לא זרים: הילדים השקופים של דרום ת"א
בזמן שרבים מהילדי העובדים הזרים נכלאים, חברי עמותת "אליפלט" מגיעים לגנים, משחקים איתם וחוגגים עמם את ימי הולדתם
לפני כשנה הקימה העיתונאית יעל גבירץ את עמותת "אליפלט" שאליה הצטרפו כמה עשרות מתנדבים. הם שמו להם למטרה להעניק סיוע לילדי הגן בניהולה של בלסינג אוקוצ'ום, אותו גן שנאלץ לעבור על עשרות ילדיו ממיקומו הקודם לאחר שבאפריל 2012 הושלכו לעברו בקבוקי תבערה על רקע שנאת זרים. בחודשים האחרונים פעילות המתנדבים התרחבה לגנים נוספים שאליהם מגיעים המתנדבים ומשמחים את עשרות הילדים השוהים בהם לעתים מהבוקר עד הלילה. חלקם אף נשארים לישון שם כי הוריהם פשוט לא מסוגלים לטפל בהם במהלך שבוע העבודה.
במהלך שהותם בגן המתנדבים מרימים פעוטות על הידיים כאשר הגננת אינה פנויה לעשות זאת, מרכיבים עם הילדים פאזל ומציירים עמם, ואף מוציאים אותם לטיולים. זאת אל מול המציאות הנהוגה בגנים של ילדי הזרים בדרום תל אביב, שברובם הילדים מעבירים את הזמן בבהייה בקיר במקום לעסוק בפעילויות שונות, ואינם חוגגים ימי הולדת.
"בהתחלה הם לא הכירו אותי, אבל מיד ראיתי שהם מחפשים את היחס החם, את החיבוק", סיפרה איה דננברג בת ה-17 שהחלה את ההתנדבות במסגרת פרויקט "מחויבות אישית" של בית ספרה והחליטה להישאר. "ילדים בדרך כלל לא רצים ומחבקים אדם זר להם, ופה זה אחרת, אתה רואה שזה חסר להם", הוסיפה .
אתמול (יום א') הגיעה דננברג לביקור השבועי והצטרפה למסיבת יום ההולדת של אביל בן השבע שהגיע עם משפחתו מאריתריאה. כמו רבים מהילדים הללו, גם הוא ראה את כלא סהרונים מבפנים, תחנת מעבר שגרתית למבקשי מקלט בסטנדרטים של מדינת ישראל. חגיגות יום ההולדת שנמשכו שעה ארוכה כללו ריקודים, שירים עבריים מסורתיים כמו "איפה העוגה" ו"במעגל נחוגה", וברכות "שתזכה לשנה הבאה" משאר הילדים.
"הילדים האלה למעשה שקופים. המדינה אפילו לא מאפשרת לרשום אותם בלידתם, מבחינת ממשלת ישראל הם לא קיימים, וכשאנחנו מדברים גם כעת יש ילדים ופעוטות שכלואים בסהרונים", אומרת יעל גבירץ, מייסדת העמותה. "בסופו של דבר מדובר בתינוקות, בילדים. לא מעניין הדיון על פליטים או מסתננים או מהגרי עבודה, זה דיון פוליטי, זה דיון בין מבוגרים, אבל לא ייתכן שילדים יגדלו במצבים כל כך קשים כמו שאנחנו רואים בגנים האלו, יש פה סיכון קיומי והתעלמות מוחלטת מצד המדינה מכל אמנה בינלאומית הכי בסיסית שהיא חתומה עליה".
"זה לא התפקיד שלנו, אבל המדינה בגלל הפוליטיקות לא מכירה בהם, וילדים חייבים להיות מחוץ לכל דיון", מוסיפה גבירץ.
"הילדים האלה עברו מספיק בדרך לכאן, וחלק מהם בכלא גם בישראל. אנחנו עושים הכל כדי לתת להם הרגשה טובה, זה לא בא מאיזו עמדה אידיאולוגית. אני קודם כל סבתא לשלושה ואמא לשניים. מה שאנחנו עושות זה אולי טיפה שעומדת מול הסכר, אבל זה כבר משהו ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם