שוב: מחלוקת קשה על הסנקציות למשתמטים
למרות שהשבוע החלו ההצבעות בתום חצי שנת דיונים: פערים בלתי ניתנים לגישור בין יש עתיד ובין הבית היהודי בנוגע לסנקציות
> חרדים הפגינו נגד מעצר סרבן גיוס: אבנים וחסימות כבישים
> הבית היהודי נגד גיוס חובה לחרדים בגיל 21
איילת שקד. יו"ר וועדת החוק צילום: ראובן קסטרו
הוויכוח בין שתי המפלגות, שנראה בימים האחרונים כבלתי ניתן לגישור, מתקיים שוב בשאלת הסנקציות. ביש עתיד לא מוכנים לוותר על נוסח החוק כפי שעבר בקריאה הראשונה, עם סנקציות פליליות, בעוד בבית היהודי ממשיכים להתעקש על סנקציות כלכליות.
"אם במשך שישה חודשים אנחנו עוסקים בשאלות המרכזיות שעומדות סביב החוק הזה, והעמדות של כל הצדדים לא השתנו, המשמעות היא שאנחנו עומדים בפני משבר ברגע הקריטי ביותר של חקיקת החוק", מסביר ח"כ בר לב.
בר לב מתכוון לכך שהוועדה שאחראית על חוק הגיוס, בראשות ח"כ איילת שקד )הבית היהודי(, החלה השבוע בתהליך ההצבעה על סעיפי החוק. כל זאת, כאמור, כאשר לאיש אין מושג מה יקרה כשתגיע ההצבעה על הסנקציות.
עד לא מזמן נראה היה שבבית היהודי צפויים להתפשר בשאלת הסנקציות, אבל לאחרונה חל שינוי בעמדת המפלגה, בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת. בניגוד למה שהעריכו ביש עתיד, היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, קבעה כי סנקציות כלכליות על חרדים משתמטים מהוות מתווה חוקתי, ולכן ניתן לכלול אותן במסגרת החוק.
גורמים משפטיים בכירים בכנסת הוסיפו כי בשיחות שניהלו עם אנשי היועץ המשפטי לממשלה, הובהר להם כי הוא מעולם לא טען כי סנקציות כלכליות אינן מהלך חוקתי, מאחר ולא הובא בפניו מתווה כזה לבחינה, גם לא על ידי ועדת פרי (שקדמה לוועדת שקד).
סעיף אחר שדווקא כן זכה אתמול לאישור הוועדה, מבקש להכיר בשלוחי חב"ד בחו"ל כמבצעים שירות אזרחי מטעם המדינה. על פי הסעיף, שיזם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), מדובר יהיה בכ-100 שליחי חב"ד. הם יצטרכו לעמוד בכמה קריטריונים כדי שהמדינה תכיר בשליחותם כשירות אזרחי.
ח"כ עפר שלח (יש עתיד), שהתנגד לסעיף, הגיש עליו ערר שידון בשבוע הבא, ובמהלכו יוחלט סופית האם לאשר את הסעיף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם