איקיוטק: "אלפי תלונות נצברו והקצב עולה מדי יום"

ישראלים רבים גילו בוקר אחד שהם חייבים אלפי שקלים לחברה המספקת תוכן סלולרי והסיפור עוד רחוק מסיום

אלקנה שור | 1/1/2014 14:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אקיוטק
קרוב לחצי שנה חלפה מאז שהחלה חברת "איקיוטק" - יחד עם חברות נוספות, וביניהן "במרום", "תגליות" ו"אקסטרז" - לשלוח מכתבי התראה לאלפי אזרחים בדרישה לשלם חוב כספי בגין שירותים שניתנו על ידה.
למעלה מ-2,400 תלונות. בן אופק
למעלה מ-2,400 תלונות. בן אופק צילום: יוסי אלוני
הסיפור, שנחשף לראשונה במוסף "סופשבוע" של מעריב באוגוסט האחרון, החל כאשר החברות השייכות לאיש העסקים בן אופק החלו לדרוש מאלפי אזרחים סכומי כסף שונים בגין חוב לכאורה.

שלל החברות של אופק מספקות שירותי מידע על אודישנים, על קורסים ועל הכשרות בתחום המשחק והבידור. "איקיוטק" בפרט מספקת שירותי תוכן סלולריים לנרשמים באינטרנט, דרך עמודי פרסומת (באנרים) או דרך אתר החברה. לטענת החברה, כ-100 אלף לקוחות, בעיקר בשנים 2006 ו-2007, נרשמו לקבלת שירותי תוכן מ"איקיוטק" אך לא שילמו תמורתם.

החובות הצטברו, כך טוענים בחברה, אך מסיבות משפטיות לא נשלחו דרישות תשלום לחייבים ולפני כמה חודשים החל הליך הגבייה ההמוני. במכתבי ההתראה ששולחת החברה באמצעות כמה משרדי עורכי דין נכתב ללקוחות כי הם חייבים כסף לחברה וכי כישלון בהסדרתו עלולה להביא לפתיחת תיק בהוצאה לפועל.

במקביל החלו אלפי אזרחים לקבל לפתע מכתבי התראה מהחברה, וזאת מבלי שהבינו כיצד נקלעו לחובות שתפחו עם השנים ומדוע קיבלו התראה רק בחלוף שנים ממועד קבלת השירות. דרישות לתשלום חוב נשלחו בין היתר לקטינים ולקשישים, ואפילו לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בעקבות המכתבים התלוננו רבים למועצה לצרכנות והגישו תלונה במשטרה.

"במועצה לצרכנות הצטברו למעלה מ-2,400 תלונות , והקצב עולה מדי יום", מספר עו"ד אופיר לב, שמרכז כ-5,000 חברים בקבוצת פייסבוק שעוסקת בנושא. "יש לנו הקלטות רבות שבהם מאיימים על אנשים שאם לא ישלמו תוך שעה התיק שלהם יגיע להוצאה לפועל. יש אפילו איומים על אנשים בכך שהתיק שלהם כבר בהוצאה לפועל למרות שמעולם לא נפתח שם תיק".

כמה גופים מנסים לסייע לאלפי האזרחים, וביניהם המועצה לצרכנות, הרשות לסחר הוגן, משרד התקשורת, חברי כנסת ועורכי דין. בינתיים, טוען עו"ד לב, הודיעו בהוצאה לפועל כי לא נפתח אף הליך נגד חייבים לחברה, "וגם לא ייפתחו תיקים לאור העובדה שההוצאה לפועל ביצעה רענון נהלים מיוחד והיא לא תפתח תיקים בגין עסקה אינטרנטית בכלל, אלא אם החברה תציג מסמכים בחתימת ידו של החייב", מבהיר לב. "זה אומר שהאיומים שלהם להוצאה לפועל ריקים מתוכן. הם יכולים להגיש תביעה לבית משפט רגיל, וזה כבר עניין של שנים".

ביום שני השבוע הגיעה הפרשה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, הזדעזע מהעדויות ששמע. "הצעקה של אלפי אנשים נשארת ללא מענה", הוא סיכם, והוסיף: "הציבור הולך שולל". רב-פקד דרור קלייטמן, נציג המשטרה שהשתתף בדיון, גילה כי לאחר קבלת חומר חדש בפרשה הורתה הפרקליטות לחדש את החקירה נגד "איקיוטק".
תביעות מילדים בני שנתיים

בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה השתתפו כמה "חייבים", וביניהם אם לילדה שנרשמה לכאורה לקבלת השירות בגיל תשע ונערה כבת 15. "מדובר באחת השערוריות הכי גדולות שהיו פה בשנים האחרונות", אמר בדיון יו"ר המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן. "קיבלנו מאות פניות שמייצגות ילדים בגילאי שנתיים, שבע ושמונה, שאין שום ערך לחתימה שלהם".

"מוכה תדהמה מהחוצפה". ח"כ טופורובסקי  צילום: פלאש 90
"בדיון נשללו אחת אחרי השנייה כל טענות חברת 'איקיוטק'", אומר ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שיזם את הדיון. "אני מוכה תדהמה מהחוצפה של החברה, שעומדת במשכן הכנסת ומממשיכה לטעון לחובות מטורפים של כל כך הרבה אזרחים, כאשר ברור לכול שהחברה אינה מתנהלת כראוי.

"כפי שנאמר בדיון כמה פעמים, כאשר פונים וחוזרים אליך שוב ושוב בטענה שמשהו לקוי בפעולה שלך אתה צריך לעשות בדק בית", מוסיף ח"כ טופורובסקי. "כשאלפי אזרחים טוענים שלא היו דברים מעולם - כנראה יש אמת בפיהם. חבל ש' איקיוטק' בוחרת לרדת לרמות הנמוכות ביותר ולפתוח במסע להכפשת שמי, משום שבחרתי לטפל בנושא למרות האיומים שלהם. לא יאיימו עליי ולא יפחידו אותי. אני שמח שנפתחה חקירה ואני מצפה שמשרדי הממשלה יפעלו בהתאם לדרישת הוועדה ויבהירו לאזרחים כיצד לפעול".

בדיון השתתפו גם נציגי "איקיוטק", לצד עורכי הדין של החברה ממשרד גדעון פישר ושות' ומנכ"ל החברה בן אופק, שסיפורו נחשף בהרחבה ב"מעריב". אלה טענו שכל החייבים נרשמו לשירות, קיבלו סיסמה ואישרו את הרישום. אחת הטענות שלהם הינה כלפי טופורובסקי עצמו, שלדבריהם אשתו היא אחת מבעלות החוב לחברה וכי זהו המניע שלו.

השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שמייצג גם הוא את החברה, הציע בדיון לכל מקבלי מכתבי דרישות החוב לפנות לחברה בכתב ולבקש מידע על אודות החובות שלהם. בתמורה הבטיח וינוגרד להקפיא את ההליכים לחודש ולספק את ההוכחות הדרושות. "חובת ההוכחה היא על החברה ולא על החייב", הגיבו נציגי משרד התקשורת והמועצה לצרכנות.

אלא שבניגוד להבטחות של וינוגרד, החברה לא סיפקה עד עתה את ההוכחות לקיום החוב. "אני מטפל באופן אישי בעשרות רבות של תיקים", אומר עו"ד לב. "בכל התיקים ביקשתי הוכחות במכתב מסודר, ובלמעלה מ-80 אחוז מהתיקים לא קיבלתי תגובה כלשהי ממשרדי עורכי הדין שמייצגים את 'איקיוטק'. גם ביתר המקרים לא קיבלתי את הראיות שביקשתי. לא הגיעה כל הוכחה שאנשים באמת נרשמו לאיזה שירות". הם טוענים שברשותם הוכחות לקיום חוב.

"המוציא מחברו עליו הראיה. מי שמוציא משהו ממישהו אחר צריך להוכיח את קיום החוב. בכל דרישות החוב של'איקיוטק' הם אומרים 'אתה חייב לנו כסף. עד שלא תוכיח אחרת אתה חייב לשלם את הכסף הזה'. זה מה שמגוחך. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הבינה את זה וציינה את זה בדיון. למה אנשים צריכים לשלוח בקשה לקבל הוכחות? החברה צריכה מלכתחילה לספק את ההוכחות והיא עדיין לא סיפקה אותן".

אור בקצה המנהרה

"המועצה לצרכנות אינה יודעת מה מצוי בידי עורכי הדין של'איקיוטק'", מסבירה עו"ד יעל כהן-שאואט, סגנית היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות. "אם יש צדק בטענות' איקיוטק', יתכבדו ויציגו אותם לחייבים. המועצה לצרכנות העבירה כ-500 מכתבי התראה לבא כוח'איקיוטק' בבקשה שיומצאו לה הראיות להתקשרות ולחוב המוכחש. בא כוח'איקיוטק' סירב להעביר את המסמכים המבססים את דרישות התשלום בנימוקים שונים ומשונים". בחברה טוענים שהחייבים נרשמו לשירות ואישרו אותו.

"בפניית שר התקשורת למפכ"ל המשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הרשות להגנת הצרכן ציין השר כי במצב הקודם להסדרת תחום שירותי התוכן הסלולרי 'יכולים היו ספקי התוכן לרשום בעצמם מנויים לשירותיהם מבלי שאלה ביקשו זאת ויהיו מודעים לכך'. במועצה לצרכנות התקבלו בעבר מאות תלונות בעניין זה, עד לחסימת קווי הסלולר לשירותי התוכן (מסוג מנוי) כברירת מחדל", מסבירה כהן-שאואט, שגם גילתה כי "איקיוטק" דרשה ממנה פיצויים בגין פגיעה בשמה הטוב כביכול.

עו"ד עמית זילברג, שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ובקשתו נדחתה, מלווה גם הוא את הפרשה. "זו השיטה שלהם - הפחדה, טרטור, דחייה של דברים, פינג-פונג ממשרד למשרד, איומים על חייבים לכאורה", הוא אומר. "אבל אני רואה אור בקצה המנהרה - זה הולך לכיוון החיובי. כל הגופים התחילו להתערב כי זה התחיל לגעת כמעט בכל אחד".

אביו של אופק, יום טוב בן-שושן, שהיה הבעלים, יושב הראש ומורשה החתימה בחברה עד 2008 וסיפורו הובא בתחקיר "מעריב", השתתף גם הוא בדיון ותקף את החברה של בנו. "לפי המאזנים שהוגשו עד 2008 אין חובות שרשומים לטובת החברה", סיפר בן-שושן. "כל תביעה על זמנים שלפני נובמבר 2008 לא הייתה ולא נבראה. כל הסיפור הזה זה זיוף אינטרנטי מתוחכם והונאה מפלצתית. העברתי את החברה לבן שלי תחת כפייה ואיומים על חיי. הבן שלי אדם מסוכן. אני מבקש צוות חקירה מיוחד. רק יחידה'להב' 433 תוכל לתת מענה לדבר המפלצתי הזה".

תגובת החברה

מחברת "איקיוטק" נמסרה התגובה הבאה: "כפי שציין השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד שלשום, מדובר בחברה שפעלה בהתאם ובכפוף לחוק, ויובהר כי בית המשפט עצמו נתן את דברו בנושא כשדחה תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי החייבים. זה המקום להבהיר כי בידי החברה מסמכים ותיעוד מלא של כל חייב, והדיון שנוצר שלשום גובל בביזיון בית המשפט ובאי כיבוד החלטותיו.

"יובהר כי כלל חייבי איקיוטק שטענו נגד חובם במסגרת הדיון בוועדה אכן נרשמו לקבל שירותי תוכן מהחברה, וחלק מהם אף הודו בכך בפני הוועדה. חברת'איקיוטק' מצרה על כך שחובות קטנים של החייבים תופחים מחודש לחודש, וזאת בעקבות הצהרות של גורמים אלו ואחרים שלא לשלם את החוב - הצהרות חסרות אחריות, שכאמור פוגעות בחייבים בלבד.

"אנו קוראים לציבור החייבים לפנות למשרד עורכי הדין שממנו התקבל מכתב הדרישה בתוך שלושים יום ולעיין במסמכים האישיים שלהם הנוגעים לחובם, ולאחר שיקבלו הסברים תקום להם הזכות לשקול את המשך דרכם מול החברה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...