כך התקבלה ישראל לקבוצת המדינות המערביות
שר החוץ ליברמן הבהיר לאשטון: "קבלו אותנו או שנפרוש לתמיד". משמעות ההישג הדיפלומטי: ישראל תוכל לטרפד החלטות נגדה
שובה של ישראל למועצה היה תוצאה של לחץ והפצרות מצד המערב ולמעשה תוצאה של הסכם בין ישראל לאיחוד האירופי. הופעתה של ישראל לשימוע שהתקיים במועצה על מצב זכויות האדם בישראל התאפשר לאחר שהאיחוד קיבל את שתי דרישותיה: הדרישה הראשונה מולאה והיא שמדינות האיחוד התחייבו שלא להתבטא תחת סעיף 7. מדובר בסעיף מפלה בנהלי המועצה הקובע כי בכל עת שהמועצה מתכנסת, היא תדון במצב זכויות האדם בישראל, בנפרד מיתר המדינות. מדינות ערב השתמשו בסעיף זה לאורך השנים על מנת לגנות ולנגח את ישראל.
התנאי השני של ישראל היה שקבוצת המדינות המערביות במועצה (WEOG) תקבל את ישראל לשורותיה. מכיוון שישראל לא הייתה חברה באף קבוצת מדינות במועצה, הדבר מנע ממנה להתקבל כחברה תורנית מלאה במועצה ולהשפיע על סדר יומה וקיבע את בידודה המדיני ואת היחס המפלה כלפיה.
הקבוצה המערבית, בה חברות לצד מדינות מערב אירופה גם קנדה, אוסטרליה וארה"ב, הבהירה כי תעשה מאמץ מיוחד לגשר על הפערים ולצרף את ישראל. כיוון שהסיכום על חזרת ישראל למועצה התקבל מול האיחוד, דרש ליברמן את קיום ההסכם. אלא שאשטון ומוסדות האיחוד אירופה ניסו להתחמק מכך.
מכיוון שהחלטות בסוגיית חזרת ישראל למועצה התקבלו בקונצנזוס באיחוד גם החלטה זו היתה צריכה להתקבל בקונצנזוס. אלא ש-28 מדינות האיחוד חברות בשלוש קבוצות אזוריות שונות באו"ם ולדברי פקידים בירושלים אשטון ביקשה לנצל חלוקה זו כדי להתחמק ממחויבותה.
לצד שלוש המדינות המרכזיות באירופה - בריטניה, גרמניה וצרפת - שעשו הכל כדי לעמוד במילתן כלפי ישראל - היו מדינות שביקשו להמתין עם ההחלטה עד לסיום תשעת חודשי המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים, כדי להחליט אם לקבל את ישראל לקבוצה. הן הסבירו כי אינן מאמינות לנתניהו כי מאמציו לשלום הם כנים.
סמנכ"ל ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ רוני לשנו-יער פעל כדי לשכנע את כל המדינות המסתייגות, בהן פינלנד ואירלנד, להסיר הסתייגותן. שגרירות ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל פעלה מול אנשי אשטון והבהירו להם כי האיחוד חייב לעמוד בהתחייבותו לישראל ולכפות החלטה על המדינות הסרבניות. לגבי הטורקים, היו אלה האמריקנים שהצליחו לשכנע אותם לא להתנגד.
נותרה שבדיה שהמשיכה להתנגד. שר החוץ שלה קרל בילדט, שמבקש להחליף את אשטון בתפקיד, המשיך להתנגד לקבלתה של ישראל לקבוצה המערבית. הוא חשש שהקבוצה המערבית תצא "פרייארית" אם השיחות עם הפלסטינים ייכשלו ובכל זאת ישראל תצורף לקבוצה.
ביום שלישי האחרון החליט להתקשר אליו שר החוץ ליברמן וניהל עימו שיחה קשה, לדברי מקור בכיר במשרד החוץ. "הבטחתם שאם ישראל תחזור לשתף פעולה תצרפו אותנו לקבוצה המערבית", אמר ליברמן. בילדט אמר לו: "לא הבטחנו". ליברמן התעקש: "קיבלנו הבטחה מנציגי האיחוד האירופי. אתה לא מצפה שנדבר עם כל מדינה בנפרד".
במקביל העביר ליברמן מסרים לא רשמיים לאשטון ולמזכ"ל האו"ם ולגורמים אירופאיים נוספים כי אם האיחוד יפר את התחייבותו כלפי ישראל - היא תפרוש מהמועצה לזכויות אדם מיד. המסר עבד. למחרת, יום רביעי האחרון, הוחלט לקבל את ישראל. מחר צפויה להישלח לישראל הודעה רשמית על כך.
מקור בכיר במשרד החוץ אמר ל-nrg מעריב "זה מוכיח כי כשעומדים על שלנו ולא מתקפלים מול לחצים, יש תוצאות שמשרתות את האינטרס הישראלי". המקור התייחס גם למגעים שניהלה ישראל בשבוע שעבר על הצטרפות לתוכנית המחקר האירופית "הורייזן 2020", והאופן שבו יוזכרו בה ההנחיות האירופיות שאוסרות מימון גופים הפועלים בהתנחלויות. "אילו לא היינו מתעקשים", אמר, "היינו חותמים על הסכם גרוע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם