברנדה מתייחס להצעה שהעלתה שרת האוצר לשעבר שכיהנה גם כיו"ר המפלגה הסוציאליסטית, להחרים את ישראל לפני כשבע שנים, הצעה שלא אושרה. "אנחנו לא מחרימים את ישראל. להיפך, אנחנו רוצים להרחיב היחסים עם ישראל", אומר ברנדה.
במהלך פגישתו עם היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן, העלה כהן "דאגות חמורות של ישראל בסוגיות הביטחון של ישראל", אמר השר הנורווגי. כהן דיבר איתו רבות על איראן, על השינויים במזרח התיכון ומשמעותם לישראל וגם על צורכי הביטחון של ישראל בהסדר קבע עם הפלסטינים.
סוגיית הנוכחות הצבאית הישראלית ארוכת טווח בבקעת הירדן בהסדר קבע עם הפלסטינים עלתה במהלך הפגישה. "אנו מכירים ומכבדים את צרכי הביטחון של מדינת ישראל שקריטיים לקיום המדינה והם לגיטימיים לחלוטין. זה בהחלט מרכיב חשוב בעסקה אפשרית לפתרון 2 מדינות", אמר ברנדה. "אך חייבים למצוא דרך לשלב את הדאגות הללו עם מדינה פלסטינית ברת קיימא. שכן גם פתרון שתי המדינות תומך בצרכי הביטחון של ישראל".
ברנדה, שמדינתו עומדת בראש ארגון המדינות התורמות לפלסטינים, סבור שיוזמת מזכיר המדינה ג'ון קרי להביא לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים היא חשובה. הוא מאפיין את השיחות כ"קשות". שר החוץ הנורווגי סבור שחיוני להשיג הסכם "עד סוף אפריל". גם הוא, כמו האמריקאים והאיחוד האירופי מזכירים שמדובר בחלון הזדמנויות שעלול להיסגר.
"האתגרים גדולים גם בעזה ובמצרים, כשהחמאס מצד אחד נחלש והן ישראל והן הפלסטינים קרובים למשטר הנוכחי במצרים יותר מאשר למורסי. לכן, מדובר באינטרס משותף של אבו מאזן וישראל להשיג עסקה", אומר ברנדה. בניגוד לעבר ולהתבטאויות אירופיות המטילות בעיקר על ישראל את האחריות להשיג פריצה במשא ומתן התקוע, הוא אומר ש"אני סומך שתהיה מוכנות להתפשר בשני הצדדים, כי צריך שנים לטנגו".
על המשך הבנייה בהתנחלויות, אין לו משהו טוב להגיד. על הרעיון של שר השיכון אורי אריאל לתכנון הבנייה של כ- 24 אלף בהתנחלויות שנחסמה על ידי נתניהו, אמר ברנדה: "אני חושב שזה רע וסימן רע ואני שמח שנתניהו עצר את זה. אין ספק שהמשך הבנייה בהתנחלויות תהפוך את המשא ומתן למסובך יותר עבור אבו מאזן".
פקיד בכיר בירושלים ציין ש"כידוע, גם הידידות הגדולות של ישראל כמו צ'כיה, אוסטרליה וקנדה, מותחות ביקורת כלפי ישראל בשל הבנייה בהתנחלויות. זה לא עושה אותם לידידותיים פחות בתחומים אחרים. הנורווגים, כך אנו מקווים יהיו על אותה משבצת".
במהלך ארוחת הערב שקיים עם ליברמן, העלה שר החוץ את סוגיית ברית המילה שמועצת אירופה המליצה למדינות החברות בה לאסור עליה בחוק. ליברמן ציין בפגישתו עם ברנדה שמדובר בעניין של אלפי שנים שמגדיר את היהודים ואינו קשור לפגיעה בזכויות הילד או למילת בנות וכן, כי הדבר ישפיע לרעה על היחס ליהודים באירופה.
אז סיפר הנורווגי שקיבל פנייה ממכון ויזנטל בנושא והראה לליברמן את המכתב האישי ששלח למכון ובו מבהיר שממשלת נורווגיה "לא תאסור ברית מילה". ברנדה ציין כי בכוונת ממשלתו להסדיר את העניין בחקיקה עד לאביב 2014. מטרת החוק לדבריו, תהיה להבטיח את שלומם של הילדים שנימולים ואת האיכות של הליך המילה. כמו כן, שהערות הקהילה היהודית לטיוטות החוק, יילקחו בחשבון.
"אני בטוח שנמצא פתרון מעשי שיאזן בין הצרכים לרגולציה של ההליך עם הדאגות של המיעוטים הדתיים בנורווגיה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להבטיח לכם שהממשלה מחויבת לחופש הדת כפי שנקבע בחוק הבינלאומי", כתב למכון ויזנטל. כמו כן, הבהיר ברנדה בפגישתו עם ליברמן שממשלת נורווגיה "תגלה אפס סובלנות לאנטישמיות".