משא ומתן מדיני ופיגועים דווקא הולכים ביחד
כשמדברים על השלום הפלסטינים מעלים את רמת הטרור, לא בידי "אויבי ההסכם" אלא בהוראת מי שמנהל איתנו את השיחות
- המפכ"ל: המו"מ הביא לעלייה בטרור העממי
- פיגוע דקירה סמוך לאדם: שוטר נפצע בינוני
- שב"כ: עלייה באירועי הטרור מאז חודש המו"מ
בימי יאסר ערפאת העליזים, הסבירו לנו את התופעה בכך שמדובר ב"אויבי השלום" שרוצים לטרפד את השיחות. כלומר יש שם, בצד הפלסטיני, שני מחנות יריבים. אחד שרוצה לעשות שלום ויושב איתנו למשא ומתן,
ברבות הימים התברר שאין שם שני מחנות אלא שערפאת משחק איתנו בשוטר הטוב והשוטר הרע. המנגנון היה פשוט וישיר: ערפאת שניהל את שיחות השלום הוא גם זה שנתן את ההוראות לאנשי הטרור, והפיגועים יצאו לדרך. למה הוא עשה את זה? האם הוא רצה לטרפד את המשא ומתן שהוא עצמו מנהל? לא. הוא ידע שישראל לא תפוצץ את השיחות בגלל טרור אלא להפך, תחליש ותרכך את עמדותיה מול הדרישות הפלסטיניות. הפיגועים היו חלק מטקטיקת המשא ומתן של הפלסטינים.
היום זה נראה פחות ישיר וגס. מלבד הפצצה באוטובוס בבת ים, יתר הפיגועים של הימים האחרונים לא נראים כמו פעולה מאורגנת על פי פקודה אלא כמו יוזמות של יחידים ועבודה לא מקצועית. מלבד זה אבו מאזן לא יכול להרשות לעצמו להיות קשור בחשאי ישירות למבצעי הפיגועים כי הוא יודע שאנחנו יודעים על כל מילה שנאמרת שם, ושכבר לא נקנה את הבלוף על השוטר הטוב ואויבי השלום. לא אנחנו ולא האמריקאים.
ובכל זאת איכשהו הקשר עובד. רוח המפקד עושה את שלה גם בלי פקודות שלוויין מודיעין יכול ליירט. כשאבו מאזן זקוק לקצת טרור ופיגועים שיועילו לו במשא ומתן - באורח פלא מישהו משליך בקבוק תבערה, מישהו פתאום דוקר, ומישהו אחר פתאום צולף. ג'ון קרי דחק בכוח את אבו מאזן ואת נתניהו למשא ומתן ששניהם לא רצו בו, כי שניהם הבינו שאנחנו לא במצב שיכול להביא לאיזשהו הסכם. ככל הנראה התוצאה תהיה שהסכם אכן לא ייצא מזה, אבל הטרור הרדום התעורר לחיים, ולא ברור אם יש שם מישהו שירצה או יוכל להחזיר את השד הזה לבקבוק.
לגופו של עניין, מלבד קומץ שותפי הסוד אף אחד לא יודע מה באמת מתרחש בחדרי החדרים של המשא ומתן המדיני. ראש הממשלה מצליח לשמר את הערפל ללא שום דליפה. שותפי הסוד הם ציפי לבני ויצחק מולכו שמנהלים את השיחות בפועל, וככל הנראה גם שר החוץ ליברמן, וחלקית שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. מלבדם כל השרים והבכירים מגששים באפלה ואין להם מושג מה קורה.
מהצד הפלסטיני דולפות רק הטרוניות והטענות שישראל אשמה בכל, ועובדה אחת קשיחה: שזה כבר כמה שבועות שלא מתנהלות פגישות ישירות עם הישראלים. נשאר רק לנסות לדלות משהו מהצד השלישי בעסק הזה, וזה אומר בעצם לעקוב אחרי מה שכותב ב"ניו יורק טיימס" דוברו הבלתי רשמי של אובמה, תום פרידמן. פרידמן כתב שיר הלל מעט מביך לאומץ לבו וחוכמתו של ג'ון קרי, ובשלב התכלס הוא מתאר את קרי אומר לפלסטינים: אתם רוצים מאה אחוז משטחי יהודה ושומרון? אני יכול להבטיח לכם 95 אחוז פלוס חילופי שטחים עבור החמישה הנותרים, אבל תצטרכו לוותר על זכות השיבה ולסבול נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן לפחות לעשר שנים.
פרידמן מאריך ומתאר באותו מאמר גם את הבחירה שמעמיד קרי בפני ישראל ובפני איראן, והכל נשמע כמו סוג של חלומות באספמיה, חוכמת מגדל שן שהולכת להתרסק אל קרקע המציאות בלי שום תוצאה.
אבל דבר אחד ממשי עומד בכל זאת להתרחש. האמריקאים הולכים כנראה לכתוב נייר משלהם, שבו הם מצמצמים את גבולות הגזרה של המשך הוויכוח, כלומר מתווים את הוויתורים שלדעתם הם כבר הצליחו לחלץ מהצדדים. אם ג'ון קרי (או אובמה) מספר לפרידמן שיש ביכולתו להבטיח לאבו מאזן 95 אחוז של השטח וחילופי שטחים, הוא כנראה קיבל על זה הסכמה של נתניהו. אחרת איך הוא יבטיח? כנ"ל בנושא בקעת הירדן. מכלל הן אתה שומע לאו. אם אבו מאזן ייאלץ להסכים לנוכחות צבאית ישראלית בבקעה, פירוש הדבר שהוא לא ייאלץ להסכים לקיומם של יישובים יהודיים בבקעה.
הנייר האמריקאי לא יוליד הסכם כי שני הצדדים ידחו אותו. הפלסטינים לא יוותרו על זכות השיבה ועל ריבונות מוחלטת בירושלים המזרחית, ולא יסכימו להכיר בישראל כמדינה יהודית. ישראל לא תוותר על ריבונותה בירושלים המאוחדת ועל הדרישה להכרה במדינה יהודית. גם על הנוכחות הצבאית בבקעת הירדן לא תהיה הסכמה. אבל הנייר האמריקאי ששני הצדדים ידחו יקבע במסמרות את המספר 95, שנולד ביוזמת ז'נבה, ושפירושו גושי ההתיישבות במובן הכי מצומצם, שלא כולל את אריאל ושלא באמת מתכוון לאזורי התיישבות חיים ומתפתחים, אלא למין בלונים תלויים על בלימה שהדרך אליהם בחזקת סכנה ושדינם להתנוון. והוא יקבע כמובן גם את ההסכמה הישראלית העקיפה לכך שיישובי בקעת הירדן ייעקרו.
הסכם לא יצמח מזה ושלום בוודאי לא, אבל יש מקום לחשש שייוולד מזה איזשהו הסכם מסגרת, שרק אחרי שנחתום עליו נגלה בדיעבד שבטעות מכרנו את הבקעה והסכמנו למספר הבלתי אפשרי 95, בלי לקבל דבר בתמורה.
shabat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם