הפקרות: לאן נעלמת האגרה שאתם משלמים לרשות השידור?
עורכי דין פרטיים מגדילים על דעת עצמם את חובות האזרחים וגובים אגרה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בדיקות פנימיות שנערכו ברשות מעלות כי חלק מהם לא מעבירים את כל כספי הגבייה לקופה. ברוכים הבאים לאגף הגבייה
כך למשל, הבודק מצא שבמשרד עורכי הדין ניסים את כהן ניסן, שעובד עם הרשות כמעט שמונה שנים, גובים מהאזרחים שכר טרחה גבוה מהמותר,
עשרות אלפי שקלים נוספים הועברו באיחור ניכר, לעתים של עד שנתיים וחצי. בתקופה מסוימת גבו עורכי הדין מהחייבים את שכר הטרחה שהגיע למשרד שלהם, אבל לא את חובם לרשות השידור. מאות תיקים נפתחו בהוצאה לפועל כשהם נרשמים על שמו של משרד עורכי הדין ניסים את כהן ניסן ולא על שם חשבון הבנק של רשות השידור. בנוסף, תיקים נגד חייבים נפתחו בהוצאה לפועל בסכום גבוה מהסכום שאותו היו חייבים באמת לשלם.
גם בשני המשרדים האחרים, אם לשפוט לפי הסיכום שהגיש, מצא רואה החשבון שגב ליקויים קשים. במשרד עורכי הדין יעקב שר-אל התגלה אחוז גבוה של תיקים שבמשך תקופה ארוכה לא נעשה בהם שום טיפול, יחד עם 770 תיקים שנפתחו בהוצאה לפועל על שמו של עורך הדין שר-אל במקום על שם הרשות. במשרד עורכי הדין יצחק אילת נמצאו 2,000 תיקים כאלה, בנוסף ל-61 אלף שקל שנגבו על ידי עורך הדין, אבל לא הועברו לרשות השידור.
משרדי עורכי הדין ניסים את כהן ניסן ויצחק אילת מסרו בתגובה כי הם דוחים את ממצאי הביקורת ואף הוכיחו את עמדתם בתגובה שהעבירו לרשות השידור.
בגוף מסודר שמקפיד על מנהל תקין, דוחות כאלה היו מחייבים פתיחה מיידית בביקורת מקיפה בכל המשרדים הגובים את חובותיה של הרשות כדי להתרשם עד כמה עמוקה הבעיה ולטפל בה. בגוף מסודר הייתה נשאלת השאלה כיצד במשך ארבע שנים לא עלה איש על הכשלים הללו.
כך או כך, דוח כזה לא היה יכול להישאר ללא טיפול. אבל לאגף הגבייה ברשות השידור, מתברר, יש כללים משלו. חרף הממצאים הקשים הקשורים בכספי ציבור, אגף הגבייה של הרשות לא העביר את החומר הזה מעולם לדיון או לעיון במוסדות הרשות ובהנהלתה.
יתרה מכך, סמנכ"ל הגבייה של הרשות, אבי כץ, גם לא חשב שיש בעיה לאפשר לשלושת המשרדים שלגביהם בוצעה הבדיקה להמשיך לטפל בתיקים של חייבי אגרה כאילו לא אירע דבר. גם היום, אחרי שההתקשרות הפורמלית עם שניים מהמשרדים הגיעה לסיומה, מאפשר אגף הגבייה לשלושת המשרדים להמשיך הלאה, והם מטפלים יחד בכ-17 אלף תיקים של חייבים.
אבי כץ מנהל את ענייני הגבייה ברשות השידור ביד רמה זה למעלה משלושה עשורים. אף שכבר לפני תשעה חודשים הוא היה אמור לצאת לפנסיה, היו מי שטרחו להאריך לו פעמיים נוספות את הכהונה.
ממצאי תחקיר "מוספשבת" שיפורטו להלן מציגים תמונה של תוהו ובוהו בכל מה שקשור באגף שבניהולו. האגף הזה, המנהל גביית אגרה בסכום של מאות מיליוני שקלים מדי שנה, הוא אחד המקומות הפחות שקופים והפחות מפוקחים בשירות הציבורי. לאיש אין יכולת לדעת בכל רגע נתון מה קורה עם כספיהם של האזרחים, חשדות למעילות נגררים בחוסר טיפול, כספים שנגבים על ידי משרדי עורכי דין פרטיים נשארים בחשבונות הבנק שלהם ואינם מועברים לקופת הרשות או מועברים באיחור של שנה או שנתיים, ולאיש לא באמת אכפת.
שנים רבות מאוד של עבודה בתחום ועוד שנים של עבודה משותפת עם עורכי הדין החיצוניים הובילו את הסמנכ"ל כץ לרקום קשרים אישיים טובים עם חלק מהם. כמה מעורכי הדין החיצוניים מרגישים את עצמם כמעט בני בית בשמחות המשפחתיות של כץ. אחדים מהם היו בחתונת בתו,בברית של נכדו ובבריתה של נכדתו. "בקשרי עבודה מהסוג הזה מתפתחים יחסי חברות במרכאות", מסביר אחד מעורכי הדין שהיה בשמחה משפחתית של כץ.
"כשאתה בא לאירוע כזה אתה יודע שאם תביא מתנה בסכום גבוה מדי יגידו שאתה מנסה לשחד, ואם תביא בסכום קטן מדי הוא יגיד שאתה קמצן. יכול להיות שיש היגיון בביקורת על זה".כץ,חשוב לדעת,הוא מי שבהינף החלטתו קובע כמה עבודה להקצות לעורכי הדין ואם יכניסו לקופתם עשרה מיליון או 20 מיליון שקל. מיליארדי שקלים מנוהלים ללא קריטריונים, על פי החלטותיו של כץ.
כץ קובע כמה תיקים יקבל כל משרד, כמה כסף ישולם לכל אחד מהמשרדים ומאשר כמה אחוזים תשלם להם הרשות כשכר טרחה. כל אחד והמחיר השונה שלו. כל אחד וכמות העבודה שנבחרה עבורו. על פיו של כץ יישק דבר. אין בקרה, אין מבחנים שוויוניים, אין כלום. 130 מיליון שקל שולמו בשנים האחרונות לעורכי הדין על עבודתם. אחד הכניס 50 מיליון, השני 19 מיליון, השלישי שבעה מיליון. כך פועל האגף המושמץ ביותר ברשות השידור, זה שמייצר הכי הרבה תלונות של אזרחים פגועים שיותר מדי פעמים נופלים קורבן לניסיונות גבייה בשיטת "מצליח", ואין להם שמץ של מושג מה עולה בגורלם של מאות המיליונים ששילמו.
בתחילת השבוע העברתי לסמנכ"ל אבי כץ, באמצעות דוברות רשות השידור, שורה ארוכה של שאלות. ביקשתי ממנו הסברים על חוסר הפיקוח והיעדר הבקרה, על חשדות קשים לאי-סדרים, על עצימת עין כלפי ליקויים, על קשריו האישיים עם עורכי הדין החיצוניים,על פגיעה קשה בזכויותיהם של חייבי אגרה, על צווי עיכוב יציאה מהארץ שמוצאים נגדם בניגוד לנהלים, על כספים שגובים עורכי דין ומשאירים בכיסיהם. כץ לא חשב שהוא צריך להתייחס לשאלות לגופן, ותחת זאת העביר תגובה כללית (שמופיעה בהמשך הכתבה). פניתי שוב לרשות וביקשתי לדעת אם התגובה הדלה וחסרת ההסברים הזו היא על דעתו של הממונה על כץ, מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם. "התגובה בשם אבי כץ ובידיעה ואישור של המנכ"ל", נמסר בתשובה.
זה זמן רב מתקבלות ברשות השידור תלונות קשות של אזרחים נגד משרד עורכי הדין חירי חליל מכרמיאל, אחד משלושת המשרדים שעוסקים עבור הרשות בגבייה באזור הצפון. חליל מדווח על ביקורי בית שלא היו ולא נבראו אצל חייבים, מנהל הליכים משפטיים עקשניים נגד מי שלא מחזיקים כלל מכשירי טלוויזיה, מוחק חובות, לוקח כספים במזומן ועוד. שוב ושוב נאלצו ברשות להתנצל בפני אזרחים על התנהלות משרדו ולסגור את תיקיהם. בדיקה של עוד ועוד תיקים של חייבים, שטענו ששילמו לו את חובם זה מכבר ולא הבינו למה החוב ממשיך להתקיים, העלתה שבמחשבי רשות השידור החוב נשאר פתוח, ואין שום דיווח על כך שמחזיק המקלט שילם את חובו. עם הזמן החלה להתבהר התמונה. עורך הדין חליל, כך עלה החשד, גובה כספים מאזרחים ומשאיר אותם אצלו.
לפני עשרה ימים, אחרי שהרגישה שאיש לא מתעניין בתלונות שהיא מעבירה, שלחה מנהלת מחוז הצפון של רשות השידור, לידיה אלקובי, מכתב בהול בנושא למנכ"ל הרשות יוני בן מנחם תחת הכותרת "חשד לאיסדרים כספיים בתיקים המטופלים על ידי עורך הדין חירי חליל". " מכיוון שקיימת אצלי תחושה כי אי-הסדרים הכספיים והחשד למעילות מתרחשים זמן רב ולמרות כל פניותיי העניין לא מטופל באופן רציני, החלטתי מתוך הרגשה של דחיפות ליידע אותך ואת כל הגורמים הרלוונטיים: ... הכספים שהתקבלו מחייבים במשרדו של עורך הדין חליל לא הועברו לקופת הרשות. בשבועות האחרונים אני מוצאת כי נעשות הפקדות לא שגרתיות בקופת סניף טבריה שלטעמי קשורות באופן ישיר לנאמר לעיל".
ההערה האחרונה של אלקובי התייחסה להפקדות ענק בסך מאות אלפי שקלים בתוך ימים ספורים שהחל לבצע עורך הדין חליל לאחרונה, לאחר שהחלו הביקורות בעניינו והתברר כי כספים שגבה עבור הרשות נשארו במשרדו. אלקובי המליצה לבן מנחם להעביר את התיק לחקירת משטרה ובמקביל הציפה גם את הסמנכ"ל אבי כץ במכתבי תלונה נגד חליל המעלים חשדות כבדים. אלקובי גם מתחה ביקורת קשה על כץ, שאינו מזדרז לפנות לגופי חקירה על מנת שיבדקו את התנהלותו של עורך הדין. "עלינו כאישי ציבור לפעול באחריות ובמהירות להעברת המקרים לטיפול הגורמים המקצועיים המוסמכים לכך", סיכמה .
קודם לכן, ב-17 בנובמבר 2013, זמן רב אחרי שהחלו לצוץ החשדות, נערך ביקור של אגף הגבייה במשרדו של חליל. אנשי הרשות ביקשו ממנו להסביר כיצד קורה שמאות תיקי חייבים נסגרו בהוצאה לפועל, בעוד הרשות לא מבחינה כלל בהפקדות של הכספים ששולמו בחשבונה. עם תום הביקור דיווחו המבקרים כי חליל הסביר להם שהייתה לו בעיה בעקבות העברת משרדו מסכנין בשנת 2012 והבטיח לשלם, אם יהיו בעיות, מחשבונו האישי. כשנשאל כיצד שוכבים אצלו חודשים ארוכים כספים שגבה והוא לא מעביר אותם לרשות, הסביר שקשה לו לנסוע בכל פעם במיוחד לטבריה כדי להפקיד את הכסף, ולכן הוא צובר סכום גדול ואז מפקיד. את העובדה שהוא מפקיד קודם את שכר הטרחה שלו ורק אחר כך את חוב הרשות הסביר בצורך לשלם משכורות לעובדיו.
בין לבין, הסביר גם מדוע נמצאים אצלו בכספת כספים מזומנים שהוא גבה עבור הרשות. הסמנכ"ל כץ, מצדו, עשה פה ושם מאמצים להגן על חליל, כשהוא מסביר ברשות למי שמבקש לדעת שהתלונות נגד חליל נולדו אצל מי שמבקשים למנוע ממנו לגבות כספים במגזר הערבי. בתחילת נובמבר, בעוד החשדות רוחשים סביבו, העביר עו"ד חליל לכץ בקשת תשלום שכר טרחה והוצאות בסך של 497 אלף שקלים. אף שברשות כבר עלו ספקות באשר לכספים שחליל לא מעביר ומעכב אצלו, לכץ לקח יומיים כדי לחתום על הבקשה של חליל ולאשר אותה. כשמחלקת הכספים של רשות השידור קיבלה את ההוראה לתשלום זה היה עשרה ימים אחרי הביקורת שנערכה אצל חליל, כשהתמונה כבר החלה להתבהר. איש לא עצר את היוזמה להעביר לו את הכספים.
נכון להיום חליל עדיין מחזיק במשרדו למעלה מ-40 אלף תיקים של חייבי אגרה של הרשות.
הנה מעט נתונים. בשנת 2012 עמדו ההכנסות של רשות השידור על 808 מיליון שקל, מתוכם 519 מיליון שקל מאגרת טלוויזיה. במהלך כמעט שמונה השנים שבהן גובים עורכי דין חיצוניים את האגרה, נמסרו להם תיקים לגבייה בסך 3.4 מיליארד שקל. מתוך זה הצליחו המשרדים לגבות 15 אחוז,482 מיליון שקל, וקיבלו בממוצע שכר טרחה של 25 אחוז מהגבייה, 130 מיליון שקל, מתוכם כ-100 מיליון שקל מכיסם של האזרחים ישירות.
כאמור, אין שום קריטריון ברור, לבד מהחלטה שרירותית של סמנכ"ל הגבייה, שלפיו מחליטה הרשות כמה תיקים להעביר לאיזה משרד. יתרה מכך, מתברר שבין יעילות העבודה וההצלחה בגבייה ובין ההכנסות שמקבלים משרדי עורכי הדין אין שום קשר. שימו לב לפירוט. משרד עורכי הדין חירי חליל, לדוגמה, מצליח לגבות כשמונה אחוזים מהחובות שמועברים אליו לגבייה, והוא מקבל שכר טרחה שמגיע בממוצע ל-29 אחוז . משרד פרנקל-קורן עומד על 13 אחוזי גבייה ומקבל 26 אחוזי שכר טרחה. משרד רייזמן-קידר-אפרתי יעיל בתשעה אחוזים ומקבל לא פחות מ-40 אחוז שכר טרחה על תיק. כל משרד מקבל מספר אחר של תיקים. כל משרד מרוויח אחרת. אין כללים. נכון שישנם אזורים שבהם הגבייה קשה יותר, ובכל זאת הפער לא מובן.
לפני שנתיים, אחרי המכרז לגביית חובות, יזם אגף הגבייה מכרז נוסף לאיתור חייבים שרשות השידור לא מצליחה למצוא. 11 משרדי עורכי דין ניגשו למכרז הזה. לכל אחד מהמשרדים ניתנו ציונים שונים לפי שורה של פרמטרים. בין השאר, נדרש כל משרד לציין עבור איזה שכר טרחה הוא מוכן לעבוד. בין המציעים היו פערים של למעלה מ-300 אחוז .
משרד פרנקל-קורן, למשל, הציע 6.8 אחוזים שכר טרחה. משרד סנדרו ביץ-רינקוב-חמד הציע שני אחוזים. בסופו של יום קיבלו כולם את הבשורה המשמחת שהם זכו במכרז. כל ה-11 שניגשו אליו. בארגונים אחרים זה בדיוק המקום שבו מתבצעת סוג של התמחרות בניסיון להוריד את המציעים הגבוהים לכיוונם של הנמוכים. לא ברשות השידור. כאן קיבל כל משרד את שכר הטרחה שהוא הציע מראש. מי שחושב שבאגף הגבייה נעשה ניסיון לנתב יותר תיקים לכיוונם של עורכי הדין שאיתם נסגר חוזה עם שכר טרחה נמוך יותר, על מנת לחסוך בכספי ציבור, טועה טעות מרה. עשרות מיליוני שקלים שהיו יכולים להיחסך זורמים בין המשרדים השונים אך ורק לפי החלטתו של הסמנכ"ל, בלי שום הסבר ובלי שום מבחנים ברורים.
בין הזוכים במכרז הזה, אגב, היה גם משרד ניסים את כהן ניסן, שכץ סיפר להנהלת הרשות רק לאחרונה שהפסיק את עבודתו בשל הליקויים שנמצאו אצלו בגביית החובות, אבל זה לא הפריע לו להתמודד במכרז הבא וכאמור גם לזכות בו. עד כדי כך זה לא הפריע לו, עד שבניקוד ובציונים שהוענקו למתמודדים לא נמצא אזכור קל שבקלים לדוח שכתב על אודותיו בעבר רואה החשבון שגב.
ממצאים שהגיעו ליד "מוספשבת" ושבדקו עד לאן הוביל את אגף הגבייה החבל הבלתי נגמר שהוא העניק לכל המשרדים, מצביעים על איבוד שליטה מוחלט של הרשות באשר למה שנעשה בכספיה ובכספי משלמי האגרה. מתברר ש-27 אלף אזרחים סגרו את חשבונם מול עורך הדין או מול הרשות אחרי ששילמו את חובם, אבל הם לא יודעים שאחד משני אלה שכח לעדכן בכך את ההוצאה לפועל, שם התיק שלהם ממשיך להתקיים. ב-31 אלף תיקים הגדילו עורכי הדין על דעת עצמם את חובו של החייב בשווי כולל של 6.5 מיליון שקל, בלי להודיע על כך לרשות השידור ולעתים אף בלי להעביר לה את הכספים. נגד כ-1,000 חייבים מתנהלים במקביל שני תיקי הוצאה לפועל אצל שני עורכי דין שונים.
הניסיון מלמד שבמקרים רבים האזרח מרים ידיים מול איומי העיקולים ומשלם גם כשהוא לא צריך.
המרוויח הראשי במקרה הזה יהיה תמיד עורך הדין שהצליח להפחיד אותו ולגבות. חרף העובדה שלפיה רשות השידור אוסרת על עורכי הדין להוציא בהוצאה לפועל צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבי אגרה, נכון לסוף 2012 ישנם בתוקף 5,632 צווים כאלה שהוציאו במהלך השנים 14 משרדים שונים.
בשנת 2012 לבדה שולם לעורכי הדין שכר טרחה בסך של כמעט 36 מיליון שקל. נכון להיום מנוהלים בהוצאה לפועל 112 אלף תיקים על סך 440 מיליון שקל חוב. כמעט 1,000 מהתיקים הללו נרשמו על ידי עורכי הדין שפתחו אותם על שמם שלהם, במקום על חשבון הבנק של רשות השידור. כך, הרשות מוגבלת ביכולתה לעקוב אחרי מצב התיק, וכשהכסף יגיע וייכנס לחשבון הבנק של עורך הדין, ספק גדול אם היא תדע מזה בכלל.
לפני כחודש וחצי, במהלך ישיבה שעסקה בין השאר בתפקוד משרדי עורכי הדין החיצוניים, מצא את עצמו כץ תחת מתקפה. אמיר גילת, יושב ראש מליאת רשות השידור, הגוף המפקח על המנכ"ל ועל הנהלת הרשות, לא הצליח להבין ממנו למה הוא ממשיך להעסיק משרדים שהתגלו בעבודתם ליקויים.
"איך יכול להיות, אבי, שעורך דין שנכשל לדבריך, אתה אמרת שהוא נכשל. . . קיבל פרס והרשות שכרה אותו לעבוד באיתור אחרי שידעת שיש ליקויים? " כץ נלחץ ונאלץ להודיע שיפסיק את עבודתו של המשרד המדובר. נציב תלונות הציבור ברשות, דדי מרקוביץ', היה חד בדבריו: "התמונה היא מאוד קשה, עורכי הדין עוברים בצורה סיסטמתית על כל הנהלים שרשות השידור הציבה להם, אין עליהם פיקוח אמיתי, הפיקוח נוצר רק כאשר נוצרת איזושהי בעיה. אני אומר את זה ואני אחראי לכל מילה שאני אומר. הטיפול שלי בתלונות בשנה האחרונה חשף אותי לתמונה קשה מאוד על גבול הלא חוקית אפילו. . . אי העברות כספים בזמן, חיוב ללא בסיס פוזיטיבי של אגרה, יחס לא נאות, ועוד ועוד מקרים שמנהל תקין לא היה עובר עליהם לסדר היום".
שיטת המאכער
בדיקה שהסתיימה בימים האחרונים במשרד עורכי הדין פרנקל-קורן קבעה כי "עולה תמונת מצב חיובית ללא הערות וממצאי ביקורת מהותיים כלשהם". שמו של המשרד הזה עלה לא מכבר בהקשר של רשות השידור באופן לא צפוי, בהליך הפלילי שניהלה המדינה נגד איש רשות המסים דודו ואנונו. זה קרה כשעל הדוכן עמד פעיל קדימה, יואל מוגמי, יועץ פוליטי שעבד בעבר לצדו של מנכ"ל המפלגה משה שחורי. מוגמי סיפר לבית המשפט שהוא מעניק "ייעוץ מוניציפלי" למשרדים שונים. "אני נותן ייעוץ לחברות, מקדם את האינטרסים שלהן בכל מיני מקומות", פירט . אחר כך עבר לדוגמאות והזכיר את משרד פרנקל-קורן, המשרד שמקבל ברשות השידור את מספר התיקים הרב ביותר.
"למשל במשרד פרנקל-קורן א"ע הורביץ מבני ברק, אני מכניס אותם למקומות. . . עזרתי להם, היה פיילוט ברשות השידור והם קיבלו את העבודה. . . יש בינינו הסכם שאני מקבל שישה אחוזים שכר טרחה מהסכום שהם מקבלים על העבודות שאני מתווך. אני שם בקשר עם חיליק פרנקל שהוא מנכ"ל החברה. המשרד מתעסק בגבייה. . . ההכנסות שלי ממשרד פרנקל תלויות בהכנסות שלהם מהעבודות שהשיגו באמצעותי". משרד פרנקל קורן בתגובה: מר יואל מוגמי איננו מועסק ולא הועסק על ידי משרדנו.
אלפי תלונות נגד משרדי עורכי הדין לא שכנעו עד היום את כץ לערוך ביקורת אמיתית בשטח. התלונות מתארות מרדף שיטתי של חלק מעורכי הדין אחרי האגרה, גם כשהאזרח פטור ממנה. אנשים שלא מחזיקים כלל טלוויזיה נאלצים להיגרר על ידי עורך הדין לבתי משפט כדי להוכיח את זה, בהליך שהוא מתפרנס ממנו היטב. רווקים מתבגרים, שעורכי הדין הגובים לא מאמינים להם שלא נישאו, אזרחים שנפטרו או נהרגו במערכות ישראל ובני משפחותיהם מוצאים את עצמם נדרשים להוכיח שלא לקחו איתם טלוויזיה לעולם שכולו טוב.
בלא מעט מקרים נאלצו להיכנס לתמונה גם אנשי נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. שורת מקרים שהם בדקו הסתיימו בביקורת חריפה על אגף הגבייה של רשות השידור. חלק מהביקורות הללו עסקו בכמה משרדי עורכי דין שהעבירו לרשות השידור דיווח שקרי שלפיו ביקרו בבתיהם של חייבים וראו אצלם מקלט טלוויזיה, אף שביקורים כאלה לא נערכו מעולם.
"נציבות תלונות הציבור מצביעה לפני רשות השידור על הצורך הדחוף לעקר את התופעה של דיווחים כוזבים על חיובי אגרה בעקבות ביקורי בית שלא בוצעו בפועל", כתבה אתי שטרן, מנהלת אגף בכירה במשרד מבקר המדינה, לסמנכ"ל הגבייה כץ. "על רשות השידור לבצע מעקב צמוד על איכות הטיפול של עורכי הדין ועל דיווחים על ביקורי בית על ידיהם". מה קרה בפועל? כלום. התלונות נמשכות, גם ההערות של משרד המבקר וגם עבודתם של אותם משרדים שמבקר המדינה מצא ששיקרו בדיווחיהם.
נכון לסוף חודש אוקטובר נספרו בהוצאה לפועל 112 אלף תיקים בסכום חוב כולל של 440 מיליון שקל, חלקם רשומים על שמם של עורכי דין שכבר שנים לא עובדים עם רשות השידור. בכ-3,700 מהתיקים הללו לא בוצעה שום פעולה בשנתיים האחרונות. עורכי דין שכבר זמן רב אין להם חוזה התקשרות עם הרשות מחזיקים אצלם את תיקיהם של עשרות אלפי אזרחים. אחרי שמונה שנות עבודה עם משרדי עורכי דין שגבו עבור אגף הגבייה כמעט חצי מיליארד שקל בלי שנערכה אצלם ולו ביקורת עומק משמעותית אחת, הגיע הזמן לעשות את זה. במקביל, הגיע הזמן לדרוש כמה הסברים ממי שניהלו כך את האגף הזה, אי בודד בתוך המים הטריטוריאליים של רשות השידור.
אבי כץ, סמנכ"ל גבייה רשות השידור: תהליך בחירתם של משרדי עורכי הדין הפועלים מטעם הרשות, נעשה בשיתוף מלא עם הגורמים הרלוונטיים, ובפיקוח הלשכה המשפטית של רשות השידור. משתנים כגון, בחירת המשרדים וגובה העמלות הניתן לכל משרד, נקבעו גם הם בהליך המכרזי בהתאם להצעות שהוגשו ע"י משרדי עורכי הדין. במהלך שנות הפעילות עם משרדי עורכי הדין, הופסקו התקשרויות עם מספר משרדים וזאת, בהתאם לממצאי בקרות ופיקוח, שנעשו ביוזמת הרשות על עבודתם. בהתאם להחלטת מוסדות הרשות, והמלצת השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, החל משנת 2014 לא יועברו תיקי חייבים חדשים לטיפול עורכי הדין.
עו"ד יצחק אילת: רשות השידור עבדה ועובדת עמנו במשך שנים רבות לשביעות רצונה הרבה, עובדה שבוטאה על ידה בעל פה ובכתב. אין לרשות כל טענות אלינו לעניין ההתנהלות הכספית או כלפי החייבים. נציין שבמשרדנו קיימים קלסרים שלמים של מכתבי תודה מחייבים על יחס המשרד אליהם, כולל חייבי רשות השידור. ההתקשרות עם משרדנו הופסקה מאחר שמבחינה חוקית לא ניתן היה להאריכה יותר מעבר לתקופה בה שירתנו את הרשות, ולפיכך כיום הננו עובדים על יתרת התיקים שנותרו. לגבי הביקורת שנעשתה על ידי משרד רואי החשבון, ביקורות נעשות על ידי לקוחותינו (הננו משרתים רק מוסדות גדולים) חדשות לבקרים. בכל הקשור למשרדנו מדובר היה בעיקר בטענות זניחות (טעויות משרדיות מקריות וכד') אשר נדחו או לחלופין הוסברו על ידינו במכתב תגובה מסודר ומפורט שנשלח אל הרשות באותה עת והניחו את דעתה. שום גורם אשר מטעמו בוצעה ביקורת במשרדנו לא הפסיק את ההתקשרות עמנו בעקבות ממצאי הביקורת שנעשתה עבורו.
משרד קורן פרנקל: משרדנו מייצג את רשות השידור מכוח שני מכרזים שערכה הרשות. משרדנו שמר לכל אורך פעילותו עבור הרשות על נורמות גבוהות של יושרה בביצוע הנחיות הרשות בהליכי החיוב והגבייה אותם ביצע עבור הרשות, כשעובדה זו באה לידי ביטוי בביקורת שנערכה בשנה החולפת במשרדנו על ידי רואה חשבון חיצוני שקבע שאנו עומדים בכל דריושת הרשות.
עו"ד מרדכי כהן ניסן, משרד ניסים את כהן-ניסן: לאחר קבלת ממצאי דוח רו"ח אשר נמסר לידינו במהלך חודש אוגוסט ,2010 הוגשה תגובת משרדנו לדוח האמור בתאריך 16/9/2010 התגובה לדוח זה נערכה בליווי משרד רו"ח מטעם משרדי.
בתגובה להערות:
1. כל תיק שהוספק בו תהליך הגבייה, הופסק על פי החלטת רשות השידור או החלטת בית המשפט.
2. כל עיכוב של תיק נגרם בשל ההליך המשפטי הממושך וכן עקב אי איתור החייב.
3. כל גביית שכר טרחה בתיק נעשתה על פי הסטנדרטים המקובלים ולפי פסיקת בית המשפט ו/או הוצל"פ.
4. תיקים אשר בגינם ניתן פסק דין חלוט ולאחר מכן משרדנו פתח תיק בהוצל"פ, נפסק בהם שכר טרחה. היה ורשות השידור החליטה בשלב כלשהו להפחית או למחול על החוב, הדבר לא כלל את שכר הטרחה.
5. באשר לטענה לפיה פתחנו תיקים בהוצל"פ על שם משרדנו במקום על שם רשות השידור - לא היה ולא נברא.
6. כספים אשר הועברו למשרדנו הופקדו ישירות לחשבון הנאמנות אשר נפתח לטובת רשות השידור, כל חודש נערך דוח כספי והועברו כספי הגבייה בהתאם לדוח. יצויין כי מזה מספר שנים כל הכספים הנגבים מועברים ישירות לרשות השידור ולא למשרדנו.
7. תיקים אשר נפתחו בהוצל"פ בגין פסק דין אשר ניתן לטובת רשות השידור כללו הפרשי ריבית והצמדה ושכ"ט, כמו כן נוסף לתיק ההוצל"פ שכ"ט א' וב,' משכך גובה תיק ההוצל"פ יהיה גבוה מקרן החוב.
8. כל התיקים אשר נפתחו במשרדנו הועברו למשרדנו מרשות השידור עקב חוב קיים ואם הייתה מתקבלת הוראה לסגירת תיק הדבר היה מבוצע מיידית. מעולם לא נפתח תיק כנגד חייב ללא קבלת אישור מרשות השידור.
9. כאמור, תגובתנו הועברה לרשות ובמהלך ינואר 2011 ניתן מענה בפגישה במחלקה המשפטית של רשות השידור בנוכחות היועצים המשפטיים. לתגובתנו לא ניתן כל מענה ומשכך עלה כי תשובותינו סיפקו את הנוגעים בדבר והמשכנו לעבוד עם רשות השידור עד ליום זה.
עו"ד חירי חליל ועו"ד יעקב שראל בחרו שלא להגיב.
kalman.liebskind@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם