משבר הזהות של הערבים הנוצרים בישראל

בין הכנסייה לבקו"ם: החיים כמיעוט בתוך המיעוט הערבי, אחוז המשכילים המאמיר וחופש הדת יצרו קרע בין הנוצרים למוסלמים

יאיר קראוס | 29/12/2013 11:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
העולם הנוצרי כולו ציין בשבוע שעבר את חג המולד בשלל תהלוכות ואירועים מרהיבים. רוח החג לא פסחה מעל מרכזי האוכלוסייה הנוצרית בישראל, שלה - לפחות לפי הנתונים - יש לא מעט סיבות מוצדקות לשמוח: נתונים עדכניים מציבים את הערבים הנוצרים במעמד של קבוצת אליטה, משכילה ומובילה בפער ניכר על יתר הציבורים בישראל.

עוד בחדשות nrg:
- בקבינט מעריכים: אבו מאזן ידחה את ההסכם
- הכנסת תדון בגביית אגרת הטלוויזיה
- בניגוד להצהרות: מחבלים תושבי ישראל ישוחררו

למרות זאת, לא הכל ורוד עבור מאמיניו של ישו בני המגזר הערבי בארץ: השינויים הדמוגרפים שהתחוללו בשנים האחרונות הקטינו עוד יותר את שיעור הנוצרים המצומצם ממילא בקרב ערביי ישראל. התקרבותם לחברה היהודית גררה התרחקות מסוימת מאחיהם המוסלמים, ובחלק מהמקרים למשבר של ממש בכל הקשור לזהותם הערבית וליחסם למדינה היהודית.
צילום: יוסי אלוני
חג המולד בנצרת, בשבוע שעבר צילום: יוסי אלוני

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ערב חג המולד 2013, חיו בארץ כ-161 אלף נוצרים המהווים כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בישראל - מהם כ-80% ערבים. עובדת היותם מיעוט בתוך מיעוט הפכה את מציאות החיים של הנוצרים בישראל לייחודית במזרח התיכון, ובמובנים רבים קיבעה את מקומם בין הפטיש לסדן בסכסוך הערבי-ישראלי.

מספר הערבים הנוצרים החיים בעולם נאמד בכ-30 מיליון איש, רובם המכריע מתגורר במזרח התיכון. מגמה בולטת המאפיינת אותם בעשורים האחרונים - שקיבלה תאוצה ניכרת מאז מהפכות האביב הערבי והחורף האיסלאמי שבא בעקבותיהן - היא שיעורי הגירה גבוהים מארצות מולדותיהם אל מדינות המערב.

"עד לפני עשור, חיו בעיראק כמעט שני מיליון נוצרים. היום נשארו שם בקושי חצי מיליון", מסביר המזרחן, ההיסטוריון והמשפטן ד"ר גיא בכור. "בסוריה היו מיליון וחצי נוצרים, אבל מאז המהומות מאות אלפים מהם היגרו ממנה, או במקרים קשים יותר נשחטו או אולצו להתאסלם. הנוצרים בישראל רואים את כל הדברים האלה ומבינים בדיוק מי שומר עליהם", הוא הסביר.

אותן תמורות, לדברי ד"ר בכור, מילאו תפקיד מרכזי במשבר הזהות המתפתח של הנוצרים בארץ ובתפנית שחלה ביחסם לישראל: "צעירים רבים הפנימו שהסיפורים על 'אחדות ערבית' הם למעשה מיתוסים שלא החזיקו מים - לא בלבנון, לא במצרים וגם לא בשטחי הרשות הפלסטינית ומזרח ירושלים. גם שם, מדובר במספרים עצומים של נ וצרים שהיגרו לדרום אמריקה ללא כל כוונה לחזור".
"הבדלים תרבותיים ומנטליים"

אבל לא כולם רואים עם בכור את המציאות עין בעין. "אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהעם הפלסטיני", הבהיר ח"כ חנא סוויד-נוצרי ואיש סיעת בל"ד. "קיימים הבדלים תרבותיים ומנטליים בין המוסלמים לבין הנוצרים", הוא הסביר ופירט: "הריבוי הטבעי שלנו קטן מאוד ולמעשה, אנחנו הולכים ונעלמים. אולי יש מפעם לפעם חיכוכים בין נוצרים למוסלמים, אבל חשוב להבהיר שלא נאפשר לעשות בכך שימוש ציני ולנצל זאת כדי לנסות לנתק אותנו מהערבים המוסלמים".

מי שחולק על קביעה זו של ח"כ סוויד הוא הכומר גבריאל נדאף, מנהיגו הרוחני של פורום גיוס העדה הנוצרית לצה"ל. הוא לא רק דוחה את הטענות על הניסיונות ליצור נתק עם החברה המוסלמית, אלא אף מתנער מעצם ההנחה על קיומו של מכנה משותף בין שתי הקבוצות. "ערבים הם מי שדוברים את השפה הערבית, אבל זה לא הופך אותם ללאום", מצהיר נדאף - שהאשים כי "במשך הרבה שנים כפו עלינו להשתייך ללאום ערבי. כעת אנחנו מנסים לתקן את זה. אני רואה בעצמי נוצרי ישראלי דובר ערבית. ההיסטוריה והשורשים שלי הם נוצריים עוד הרבה לפני שהיה בכלל איסלאם. בין הנוצרים בישראל יש ארמים, לטינים ובני עדות אחרות. השפה שאנחנו מדברים לא הופכת אותנו להיות ערבים".

צילום: איי.פי
מדי חייל ערבי-נוצרי בכנס לעידוד הגיוס בנצרת בשבוע שעבר. יותר ויותר מתגייסים צילום: איי.פי
 
סביבת החיים של הנוצרים בישראל, כמיעוט החי בין רוב יהודי, היא כשלעצמה סיבה מרכזית לשגשוג שחווה אוכלוסייה זו בארץ. "היהודים בישראל חוו הרבה סבל על רקע דתי", הסביר נדאף והוסיף: "דווקא בשל כך, המדינה היהודית מכירה בצורך לשמור על המיעוט שחי בה ועושה זאת. באף אחת מבין מדינות ערב לא זוכים הנוצרים ליחס כמו כאן. נהפוך הוא: בכל אחת מהן הם נפגעים שוב ושוב על-ידי הרוב המוסלמי. רק בישראל זה לא קורה. אני חי במדינה הזאת ומכבד אותה כי היא שומרת עלינו. אין דמוקרטיה דומה בכל העולם הערבי".

נדאף, תושב נצרת, פועל בימים אלה להקמת מפלגה נוצרית שתקדם השתלבות של בני הקהילה בחברה הישראלית. פעילותה הביאה לכך שבשנה האחרונה, זינק מספרם של הערבים הנוצרים שהתגייסו לצה"ל מ-35 ל-120, במקביל להתנדבותם של כ-500 צעירים וצעירות לשירות לאומי.
פועלו של נדאף זוכה אומנם לתמיכת הממסד, אבל לא התקבל בברכה בקרב כלל הפלגים המרכיבים את הציבור הערבי נוצרי. הוא ספג גינויים חריפים ביותר ולא מעט דברי הסתה, שהבשילו בתחילת החודש לתקיפת בנו על-ידי צעיר ערבי שהכה אותו במקל בכל חלקי גופו.

מתנגדיו של נדאף ימשיכו ככל הנראה להפנות לעברו אש, אבל ספק רב אם יהיה בכוחם כדי לבלום את ההשתלבות של הערבים הנוצרים בחברה.

מגמה זו, לראיית ד"ר בכור, רק תלך ותתעצם: "יש דור חדש שמאמין במדינת ישראל. צעירים רבים מתכחשים לניסיונות לכפות עליהם זהות פלסטינית. הם רוצים להשתלב כי הם מבינים שהרבה דברים שעליהם הם גדלו כמו ההסתכלות על אסד כגיבור, כפי שמתייחסים אליו בבל"ד, אבד עליהם הקלח".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...