ראיון: מנכ''ל הרשות השנייה מנקה את המסך
שי באב"ד הכריז מלחמה על תוכניות הריאליטי שהשתלטו על הפריים-טיים והשיח הציבורי. האם הוא יצליח?
שלוש שנים נמשכת סעודת הריאליטי. 20 שעות ריאליטי מספקים שני הערוצים בשבוע - מאז הוגדלה המכסה השבועית מ-12 ל-20; הצופה הישראלי שובר את שיאי הצפייה של עצמו, התוכניות מטפסות שוב ושוב לפסגת נתוני הצפייה. ההנקה בעיצומה.
השבוע הגיעה תחילת הסוף. בתפקיד הרפתן והורס המסיבות: הרשות השנייה. מסמך מדיניות שפרסמה השבוע הרשות השנייה הצהיר על שני שינויים צפויים. הראשון, הזכייניות ייאלצו לשדר על כל שעת ריאליטי בפריים-טיים (בין 21:00 ל-23:00) שעת סוגה עילית. במספרים, שבע שעות ריאליטי לכל ערוץ ולצדן שבע שעות סוגה עילית בכל ערוץ. "אנחנו פותחים כל ערב טלוויזיה בין 21:00 ל-23:00 ורואים תוכנית ריאליטי כזאת או אחרת", מסביר מנכ"ל הרשות שי באב"ד.
"עודף תוכניות הריאליטי מגלם בתוכו הרבה מאוד מסרים או התנהגויות לא ראויות והציף את הפריים-טיים בבעיות האלה. יש פה בני נוער, ילדים. אנחנו צריכים למנוע עודף של תכנים לא ראויים. הכי מפריע לי בתוכניות ריאליטי שבחלק מהן מביישים נשים. תוכנית כמו הרווק למשל, יושב גבר עם 12 נשים שמכרכרות סביבו. מי תתנשק איתו מחר או מחרתיים. מפריעות לי תוכניות שמפיצות גזענות ומציגות קבוצות אוכלוסייה מהצד המזרחי ומאדירות עוד יותר את הסטיגמה של מסכנים מהפריפריה. אני שמח שבמסגרת דין ודברים שלנו עם שלוש הזכייניות הן הרימו את הכפפה, וכבר בלוח השידורים לשנה הבאה אנחנו הולכים לראות שינוי מהותי. הריאליטי הולך לרדת בסדר גודל של בין 30 ל-50 אחוז , תלוי בערוץ, ובנוסף אנחנו נראה הגברה של סוגה עילית בשעות הפריים".
הצלתם אותן מעצמן? הן הרי במרדף מטורף. קונות פורמטים בעלות חסרת תקדים, מעבירות ערבים שלמים בלי פרסומות.
"אם תשאל אותן, הן יגידו לך: 'אל תגיד לי איך לנהל את העסק שלי'. קטונתי מלהגיד שאנחנו מצילים אותן. הן בעלי העסק ומכירות אותו הרבה יותר טוב ממני. מה שכן, אנחנו מנסים יחד איתן להגיע לתמהיל שיהיה יותר הולם ומאוזן. אגב, לא כולן ניצלו את שבע השעות. תהיה תקופה במהלך תחילת השנה הבאה שאנחנו נראה הרבה פחות משבע שעות של ריאליטי וכנגד זה נראה סוגה עילית".
הן טוענות שזה מה שהעם רוצה.
"זה יותר מורכב. זה שאתה רואה משהו, לא בהכרח אומר שאתה אוהב ורוצה אותו. מסקרים פנימיים שערכנו אנחנו יכולים להגיד על אחת מתוכניות הדגל של הריאליטי שחלק גדול מהציבור רואה אותה וחלק נרחב אומר שזו תוכנית בעייתית עם מסרים שליליים. לפעמים אתה רואה משהו כי זה מה יש. ולפעמים, בוא נודה, לאדם יש יצר מציצנות. השאלה היא איפה הרשות השנייה אומרת 'עד כאן' ליצר המציצנות, החטטנות, הגזענות, האובר מיניות".
יש סדרות איכות שהוכיחו את ההפך וגרפו רייטינג מעולה.
"נכון, אפשר לייצר טלוויזיה טובה כמו 'ארץ נהדרת', 'הפרלמנט', 'מצב האומה', 'פלפלים צהובים', 'חטופים' שנמכרה לחו"ל, 'בני ערובה'. אבל לא באנו ואמרנו 'אסור לעשות ריאליטי'. אמרנו , במסגרת המינון, חבר'ה, לא יכול להיות שהמסך יהיה 80-70 אחוז ריאליטי בשעות הפריים, כל ערב".
השינוי השני נוגע להגדרת תכנים כסוגה עילית. חלק מהתחייבויות שעליהן חתמו הזכייניות נוגע להפקת תוכני דרמה, תעודה וז'אנר מיוחד תחת ההגדרה המתחמקת "סוגה עילית". הכוונה הייתה טובה, התוצאה פחות. הזכייניות, שההתחייבויות שעליהן חתמו הפכו מבחינתן לעול, הצליחו להכניס תוכניות בידור מובהקות תחת ז'אנר "נקי" יותר. הרגולטור, מבחינתו, סימן וי. כך למשל, תוכנית הריאליטי "מעושרות" הפכה לתוכנית תעודה ולשיבוץ כסוגה עילית. האמתלה הטכנית - שמדובר בתוכנית תיעודית - עזרה לזכייניות לכבס את אותו התוכן תחת סוגה עילית.
גם כאן, הרשות השנייה מתעתדת לשנות את כללי המשחק. מעתה, מצהיר מסמך המדיניות, כדי לסווג תכנים תחת סוגה עילית תידרש התוכנית לעמוד קודם כל במבחן התוכן. "אני לא חושב שמפני שתוכנית כמו 'מעושרות' עומדת בתנאים הטכניים של תוכנית תעודה, זו תוכנית התעודה שהמחוקק רצה לראות כסוגה עילית", מסביר באב"ד. "היו עוד כמה תוכניות. נוצר מצב שבו הזכייניות ניסו לדדות בין הכללים של הרגולטור. הן יותר מתוחכמות והן תמיד יהיו יותר מתוחכמות מהרשות השנייה, בואו נשים את זה על השולחן".
אז נגמרו הקומבינות סביב החלוקה לז'אנרים?
"אני לא חושב שהיו קומבינות, אבל אני חושב שהייתה הרבה מאוד רגולציה טכנית ופחדו להתקרב למקום של מה זו איכות. יש בחוק יעדים שהמחוקק אמר 'אני רוצה שתקדם'. אני רוצה שתקדם ציונות, מסורת, מיעוטים, פריפריה, רב-תרבותיות, אזרחות טובה. אם אני אברח מזה, אז למה צריך רשות שנייה?".
אז איך "אלוף העברית" ו"מעושרות" הופכות לתעודה?
"אני מתקומם על ההשוואה בין 'אלוף העברית' ל' מעושרות'. זו בדיוק הבעיה.' אלוף העברית' זו בדיוק התוכנית שהמחוקק רצה לראות. לוקחים ילדים צעירים ומחיים אצלם את השפה העברית. האם יש אינטרס ציבורי לקדם את התוכנית כסוגה עילית, זו השאלה שצריך לשאול, לא על איזה ז'אנר זה נופל".
השבוע תקף יו"ר מועצת הרשות השנייה את ההחלטה לסווג את "אלוף העברית" כתעודה.
"ישבתי עם היו"ר ויהיה דיון עקרוני על סרטי תעודה. אחרי שתתקבל החלטה נפעל לפיה. אגב, גם בלי 'אלוף העברית' קשת עמדה בהתחייבויות שלה לגבי תעודה. אני אומר לך בגאון: אנחנו רוצים תוכניות שיעודדו יצירה עברית, שפה עברית, ציונות, מיעוטים ופריפריה".
יגידו לכם "אתם מנסים לחנך את העם".
"אנחנו לא אומרים לזכייניות 'זאת תוכנית טובה וזאת לא'. אנחנו אומרים לזכייניות מה יוכר כסוגה עילית. חלק מהאנשים יכולים לטעון ש'מעושרות' זה סוג של דוקו. אני חושב שזה הזוי. רוב הנשים של העשירון העליון לא מתנהגות ככה. רגולטור חזק צריך לעמוד ולהגיד 'חברים, לא לזה התכוון המחוקק'. אגיד לך יותר מזה.'אלנבי' נחשבת דרמה. בכל יום נתון אני מעדיף על המסך את'אלוף העברית' מאשר את 'אלנבי'. אני מעדיף ילדים שמדברים על יצירה עברית ולא דרמה על מועדון חשפנות ופשיעה וסמים. זה לא אומר שלא צריך דרמה, זו פשוט שאלה אם סדרה כזו צריכה להיות בכלל סוגה עילית. 'הבורר', למשל . כל מה שרואים ב'הבורר' זה מאפיות, ההוא הורג את ההוא וזה מחסל את ההוא. דרמה מצוינת כסיפור, אבל זו סוגה עילית? זה האינטרס הציבורי?"
אפשר להמשיך את הקו הזה עם "להיות איתה" מול "פלפלים צהובים".
"בדיוק. אנחנו ברחנו מהמהות. אני לא אומר שדברים אחרים לא צריכים להיות על המסך, אבל הדברים שמקבלים את ההכרה המיוחדת צריכים לשרת את האינטרסים של הציבור.אחר כך יש מקום ל'אלנבי', ול'הבורר' ול'להיות איתה' ולהרבה דרמות אחרות".
20 מלאו השנה, במזל טוב, לערוץ השני. 20 שנה של טלוויזיה מסחרית, שהפכה לשני ערוצים ושלוש זכייניות תחת מגבלות רגולטוריות לא פשוטות בחוק. זה כמו שידור ציבורי, מזהירים בזכייניות שחשות כי אין להן חופש מסחרי, רק כזה שמסוגל להרוויח מפרסומות. המציאות מלמדת שעל אף 20 שנותיה, הטלוויזיה המסחרית לא תמיד יודעת את הגבול. המחוקק, וזרועו ברשות השנייה, נאלץ לא פעם לפסול, לבטל, לקנוס או להתריע מול תכנים וסיטואציות בעייתיות בשני הערוצים. המרכזי שבהם, שלא לומר המפורסם מכולם, הוא אייל גולן בשבתו על כס השופט ב"הכוכב הבא". גולן אמנם הודח (או עזב, תלוי איזה רני תשאלו), אבל השאלה בעינה עומדת.
"קודם כל, מבחינה חוקית, בנאדם שיש נגדו חקירה ולא הוגש נגדו כתב אישום, אין לנו סמכות נגדו", מודה באב"ד. "תראה מה קרה עם שרון גל ועמנואל רוזן. היו חקירות ולא הוגש כתב אישום. אז מה, אנחנו נוציא הנחיה? במבחן החוקי, כשיש חקירה או הוגש כתב אישום ואין הרשעה, יש לבנאדם את חזקת החפות. כבר ראינו לא מעט מקרים של אנשים שזומנו לחקירה או נשפטו ולא יצא מזה שום דבר. גם אדם שהורשע וריצה את עונשו, אנחנו רוצים לשקם אותו".
השאלה היא אם אנחנו משחקים רק במגרש המשפטי. מופיע על המסך אדם שתלוי נגדו כתב אישום על העלמות מס במיליונים. המסר הוא "בקטנה, בסך הכל העלמת מס". מעבר לזה, במבחן הערכי, יש פה אדם שמודה ששכב עם קטינות.
"לכן חשבנו שהוא לא צריך להמשיך כשופט. בחשד לעבירות מס, יכול להיות שבסוף יגלו שלא היה כלום והוא ייצא חף מפשע. בסיטואציה של פרשיית המין, המעשה קרה. יכול להיות שחוקית אין בעיה כי הוא לא ידע שהן קטינות; אבל עצם זה שגבר מעל גיל 40 שוכב עם ילדה בת 17-16, גם אם נניח שלא הייתה פה עבירה פלילית, האם ראוי שבנאדם כזה יככב בתוכנית שבה עולות בנות 16 לשיר והוא שופט אותן? האם זה המסר שאנחנו רוצים להעביר? פה אני חושב שאין שאלה כי אנחנו יודעים שהמעשה קרה. פה נכנסנו לתמונה ובשיתוף פעולה עם הזכיינית ועם אותו זמר הוחלט שהוא לא ימשיך כשופט בתוכנית".
התערבתם בהדחה שלו?
"היה דין ודברים עם הזכיינית קשת שהבינה שגם מבחינתנו זה לא יעבור. אבל צריך להגיד: קשת לקחה את האחריות. אנחנו לא הוצאנו הנחיה. קשת הבינה את עמדתנו והבינה שאנחנו לא רוצים להגיע למקום שבו אנחנו נוציא הנחיה. הם אמרו לנו 'חכו, תמתינו, אנחנו מטפלים בזה', והם באמת טיפלו".
ומהצד השני, בבית הוורד בגבעתיים העלו לאוויר מתמודד בתוכנית "הכפר" שהורשע בעבירת מין וריצה את עונשו. הסערה, בצדק, לא איחרה לבוא. ההבדל, טוען באב"ד, הוא במסר. "במקרה של 'הכפר' אמרנו שמאחר שמדובר באסיר משוחרר שמשתקם, אם המסר שיעבור בתוכנית הוא של 'עשיתי טעות, אני מצר על מה שעשיתי', אם הוא מנצל את הבמה להכאה על חטא, זה מבורך וזה מה שקרה. אם המסר היה 'איזה יופי, עשיתי עבירה ואני עכשיו כוכב, מלך', בוודאי שהיינו עוצרים ומדיחים אותו מהתוכנית".
כך או כך, גם באב"ד מסכים שהדמויות שהטלוויזיה משגרת למרכז הבמה בעייתיות משהו. "פעם גיבורי התרבות שלנו היו אנשי רוח: אלתרמן, עגנון, אריק איינשטיין. היום גיבורי התרבות שלנו הפכו להיות גיבורי הריאליטי או השופטים שלהם. שאלו אותי:'איך אתה נותן לבנאדם כזה להיות גיבור תרבות?' עניתי שבעיניי הבעיה היא שמלכתחילה מפני שהוא משתתף בריאליטי הוא הופך לגיבור. זה הרבה יותר חמור והרסני מהשאלה אם הוא יוכל להשתתף בתוכנית".
הרשות השנייה מנהלת מרדפים, עקרים לא פעם, אחר הפרסום הסמוי והגלוי בכל הערוצים. הנוהל ברור: הזכייניות דוחפות מותגים לתוכנית, והרשות, במקרה הטוב, קונסת בדקות פרסום. צד אחר, חריף יותר, מתבטא במכירת אייטמים בתוכניות בוקר ולייף-סטייל. בצורה הזו בדיוק מצאו עצמן כמה תוכניות בשנה האחרונה בסל המיחזור של לוח השידורים. אחרי שהחוצפה גברה, גם הבעיטה הגיעה. "זה הפך להיות מאוד מתוחכם", מודה באב"ד. "היום הגורם שרוצה לפרסם את עצמו משלם לחברות ההפקה כסף, הן מפיקות ומוכרת לזכיין. הזכיין אומר לנו:'מה אתם רוצים ממני?' כשאנחנו נחשפים לזה אנחנו מטפלים, כמו למשל 'עושים שינוי' שירדה לאחרונה מהמסך, אבל זה הפך להיות מאוד קשה. אין מצב של הפקרות ואין מצב שהם עושים מה שהם רוצים.נתנו קנסות בכמה מיליונים בחודשים האחרונים".
וכך אתם רודפים אחרי כוסות עם לוגו של קוקה קולה ב"אקס פקטור", למשל . אולי באמת צריך לאפשר להם, כמו בארה"ב, לשלב פרסומות במהלך התוכנית?
"יש צדק בזה, אבל בשביל לשנות צריך שינוי חקיקתי. עד אז אנחנו צריכים למלא את הוראות החוק. השאלה היא באמת עד כמה הציבור נפגע מזה ואם זה כל כך נורא. יכול להיות שאם זה היה מותר, זה היה מוריד מזמן הפרסומות וממשיך את זמן התוכנית. יש פה מרדף שמוציא המון אנרגיה ואכיפה ויש שאלה אם זה נצרך".
ומה עם הפקעת המסך לטובת קידום עצמי? אפילו מהדורות החדשות מכופפות לטובת אינטרסים של הזכייניות.
"גם פה אנחנו נצטרך להיכנס לתמונה ולראות איך מאזנים את המסך. לא יכול להיות שהכל יהיה פרומו לתוכניות הערב. בנוגע לחדשות, ברגע שזה אייטם עיתונאי אין לנו בעיה עם זה. אם מדובר באייטמים של תוכניות בידור, זה לא יהיה באותו יום ולא יהיה אזכור של יום ושעת שידור במהלך האייטם. כל עוד זה לא בוטה מדי אנחנו חיים עם זה בשלום. ביקשנו שבחצי השנה הקרובה המנכ"לים של חברות החדשות, גולן יוכפז ואבי וייס (חדשות 10 וחדשות 2 בהתאמה, א"ש), ייכנסו באופן אישי ויאשרו כל כתבה של הזכיין שלהם על מנת לוודא שאנחנו מיישמים את ההבנות האלה".
אתם דואגים לייצוג שווה של נשים בפאנלים חדשותיים?
"התחלנו להתעסק עם זה, הייתה אלינו פנייה, האם הן מיוצגות נכון ומספיק. אנחנו בוחנים את זה. אם מסתכלים, שלוש המגישות הראשיות הן נשים ויש גם פרשניות. עכשיו אנחנו בוחנים עד כמה יש איזון ועד כמה צריך לאזן יותר".
מה באשר לטענות לחוסר איזון פוליטי במשדרי החדשות? בתקופת הבחירות, למשל, "אולפן שישי" הפגין מגוון דעות משמאל.
"אנחנו בהחלט נבחן את זה בעתיד ונדאג שיהיה ייצוג מאוזן יותר, נקי יותר, ושהתקשורת לא תיתן עדיפות מסוימת לדעה כזו או אחרת. אני חושב שלאחרונה התופעות האלה יחסית מוגרו. אם הן יחזרו על עצמן, אנחנו בוודאי נפעל. לא יהיה מצב שבו יהיו ייצוג או אמירות קיצוניות שמייצגות צד אחד מסוים בלי להביא את הצד השני. דעות הן לגיטימיות, אבל צריך איזון".
שי באב"ד עוד לא סוגר שנה בתפקיד, אבל השוק לא מחכה. הבעיות בוערות. הזכייניות אמורות לעבור בקרוב מזיכיונות לרישיונות; שר התקשורת גלעד ארדן מוביל רפורמה ברשות השידור; ערוץ 10 שוב נאבק על קיומו; וערוצי הברודקאסט מתמודדים עם שוק הולך ומשתנה. תחת שר התקשורת ומועצת הרשות השנייה, הרשות צריכה לבצע ומהר. אלא שאפילו הכניסה לתפקיד לוותה במהומה. באב"ד הגיע אחרי תפקידים שונים בחברת "צים", שבשליטת משפחת עופר. אלה מחזיקים גם במניות ברשת. מכאן ועד לטענות על ניגוד עניינים הדרך הייתה קצרה.
ועדיין , החשש הזה עלה.
"זה מצחיק בעיניי.קודם כל,זה חלק מהפרנויות שהתקשורת חיה בהן. אתה יודע, זה היה אבסורד. לפני שנכנסתי בכלל לתפקיד אחד המועמדים לתפקיד תבע את המדינה בבית הדין לעבודה על המינוי שלי. הבנאדם לא מכיר אותי, אבל ישר תבע. זה עוד היה בשלב שלא היה ברור אם ממנים אותי כי המינוי הוקפא. המדינה לא הגנה עליי כי עדיין לא הייתי עובד מדינה, אז אני הייתי צריך להגן על עצמי, על מינוי שאני בכלל לא יודע אם ייצא לפועל".
אפקט הנגיד?
"לא עד כדי כך, אבל מצד אחד מעבירים ביקורת על המגזר הפרטי, ומצד שני, כשאנשים רוצים ליטול חלק, שוחטים להם את האמא. פשוט ככה. תראה, כמו הרבה דברים בחיים, לא תכננתי את זה. מי שמינה אותי לתפקיד ומי שהיום מוביל את המדיניות זה השר ארדן. למזלי, אני בא לתפקיד כדי לעבוד עם שר והוא מכתיב את הכיוון והדרך, ואנחנו מיישמים. מי שקובע זה משרד התקשורת, הרשות, המועצה. אני מבצע".
בוא נדבר על המעבר הצפוי לרישיונות. יש מקום לשלושה ערוצים נפרדים?
"קשה לי לראות במצב הנוכחי של שוק הטלוויזיה ועוגת הפרסום איך שלושה בעלי רישיון מצליחים להתקיים, לייצר מספיק רייטינג והכנסות בשביל לחיות. המודל שאנחנו רואים היום זה של שני בעלי רישיון שיתחרו האחד בשני בצורה בריאה. קשה לי לראות שלושה בעלי רישיונות".
המחוקק מתעתד להכניס גם את התקשורת לחוק הריכוזיות כדי למנוע בעלות צולבת וכוחנית או מנוף ללחצים על פוליטיקאים.
"אני חושב שמה שמוצג כבעיה - חוק הריכוזיות לא יפתור. אחת הטענות העיקריות היא החיבור של טייקון לגוף תקשורת. מספרים לי שהטייקון בא לחתונות של השרים והוא מחובר לכולם. אותו חיבור לא יימנע בחוק הריכוזיות. הרי חוק הריכוזיות מדבר על זה שאם אתה מחזיק בבנק או בתעשייה, לא תשתמש בכלי התקשורת שלך כדי לקדם את האינטרסים העסקיים שלך. אגב, באותה ועדה בכנסת היה חבר כנסת שערב לפני זה דיבר עם מנכ"ל חברת החדשות לגבי עניינים שונים וניסה להפעיל לחצים שונים כאלה ואחרים, ואחרי זה בוועדת הכספים הוא יושב וטוען נגד הריכוזיות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם