ישראל הציעה לארה"ב: שטחים מהמשולש יועברו לפלסטינים
בישראל פועלים לקדם מסירת שטחים במשולש שבהם מתגוררים ערבים ישראלים לידי הרשות ובתמורה להשאיר גושי התיישבות ביהודה ושומרון. ההצעה, שמטרתה שמירה על אופיה היהודי של המדינה בהסדר עתידי, הועברה לוושינגטון
"האפשרות עלתה במסגרת הדיונים בין ישראל לארה"ב סביב סוגיית חילופי השטחים", אמר ל-nrg מעריב מקור ישראלי בכיר המעורה בשיחות. לדברי המקור, רעיון זה הפך לאקטואלי יותר עכשיו בגלל המאמץ האמריקאי להוביל להסדר מדיני באזור. "בכירים רבים בישראל מצדדים בגישה של חילופי שטחים ואוכלוסייה והאמריקאים יודעים שזה פתרון אפשרי", אמר הגורם. "נדמה שהפתרון מחלחל בתודעה האמריקאית ונותן את אותותיו".
הרקע לדברים הוא ההבנה והגיבוי הבינלאומי לכך שעל כל שטח שישראל תשמור מתוך יהודה ושומרון היא תידרש לפצות את הפלסטינים בשטח חלופי בשיעור דומה, בכל הסדר עתידי עם הפלסטינים. ככל הידוע, עד לרגע זה נתניהו מסרב לקבל באופן פומבי את העיקרון שהמדינה הפלסטינית תוקם על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים. גם אם בסופו של דבר יופיע העיקרון הזה בנייר העמדה שהאמריקאים יגישו לצדדים בתוך מספר שבועות, נותרות בעיות עמוקות ביחס למימושו.
הבעיה הראשונה בעיניים הישראליות היא שעיקרון חילופי השטחים עוסק בשטחים שווים בגודלם. נתניהו מצדו מבקש לקבל הרבה ולתת מעט. גודל הפיצוי שהוא מוכן לתת לפלסטינים, קטן משמעותית ממה שיישאר בידי ישראל בתוך שטחי יהודה ושומרון. נתניהו, שמבקש לשמור יותר שטחים מאלה שביקשו קודמיו, טוען שאין לישראל מספיק רזרבות פנויות מתושבים בתוך הקו הירוק שהיא יכולה להעניק לפלסטינים כפיצוי.
הבעיה השנייה היא בנוגע לשאלה כיצד שומרים על האופי היהודי של מדינת ישראל. נתניהו חושש מכך שהפלסטינים מסרבים להכיר במדינה יהודית ולהכיר בקץ הסכסוך כיוון שהם "בונים" על המיעוט הערבי הגדול שמתגורר בישראל וחותרים בסופו של דבר למדינה דו-לאומית.
על רקע בעיות אלה שהציפה ישראל, מתנהלות בדיקות בין ישראל לאמריקאים על השטח שירושלים יכולה להעביר לידי הפלסטינים, ואם השטחים יהיו מאוכלסים (כמו גושי ההתנחלויות שישראל מבקשת לשמור) או ריקים מאדם. יצוין כי לפי גישה זו שטחי המשולש יהיו רק חלק מהפיצוי, שיכלול גם שטחים לא מיושבים בתוך הקו הירוק.
לדברי אחד המקורות הישראליים, אם גישה זו תתקבל בוושינגטון, היא תסייע לא רק בפתרון הקושי לפצות את הפלסטינים בשטח שווה בגודלו, אלא גם בשמירה על אופייה של המדינה היהודית שכן היא תצמצם לכ-12 אחוז את האוכלוסייה הערבית בישראל. יש לציין כי מתקיימת בישראל גם עבודת מטה משפטית בנושא.
שר החוץ אביגדור ליברמן, דוחף את הגישה הזו משנת 2004, כאחד המרכיבים במסגרת תוכניתו הכוללת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאז ועד היום ליברמן מעלה זאת בכל שיחותיו עם האמריקנים ועם גורמים אירופאים. לאחרונה נפגש ליברמן עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בוושינגטון ודן עמו באפשרויות להסדר מדיני עם הפלסטינים.
עד כה, ישראל טרם הניחה תוכנית מסודרת בסוגיה זו של חילופי השטחים. ישראל הבהירה לפלסטינים אילו שטחים היא מבקשת לשמור לעצמה מתוך יהודה ושומרון בכל הסדר עתידי, אך לא ציינה כיצד היא מוכנה לפצות את הפלסטינים.
בשלב זה, הממונה על השיחות עם הפלסטינים, השרה ציפי לבני ביקשה במסגרת השיחות שהיא מקיימת עם הפלסטינים להבין אילו שטחים הם היו רוצים לקבל בתמורה. בינתיים נראה שהאמריקאים לא השיבו בחיוב להצעה זו והפלסטינים עתידים להתנגד לה.
יש לציין שהרעיון של העברת שטחים במשולש נבחן גם על ידי גורמים משפטיים ישראלים המלווים את המו"מ עם הפלסטינים. זאת בשל היבטים משפטיים בין היתר כמו שאלת האזרחות הישראלית של האזרחים הערבים שיעברו לחיות תחת המדינה הפלסטינית.
הרעיון להעברת שטחים במשולש עלה לאחרונה לפחות פעם אחת בדרג בכיר ביותר בין ישראל לארה"ב, במפגש שבו לקח חלק גם קרי. כמו כן, הרעיון עלה במפגשים בדרגים נמוכים יותר. למרות זאת, יודגש שהרעיון אינו חלק מהמתווה העיקרי של השיחות שמתקיימות בין קרי לנתניהו.
קרי ינחת הערב בישראל. ביום חמישי הוא ייפגש עם נתניהו וביום שישי עם אבו מאזן. ייתכן שתתקיים יותר מפגישה אחת עם כל צד. קרי יבקש לקדם את הסכם המסגרת שיאפשר להאריך את המשא ומתן בין הצדדים במספר חודשים עד שנה. הסכם המסגרת הוא מעין נייר עמדה שאינו בעל אופי משפטי. לא תידרש חתימת המנהיגים על הנייר, אך הם יוכלו לציין את הסתייגויותיהם ממנו.
ככל הנראה הנייר יכלול שני עקרונות מרכזיים והם שישראל תהיה מוכנה בתנאים מסוימים להכיר במדינה פלסטינית על בסיס גבולות '67 עם חילופי שטחים, וכי בסוף המשא ומתן, בעת החתימה על הסכם הקבע, יכירו הפלסטינים במדינת ישראל כמדינה יהודית ויכריזו על קץ הסכסוך.
עדיין לא ברור כיצד ינוסח העיקרון המתייחס לסידורי הביטחון ולנוכחות של ישראל על נהר הירדן. נקודת מחלוקת נוספת היא העובדה שעל המדינה הפלסטינית, לפי דרישת ישראל, להיות מפורזת.
האמריקאים מבקשים להציג את הסכם המסגרת במהלך חודש ינואר, בטרם ישראל תידרש לפי ההבנות לשחרר את הפעימה הרביעית של האסירים שהיא הנפיצה ביותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם