"האם המרעיבה" נידונה לשנת מאסר על תנאי
שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע בגזר הדין כי האם מירושלים, שהואשמה בהרעבת בנה בן השלוש וחצי, לא תיכלא, זאת למרות דרישת פרקליטות המדינה להשית עליה את העונש הקבוע בחוק בגין התעללות בידי הורה, העומד על 9 שנות מאסר בפועל
שופט בית המשפט המחוזי, אמנון כהן, הסביר את החלטתו, בכך שבמסגרת כתב האישום המתוקן שהוגש לביהמ"ש, הודתה הנאשמת כי נהגה למסור לאנשי הצוות הרפואי נתונים כוזבים אודות תופעות הירידה במשקל של בנה בן ה-3.5 ולעיתים אף לגרום להם לקבל, עקב כך, שורה ארוכה של החלטות שגויות בעניין הטיפול בילד. בעקבות אותם דיווחים, אושפז הילד בבתי חולים לתקופות ארוכות, קיבל טיפול רפואי מיותר, מכאיב ומסוכן.
"כמו כן", ציין השופט כהן, "הודתה הנאשמת, כי נהגה לחבל בטיפול התזונתי שקיבל בנה באשפוזיו השונים באמצעות מסירת דיווחים כוזבים על הקאות וכאבי בטן מהם סובל בנה. בנוסף, נהגה הנאשמת לנתק את הילד מאמצעי הזנה ועירוי שונים אליהם חובר במהלך אשפוזיו, כל זאת כדי למנוע את הזנתו של הבן וכן כדי ליצור מצג בפני הצוות הרפואי לפיו הוא סובל מחוסר יכולת לעכל מזון בכל דרך ואשפוזו בבית חולים הכרחי.
השופט הדגיש כי במסגרת הסדר טיעון, אשר אומץ ב-2010 על ידי השופט שפירא וגם בבית המשפט לנוער, הסכימו האם ובעלה, כי כל ילדיהם יוכרזו כ"קטינים נזקקים" וכי כל ילדי המשפחה, למעט הבן שעבר ההתעללות ותינוק נוסף, ישובו להתגורר בבית המשפחה בירושלים בנפרד מהאם, תוך מתן טיפול והדרכה לאב ולילדים, על ידי רשויות הרווחה. בנוסף, נקבע, כי הבן שעבר ההתעללות יתגורר בבית שמש אצל דודו ולאחר מכן תיבחן על ידי רשויות הרווחה שאלת חזרתו לחזקת אביו.
השופט הבהיר כי בהתחשב במצבה הרפואי של הנאשמת, בהיותה אם ל-8, ובהתחשב בתסקיר האחרון מטעם שירות המבחן שלפיו יש לסיים את ההליך בהעמדתה של הנאשמת במבחן ובעונש של מאסר על תנאי ובעובדה כי שהתה כ-3 שנים במעצר בית, הוא החליט להטיל עליה עונש של שנת מאסר על תנאי בלבד.
בתום הכרעת הדין אמרה האם, אשר בזמן שהתפוצצה הפרשה היו לה חמישה ילדים וכעת שמונה: "בעזרת ה' הכל נגמר אני מבקשת מכל המדינה שיניחו לי וייתנו לי לשקם את המשפחה". כששאלו אותה מה היא חושבת על הכינוי שהוצמד לה "האם המרעיבה" אמרה "גועל נפש וטעון בדיקה מעמיקה".
אמה, שנכחה בדיון, אמרה: "אני מרוצה שעכשיו יודעים שהיא לא עשתה כלום". בתגובה לזה שאמרו שבתה הודתה במסגרת הסדר הטיעון אמרה שעשו לה "עוול גדול שהיא הייתה חייבת לחתום על משהו שהיא לא עשתה", וטענה כי איימו עליה.
עורך דינה של האם יהודה פריד אמר: "אנחנו שמחים שביהמ"ש קיבל את עמדתנו ואת המלצת שירות המבחן הלא הגיוני להטיל מאסר בפועל על האישה הזו. היא שילמה את חובה לחברה בכל אספקט. מדובר בתנאים חסרי תקדים בחומרתם: שלוש וחצי שנים מעצר בית, הילדים בחזקתה כבר שנתיים וזו ההוכחה הטובה ביותר שהיא לא מסוכנת עבורם".
פרשת "האם המרעיבה" החלה באמצע יולי 2009, כאשר המשטרה התירה לפרסום כי עצרה אם לארבעה ילדים מירושלים, בחשד שהרעיבה את אחד מילדיה, בן ה-3.5, שאושפז בבית החולים הדסה עין כרם כשהוא במצב קשה, ומשקל גופו הגיע ל-7 קילוגרמים בלבד.
הסיפור התגלה למשטרה בעקבות תלונה שהגישה לשכת הרווחה בירושלים. הילד אושפז לראשונה בשנת 2007, ומאז אושפז עוד שבע פעמים נוספות בבתי החולים הדסה עין כרם והר הצופים. למרות האשפוזים הרבים, הצוות הרפואי לא הצליח לגלות מדוע הילד ממשיך להפחית ממשקלו.
בשלב הזה החליט הצוות הרפואי בבית החולים הדסה עין כרם לעקוב אחר הילד באמצעות מצלמות האבטחה. אז התגלה כי האם מבלה שעות רבות ליד בנה, וכי כשהיא נמצאת לידו הוא לא אוכל. מסיבה זו החלו בבית החולים לנסות להאכילו בשעות הלילה, כשהאם לא לצידו, וגילו כי הוא אכן אוכל ומגיב טוב יותר.
כתב האישום נגד "האם המרעיבה" הוגש על ידי פרקליטות המדינה ב-4 באוגוסט 2009. האם בת ה-40 הואשמה כי במהלך התקופה שבין פברואר 2008 ויולי 2009, נהגה להתלונן בפני אנשי הצוות הרפואי שטיפלו בבנה, בן השלוש וחצי, בבתי החולים הדסה הר הצופים והדסה עין כרם, כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות, תוך שהיא מספקת דיווח כוזבים על מצבו של הילד.
התביעה טענה עוד כי בעקבות אותם דיווחים אושפז הילד בבתי חולים לתקופות ארוכות, קיבל טיפול רפואי מיותר, מכאיב ומסוכן, שכלל בין היתר – מתן תרופות, הזנה באמצעים חודרניים שונים, בדיקות שונות ובהן בדיקות פולשניות, חלקן בהרדמה מלאה.
התביעה האשימה כי עקב התנהגותה של האם נעצר תהליך גדילתו של הילד, ובשלב מסוים אף חלה ירידה ממשית במשקלו עד שנשקפה סכנה לחייו. בנוסף, נטען כי האם נהגה לשפשף את גופו הצנום באמצעים שונים וגרמה לו לפגיעות בעורו, בכל חלקי גופו.
במעשיה אלה פגעה האם גם בבריאותו הנפשית של בנה וגרמה לו לסבל, כאב, מתח, התפרצויות זעם ובכי לאורך ימים רבים, ארוכים, במהלך אותה תקופה, נטען בכתב האישום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם