בכירים בליכוד: אנשי נתניהו מטים את המפלגה שמאלה
מצד אחד, גורם עלום מנסה לגרום למתפקדי ליכוד מהשומרון לעזוב את המפלגה. מצד שני, בחודשיים האחרונים מספר המתפקדים ביישובים ערביים כמעט הכפיל את עצמו. ח"כים חושדים: רה"מ מאותת לחברים שלא לסרב למהלכיו המדינייםֿ
מה הקשר בין התחבורה הציבורית בשומרון להתפקדות לליכוד? לפי מה נבחר העיתוי? והשאלה החשובה ביותר: מי מפיץ את המודעות? מי עומד מאחורי הקמפיין?
יוזם ומממן הקמפיין הוא גוף מסתורי ואנונימי, שכתובתו ומספר הטלפון שלו חסויים. הוא פרסם במודעות רק כתובת דואר אלקטרונית.
יועץ התקשורת של סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, פנה לכתובת הדואר האלקטרוני, ציין את מספרי הטלפון שלו, והציע לקבוע פגישת בירור עם סגנית שר התחבורה. התשובה שקיבל הייתה: "חוטובלי, לא תתנערי מאחריות!". ללא חתימה, ללא מספר טלפון נייד. על ההצעה לקבוע פגישה הנמען לא השיב.
"מי אתה?", שאל ישירות היועץ של חוטובלי.
בלשכתו של שר התחבורה סיפרו שהמודעות על האוטובוסים היו פיראטיות, והודבקו ללא אישור. ולא משום שלקבוצה המסתורית חסר כסף, אלא משום שאילו היו מפרסמים את המודעות בדרך הרגילה, השר ישראל כץ היה יודע מי הם המפרסמים.
ואמנם בחודשים האחרונים נתקלים ישראלים תושבי השומרון שמגיעים לגוש דן מדי בוקר בבעיה חמורה: אוטובוסים של אגד מעלים עובדים מכפרים ערביים מקומיים, הבדיקות במחסומים מתארכות, ולאחרונה התקבלו גם תלונות על התבטאויות גסות והטרדות מיניות מצד העובדים הפלסטינים. אבל איך הקריאה לתושבי השומרון לבטל את חברותם בליכוד פותרת את הבעיה? מה הקשר? ולמה מארגני המחאה מתחמקים מפגישות עם ראשי משרד התחבורה, שאמורים למצוא פתרון?
פניתי גם אני לכתובת האלקטרונית שבמודעה, וביקשתי לראיין לעיתון מישהו מחברי הקבוצה. למי שטענו כי הם "סטודנטים מאוניברסיטת אריאל" אין עניין להתראיין.
מה שברור הוא שלקבוצה יש מימון רציני. קמפיין תקשורתי ומודעות טלפוניות מסתכמים בעלות של עשרות אלפי שקלים. הסטודנטים האלמונים גם מתנהגים בצניעות מוזרה: כל פעיל ציבור יוצא מגדרו על מנת להתראיין, כי הוא רוצה שהציבור יכיר אותו וישמע את מה שבוער לו לומר. אבל אלה לא.
באשר להשערה הראשונה, ברור כי שום גורם פוליטי שמעוניין לפגוע ביריבו – כץ או חוטובלי, נניח – לא יקרא למתפקדים לעזוב את המפלגה. מה אכפת להם, לכץ ולחוטובלי, אם מתפקדים שיכעסו עליהם בגלל היעדר נוחיות באוטובוסים יעזבו את הליכוד? זה הרי לא יפגע בהם. גורם פוליטי שמנהל קמפיין נגד יריבו אינו מבקש מהמתפקדים לעזוב את המפלגה, אלא להישאר בה ולא להצביע ליריבו בפריימריס.
באשר להשערה השנייה והמופרכת גם כן, לפיה הבית היהודי החליט למשוך בדרך זו את מתפקדי הליכוד: בנט רוצה את מצביעי הליכוד, לאו דווקא את המתפקדים. בשביל מה הוא צריך את המתפקדים דווקא, ועוד מהשומרון, כשהבחירות אינן באופק? מה גם שבנט עצמו עדיין לא החליט מהי השיטה הנכונה לבחירת הרשימה הבאה של הבית היהודי לכנסת.
יוסי דגן, סגן ראש מועצה אזורית שומרון ואחד מהפוקדים הכבדים באזור, אומר ש"קבוצת הסטודנטים" לא ניתקה את הקשר, אלא לא הייתה בקשר עם המועצה מעולם, והוא אינו מכיר אותם. "בדקתי את הנושא לעומק. שוחחתי עם עשרות פעילי הליכוד בשומרון ועם סטודנטים באוניברסיטת אריאל. ברור לי לחלוטין שמדובר בזיוף.
"איני מכיר פעיל ליכוד או סטודנט שמצד אחד יש לו עשרות אלפי שקלים להשקיע בקמפיינים, ומצד שני אינו מוכן להזדהות בשמו. חוץ מזה, לפעילים בשומרון, שלא לדבר על סטודנטים באריאל, אין מספרים של טלפונים סלולריים של המתפקדים למפלגה. יש כאן גורם שיש לו המון כסף, מספרים מדויקים של המתפקדים בשומרון, והוא לחוץ לגרום לאנשי ארץ ישראל לעזוב את הליכוד".
דגן אומר שהעיתוי אינו מקרי. האווירה בליכוד מתחממת לקראת התנגשות בין "המחנה האידיאולוגי והבלתי אידיאולוגי" לקראת המבחן המדיני. למישהו יש אינטרס ברור לגרום למתנחלים לעזוב.
דוד צביאל, תושב פסגות ומנכ"ל המטה הלאומי בליכוד, מהקבוצות הימניות הגדולות בקרב המתפקדים, שותף להערכה זו: "זה נראה כמו תוכנית מסודרת לקראת התקדמות המשא ומתן המדיני", הוא אומר ל'מקור ראשון', "תוכנית שמטרתה לשנות את יחסי הכוחות בקרב המתפקדים ולהזיז את הליכוד שמאלה".
בשיחות סגורות בפורומים מפלגתיים, הבהירו לאחרונה בכירים במנגנון הליכוד המקורבים לראש הממשלה כי "יחסי הכוחות במפקד משתנים". "מתנהל מפקד משמעותי", סיפרו, "בנגב ובגליל". ואכן, ביישובים הערביים והדרוזיים שבגליל מספר המתפקדים כמעט הוכפל בחודשים האחרונים.
מהרשימות משתמע שמדובר בחמולות - לחלק גדול מהמתפקדים החדשים יש שמות משפחה זהים. בנגב מתפקדות משפחות של בדווים. הכיוון ברור: חמולות גדולות מעוניינות בקרבה למפלגת השלטון, ומי שפוקד אותן מעוניין במתפקדים שבשעת ההכרעה יצביעו עם המנגנון.
ב־2013 עזבו את הליכוד 22 אלף מתפקדים. המספרים הגדולים הם בערי השפלה – נשירה על סף ה־15־20 אחוז מכלל המתפקדים. במטה בנימין, לעומת זאת, עזבו עשרה אחוזים, בשומרון – שמונה אחוזים, והמפקד נמשך.
שני ח"כים בכירים בסיעה מאשרים. "מדובר בניסיון מכוון להזיז את הליכוד שמאלה. נתניהו", מציין אחד מהם, "אינו מחויב, על פי התקנון, להביא את ההסכם למרכז הליכוד או לערוך משאל מתפקדים. אבל השרים והח"כים פוזלים לעבר הגוף הבוחר שיקבע את גורלם בכנסת הבאה.
"הקמפיין", אומר חבר הסיעה, "נועד ליצור מראית עין של עזיבה המונית של מתפקדי הימין, במטרה להעביר מסר לשרים ולחברי הכנסת מהליכוד: אל תתעמתו עם ראש הממשלה בסוגיות מדיניות; הגוף הבוחר משתנה, וההתנגדות שלכם לא תבטיח לכם מקום בעשירייה הפותחת, אולי להפך".
הבכיר השני מעריך שהמטרה העיקרית היא לשנות את יחסי הכוחות בקרב המתפקדים ושמאחורי הקמפיין עומדים המקורבים לראש הממשלה ואנשי לשכתו. "המטרה היא להשפיע על הרשימה לכנסת הבאה. אם 5,000 מתפקדי ימין יעזבו, זה ישנה את כל הרשימה הארצית. נתניהו רוצה להשפיע על הרשימה".
זו הגרסה השלישית. לא היריבים של כץ ושל חוטובלי, לא נפתלי בנט. החוטים, מעריכים במרכז הליכוד וגם בסיעה, מובילים אל מצודת זאב.
בסיעת הליכוד מתחילה היערכות פוליטית לקראת ההתפתחויות המדיניות. ביום חמישי הבא מארגנת 'שדולת ארץ ישראל בכנסת' סיור לבקעת הירדן, בהובלת השר גדעון סער. הסיור ייערך בשעות הבוקר.
סוגיית הבקעה עלתה השבוע בישיבת סיעת הליכוד בעקבות הפרסומים ב'ידיעות אחרונות' אודות המסמך האמריקני שלכאורה מכתיב יציאה של ישראל מהבקעה. הנימוקים מוכרים: מי צריך שטח בעידן הפוסט־מודרני. אז מה אם הניסיון בעזה מוכיח ההיפך.
אחרי ישיבת הסיעה, פנה סער לראשי השדולה הפרלמנטרית למען ארץ ישראל. מזה חודשיים, מתכננים לוין וסטרוק סיור בבקעת הירדן. סער ביקש להצטרף. הסיור נקבע ל־2 בינואר, בשבוע הבא.
"אסור לנו לחזור לאותם קווים עליהם עמדו אולמרט ולבני לפני חמש שנים במשא ומתן עם הפלשתינים", אמר סער ל'מקור ראשון' יומיים לאחר מכן, "הרי בדיוק לשם מנסים להחזיר אותנו בכוח במשא ומתן. אני לא מאמין בנוכחות של צה"ל ללא התיישבות יהודית. היישובים חייבים להישאר".
בסיעה מתחילה התגוששות פוליטית. סער נכנס לזירה שעד לאחרונה אכלסו אותה אלקין, דנון, לוין וחוטובלי והשר היחיד שהתנגד לשחרור מחבלים - כץ.
ביום רביעי הצביעה הכנסת בקריאה טרומית על הצעת החוק של עדי קול להעניק הטבה במס לזוגות חד־מיניים. ההצעה כמעט גרמה לריב אחים. השבוע יושרו ההדורים. הסיכום הוא בדיוק מה שהבית היהודי רצה. אין הכרה בזוגות חד־מיניים בגוף החוק.
החוק רק יאפשר לשר האוצר לתת הנחיות בהתאם – נוהל שקיים כבר במשרד השיכון ובמשרד התחבורה. אבל בחקיקה הראשית, כלומר בגוף החוק, ההגדרה אינה קיימת. המדינה אינה מזכירה זוגות חד־מיניים כתא משפחתי מוכר. הסיכום בין שתי הסיעות אינו נוח מבחינת יש עתיד. כסף יש, הכרה אין.
המשבר בין שתי הסיעות חוסל. ועדה מיוחדת של הקואליציה תדון בהצעות החוק של יש עתיד כדי ששתי הסיעות לא יתקוטטו בוועדת השרים לענייני חקיקה. סיעת הבית היהודי עדיין תטיל וטו. רק לא לעיני כל, אלא בחדר סגור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם