מחלוקת בממשלה: כניעה לחרם או ויתור מדעי
נתניהו הורה לשגר צוות שרים לבריסל כדי לנסות ולהגיע להבנות שיאפשרו חתימה על הסכם שיתוף הפעולה המדעי "הורייזון 2020", השווה מאות מיליוני יורו. שרי הממשלה חלוקים בדעותיהם אם להיכנע לדרישות האיחוד, שמסתייג מהעברת תקציבים לגופים ביהודה ושומרון
עוד בנושא:
אלקין: נוותר על מיליונים ולא נקבל את החרם של האיחוד
"החרם האירופי פוגע מאוד בתהליך המדיני"
החשש הוא כי אם ישראל תחליט שלא להצטרף להסכם, גופי מחקר ופיתוח ישראלים עלולים לאבד מענקים בשווי של 700 מיליון יורו.
בחודשים האחרונים מנהלת ישראל משא ומתן קשה מול האיחוד האירופי סביב ההנחיות שפרסמה הנציבות
בנימין נתניהו. 700 מיליון יורו על מונחים על הכף צילום: ראובן קסטרו
מנכ"ל שירות החוץ האירופי, פייר וימו, דחה בתשובה שהעביר למשרד החוץ ביום שישי האחרון, חלקים נרחבים מהצעת הפשרה הישראלית לחתימה על ההסכם.
בתום ישיבת שרים לילית שנמשכה כארבע שעות בלשכתו של בנימין נתניהו בכנסת והסתיימה בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר, החליט רה"מ להמשיך את המשא ומתן בין ישראל לאיחוד ולבדוק אם ניתן לגשר על הפערים בין הצדדים.
נתניהו הנחה להעביר מסרים ברורים הן לבירות אירופה המרכזיות והן לבריסל, שישראל מעוניינת להגיע לפשרה שתאפשר חתימתה על ההסכם, אולם לא בתנאים הנוכחיים. טרם הוחלט כיצד תפעל ישראל אם הפערים לא יגושרו.
מי שיזם את הישיבה היה היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן. השתתפו בה שרים רבים, בהם שר המדע יעקב פרי, שרת המשפטים ציפי ליבני, שר החינוך שי פירון, שר הכלכלה נפתלי בנט, שר החוץ אביגדור ליברמן וסגנו זאב אלקין והשר יובל שטייניץ. עוד השתתפו שליחו של נתניהו למו"מ עם הפלסטינים עו"ד יצחק מולכו וכן ראש המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג.
סכנה למערכת הבנקאית
שר החוץ אביגדור ליברמן, סגנו אלקין והשר בנט טענו בישיבה כי אסור לחתום על ההסכם כפי שהוא. לדבריהם, ישראל לא יכולה להסכים לשני סעיפים, כיוון שהם בעלי השלכות עקרוניות בעבור ישראל בעולם.
הסעיף הראשון הבעייתי מבחינתם הוא כי בניגוד להבנות בין האיחוד לישראל, הארגון דורש שההנחיות על מימון גופים מעבר לקו הירוק יהיו חלק מההסכם. זאת, על אף כי האיחוד ידגיש בהסכם שאין הדבר מהווה תקדים ביחס לעמדתה העקרונית של ישראל לגבי שטחי יהודה ושומרון. ליברמן, אלקין ובנט טענו שבתנאים אלה ישראל מקבלת במשתמע את התפיסה המשפטית שיהודה ושומרון הם שטח כבוש ועלולים להיות השלכות חמורות לישראל באירופה.
אביגדור ליברמן. הסכם בעייתי צילום: יוסי אלוני
שנית, האיחוד אינו מוכן לבטל את הסעיף האוסר להעביר הלוואות לגופים שיש להם גם פעילות עקיפה ביהודה ושומרון - כמו רשתות מזון, בנקים וכדומה. השרים המתנגדים טענו שיכולים להיות לכך השלכות חמורות על המערכת הפיננסית הישראלית. "אם נסכים לתפיסה הבסיסית שגוף ישראלי שיש לו פעילות עקיפה בשטחים הוא פסול", אמרו השרים המתנגדים, "אזי תפיסה זו עשויה להתפשט בלחץ פלסטיני למדינות באירופה שהמערכת הבנקאית בהם תסרב להעביר הלוואות לבנקים או גופים ישראלים".
עו"ד יצחק מולכו הסכים בישיבה לעמדה זו ואמר שיש לצאת מנקודת הנחה שכל הסכם שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי, יכול להיות מאומץ ע ידי מדינות נוספות ובהתאם יהיו לכך השלכות כלכליות.
מנגד, פרופ' טרכטנברג טען בישיבה כי חתימה על ההסכם חשובה יותר מההנחיות של הנציבות על מימון גופים מעבר לקו הירוק. "ההסכם מאוד חשוב למערכת האקדמית הישראלית", אמר. "הצלחנו לשנות חלק מההנחיות והגענו להישגים. כעת, עם כל הכאב, גם אם לא מצליחים להשיג יותר, חייבים לחתום". השרים לבני ופרי, ורבים אחרים הסכימו עם עמדה זו.
יש להדגיש כי חלק מהצעות הפשרה שהעבירה ישראל האיחוד האירופי כבר קיבל. כך למשל, האיחוד הסכים להצעה הישראלית, שהועלתה על ידי שגריר ישראל לאיחוד האירופי, דוד ולצר, שלפיה גופים ישראלים לא יידרשו להצהיר שאינם פעילים בהתנחלויות וכי הם יתחייבו רק באופן כללי ביותר לעמידה בתנאי המענק.
התאריך האחרון לחתימה על ההסכם הוא 1 בדצמבר. בעשירי לאותו החודש תפרסם הנציבות קול קורא לגופי מחקר ומדענים המבקשים לקבל מעניקים. אמנם ישראל יכולה להצטרף גם מאוחר יותר ולחתום על החוזה, אך החשש הוא שאם לא תחתום עד ראשית החודש, הסיכוי של גופים ישראלים לזכות במענקים יהיה נמוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם