אח שלו: נעים להכיר, אובמה היהודי
בלעדי: שמונה אחים למחצה יש לנשיא ארה"ב. מארק אובמה נדסנג'ו, יועץ עסקי שחי בסין ונשוי לאישה מקומית, הוא אחד מהם. והוא יהודי
לפני שנתיים, בגיל 46, החליט נדסנג'ו לקחת את הגאווה היהודית צעד אחד קדימה ולצאת למסע שורשים ראשון בארץ ישראל. בעת שבישראל שיוועו לביקורו הנשיאותי הראשון של ברק אובמה, נחת בשדה התעופה בן גוריון אחיו למחצה - בשקט, הרחק מאור הזרקורים ובלי מסע יחסי ציבור.
הוא צעיר בארבע שנים בלבד מהנשיא, נושא את שם משפחתו ובעל דימיון חיצוני שקשה לטעות בו למי שנושא את אחד הפרצופים המוכרים ביותר בעולם. אפילו הקול מזכיר באופן מפתיע את קול הבריטון המפורסם של הנשיא. "זה היה טיול בלתי נשכח", הוא נזכר בהתלהבות. "זו מדינה מדהימה, מדהימה. היה לי חשוב לבקר בישראל כדי ללמוד יותר על השורשים שלי, וגם מתוך כבוד לאמא שלי ולסבתא שלי".
עד כמה הזהות היהודית הייתה מרכזית אצל אמא שלך?
"אמא שלי היא אדם ליברלי, ולא קיימה טקסים דתיים. אבל במקביל היא תמיד גרמה לי להיות גאה בעובדה שאני יהודי. ההורים שלה ברחו מליטא לארצות הברית בגלל תקריות אנטישמיות. אמא שלי תמיד הייתה גאה ביהדות שלה. היא תמיד דיברה על השבת, הדליקה נרות ליד החלון. אבל מבחינתי המרכיב העיקרי בזהות היהודית שלי לא נובע מקיום של טקסים דתיים ותפילות, אלא דווקא מהתחושה החזקה שאתה יהודי.
"זה משהו שאתה פשוט מרגיש, תחושה חזקה של זהות יהודית חילונית שאמא שלי השרישה בי: הגאווה בלהיות יהודי. הגאווה להשתייך לעם שיצאו ממנו ענקי תרבות ומדע שהערצתי כל חיי, כמו פרויד או איינשטיין. לכן גם היה לי חשוב לבקר בישראל, רציתי להבין טוב יותר מי אני ומאיפה באתי".
ומה גילית?
"אני חושב שזו מדינה מדהימה אבל גם מדינה של ניגודים אדירים, שכדי להבין אותה באמת צריך לחזור אליה שוב. ישראל היא מקום יפהפה אבל גם טעון ומורכב, אי אפשר להבין אותה בשבוע אחד. לא אשכח לעולם את הביקור ביד ושם, את התחושה בעת שעברתי בין אגפי המוזיאון. אף שאתה לא יכול שלא לחוש יראת כבוד לדברים הנוראים שקרו לעם היהודי בעבר, היה שם משהו נוסף. אני זוכר שהבטתי באנשים שביקרו שם במקביל אליי, בעיקר בבני הדור הצעיר שהיו שם באותו יום, והיה קשה לפספס את התקווה הגדולה ואת האור שהיה להם בעיניים;
"התשוקה הגדולה של הדור הצעיר שמצד אחד חולק כבוד למיליוני הקורבנות אבל גם מתעקש להמשיך ולחיות; אותו אור בעיניים שמייצג את האמונה הבוערת בעתיד הטוב שמצפה להם. זה משהו שהפעים אותי. עוצמת החיים שאתה מרגיש במקום הזה, הניגוד בין המוות לחיים - אתה רואה את זה במוזיאון יותר מבכל מקום אחר, וזה היה יפה ונפלא. ואז, כשאתה יוצא מהמוזיאון ונחשף לגבעות ולמרחבים עוצרי הנשימה של ירושלים, זה מחזה מופלא, בלתי נשכח. מפגן אדיר של חירות".
נדסנג'ו, נגן פסנתר מחונן וצייר מוכשר, מתאר בהתפעלות גם את אחר הצהריים שבילה על הטיילת בתל אביב. "אתה מרגיש שאתה נמצא בשווייץ, רק באמצע המזרח התיכון. העושר, הפיתוח האדיר, המבנים המרשימים. לא אשכח את הטיולים לאורך חוף הים של תל אביב, את הישיבה בבתי הקפה עם כוס קפה של אחר הצהריים, את הגלריות, האמנות המפותחת. זאת עיר מיוחדת מאוד".
שמונה אחים למחצה יש לנשיא אובמה, המנהיג שסיפור חייו חוצה יבשות ונפרש על פני כמה וכמה מדינות: מבית אמו בהוואי, דרך מוצאו הקנייתי של אביו, שנותיו כילד צעיר באינדונזיה ובחזרה לארצות הברית. בדרך השאיר אחריו שובל ארוך של קרובי משפחה, כמעט כולם מהצד של אביו הקנייתי: ברק אובמה האב, כלכלן משכיל עם תשוקה גדולה ללימוד אך גם בעל נטייה לצריכת אלכוהול ולאלימות.
אובמה האב היה חלק משכבת השומן של האליטה הקנייתית. בדומה לבנו הנשיא הוא פרץ כמה גבולות בעצמו, כשהפך בשנת 1959 לסטודנט האפריקני הראשון שהתקבל ללימודים באוניברסיטת הוואי. כמה חודשים לאחר מכן הוא פגש את אן דנהאם בשיעור רוסית באוניברסיטה. לא חלפה שנה ובפברואר 1961 התחתנו השניים בטקס שנערך באחד מחופי הוואי. שבעה חודשים לאחר מכן נולד ברק אובמה, מה שגם עשוי להסביר את הנישואים החפוזים.
אלא שלצד היותו אינטלקטואל ואיש ספר בעל אישיות כובשת וכריזמה, לפי חבריו לספסל הלימודים, היו לאובמה האב גם לא מעט צדדים אפלים. בעת נישואיו לאן דנהאם הוא לא טרח לספר לה על אשתו החוקית שהשאיר אחריו בקניה בעת שהייתה בהיריון, עובדה שכמו לא מעט פרטים אחרים מעברו ומאישיותו למדה אמו של הנשיא אובמה רק כשכבר היה מאוחר מדי. לאחר שלוש שנים של חיים בנפרד - היא בוושינגטון ובהוואי, הוא בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, שם השלים לימודי תואר שני באוניברסיטת הרווארד - הם התגרשו.
בכך נחסכה מברק אובמה ילדות לצד אביו. המפגש היחיד בין השניים התקיים בשנת 1971, כשאובמה האב הגיע לביקור נדיר בהוואי, ובמהלכו הוא בילה כחודש עם בנו בן העשר. "הזיכרונות שלי מאבי הם מחודש אחד בכל חיי", נזכר אובמה שנים לאחר מכן.
"הייתי אז בן עשר, ורק בשלב מאוחר יותר של חיי הבנתי שהוא זה שנתן לי את הכדורסל הראשון שהיה לי, ושזמן קצר לאחר מכן הפכתי לחולה-כדורסל שאני. שהוא זה שלקח אותי לקונצרט הג'אז הראשון בחיי, ושזמן קצר לאחר מכן התחלתי לגלות עניין רב בג'אז. זה גורם לי להבין כמה השפעה יש לו עליי, גם אם הביקור נמשך חודש אחד".
אלא שאובמה, שלא פעם מדבר על החסך התמידי בדמות אב שליווה את חייו, מסרב לצבוע את זיכרון אביו בצבעים בהירים. הוא מודע היטב לכך שמדובר בדפוס קבוע של האיש שבא, הקסים, פינק, אהב ומיד לאחר מכן נעלם לבלי שוב; השאיר אחריו ארבע נשים ותשעה ילדים, אבל בשום שלב של חייו לא ראה בעצמו איש משפחה.
"אני חושב שהתרומה הכי גדולה שהוא העניק לי הייתה היעדרו, והרצון שלי בעקבות כך להיות אב טוב", הוסיף אובמה באותו הקשר. "העובדה שהוא לא היה שם לצדי גרמה לי לומר לעצמי, שאני רוצה להבטיח שהבנות שלי ירגישו תמיד שיש להן מישהו שהן יכולות לסמוך עליו".
בגיל 46 נהרג אובמה האב בתאונת דרכים בניירובי בירת קניה, והותיר אחריו תשעה ילדים מאמהות שונות, שגדלו כולם ללא אב. ילד אחד הפך לנשיא ארצות הברית ולמנהיג העולם החופשי. ילד אחר, דיוויד, בנם של ברק אובמה האב ואשתו השלישית רות בייקר, אחיו המלא היחיד של מארק אובמה נדסנג'ו, נהרג גם הוא בתאונת דרכים, בשנת 1987. שאר הילדים מתגוררים כמעט כולם בקניה, ועלו לכותרות לא פעם בשנים האחרונות, כמעט תמיד בהקשרים שליליים שהסבו לא מעט מבוכה לנשיא ולאנשיו.
מאליק אובמה, למשל, בנו של אובמה האב מנישואיו הראשונים, מתגורר בכפר ילדותו שבקניה ונשוי, נכון לשנת 2013, ללא פחות מ-12 נשים שונות. גם אבו-אובמה, שנולד לאביו של אובמה בקשר מחוץ לנישואין, המיט בושה על הנשיא לפני ארבע שנים כשכלי התקשורת בעולם דיווחו על החלטתה של ממשלת בריטניה למנוע את כניסתו למדינה לאחר שנחשד בהטרדה מינית של קטינות.
אח אחר, ברנארד, סוכן חלקי חילוף לכלי רכב בניירובי, ידוע כמי שהתאסלם בגיל צעיר, ואילו אחיו הצעיר ביותר של הנשיא, ג'ורג' חוסיין אוניאנגו אובמה, שנולד שישה חודשים בלבד לפני מותו של אובמה האב בתאונת דרכים, הכה גלים לפני ארבע שנים כשנחשף כי הוא מתגורר בפחון רעוע בעיירת העוני והאלימות אורומה שבקניה, ומתקיים מפחות מדולר בחודש.
"אם מישהו שואל לגבי שם המשפחה שלי אני אומר שאנחנו לא קשורים זה לזה, אני פשוט מתבייש", אמר אז ג'ורג' אובמה בראיון למגזין "וניטי פייר". "ראיתי שניים מחבריי הטובים ביותר נהרגים. יש לי צלקות ממקרים שהגנתי על עצמי באמצעות אגרופיי. תמיד הייתי טוב באגרופים".
אבל מארק אובמה נדסנג'ו הוא יוצא דופן. קורות חייו משיקים בלא מעט נקודות לאלו של הנשיא אובמה. הוא רהוט וכריזמטי כמו הנשיא, ובעל השכלה רחבה לא פחותה משלו: הוא אוחז בתואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת סטנפורד, ובתואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת אמורי. הוא איש ספר ושוחר אמנות, דובר אנגלית שוטפת, שהעביר את חלק הארי של חייו הבוגרים בארצות הברית.
כמו ברק אובמה גם הוא בן לאב שחור ולאם לבנה: רות בייקר היהודייה. נדסנג'ו מגדיר את עצמו "אזרח גלובלי": נולד בקניה, התחנך באוניברסיטאות הטובות ביותר בארצות הברית, מתגורר ב-12 השנים האחרונות בסין, ולדבריו חש שייכות גדולה לדתו היהודית. בעוד חודשיים יתפרסם ספרו האוטוביוגרפי "תרבויות: אודיסיאה של גילוי עצמי", המגולל את סיפור חייו, שעוסק בהרחבה - כמו ספרו האוטוביוגרפי המפורסם של הנשיא, "חלומות מאבי" - באביהם המשותף, ברק אובמה האב.
אני מנסה להבין למה גם לך וגם לאחיך הנשיא היה חשוב כל כך לצאת למסע בעקבות האיש שלפי העדויות של שניכם לא גילה שום עניין בחייכם, ושהזיכרון הבולט שלך ממנו הוא בעיקר המכות שהוא נתן לך ולאמך.
"אבא שלנו זורם בחיים שלנו כנהר שוצף. היעדרות של אב טוב, או לחלופין הנוכחות של אב רע, השפיעה על שנינו באופן משמעותי מאוד. היא משפיעה על מערכת היחסים ביני לבינו ובינינו לאנשים אחרים. הניסיון להבין טוב יותר את אבינו הוא קודם כל ניסיון לגלות את עצמנו, להבין מאיפה אנחנו. לברק ולי יש הרבה מן המשותף. לשנינו יש יתרונות וחסרונות, ולא מעט מהם מגיעים מאבא שלנו.
"אמא שלי אמרה לי לא פעם שהסיבה לכך שאני מצליח בלימודים ויודע לחשוב היא המוח שקיבלתי מאבא שלי. לעומת זאת, אני יודע שבמשך זמן רב היה לי קשה לסמוך על אחרים, להיפתח בפני אחרים ולהאמין בעצמי וביכולות שלי, וגם זו תוצאה של משהו שקיבלתי מאבא שלי".
אז נתחיל עם העובדה שאביך, גבר קנייתי שחור ובן האליטה המקומית, מחליט לשאת שתי נשים לבנות: אמו של ברק אובמה, אן, ואמך היהודייה, רות. איך אתה מסביר את זה?
"אני חושב שזה נובע מכך שמדובר באיש פורץ גבולות, ובמידה רבה גם מרדן. אני חושב שהוא באמת האמין שאין שום מגבלות שצריכות לתחום את החיים שלו. בתקופה של מתיחות גזעית חזקה כל כך בארצות הברית, אבא שלי החליט לא להיכנע לתכתיבי החברה וללכת אחרי הלב שלו ואחרי מה שהוא רצה, למרות מה שכולם חשבו.
"הוא היה איש של תשוקה גדולה ואינטלקט שמשך אליו אנשים רבים. ועדיין, אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם אמי וגם אמא של ברק אובמה היו נשים יפות מאוד ומוכשרות מאוד, כך שמעבר למרדנות ולרצון לפרוץ גבולות אני חושב שבינו ובין הנשים בחייו חיברה קודם כל אהבה אמיתית".
ייתכן שגם אתה וגם אחיך לקחתם מאביכם את הנטייה לערער על מוסכמות ונורמות חברתיות: ברק הפך לנשיא השחור הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית, ואתה החלטת לפני 12 שנה לעבור לסין הקומוניסטית, לאמץ את התרבות והשפה המקומית ולהינשא לאישה סינית - מהלך שמזכיר את ההחלטה של אביך לעבור לארצות הברית ולהינשא לנשים מקומיות על אף פערי התרבות.
"במשך שנים סירבתי לשאת את שם המשפחה של אבי הביולוגי, אובמה. ההחלטה לאמץ את השם שוב לא הייתה מהלך מקרי. זה קרה אחרי שיצאתי למסע בקניה, שם התחברתי מחדש לבני המשפחה ולמדתי על סבי מצד אבי, שהוא ככל הנראה איש העולם הגדול הראשון בשושלת אובמה. הוא נלחם במלחמת העולם הראשונה, נשלח לאיטליה ולאתיופיה, היה במקומות רבים, למד על תרבויות שונות.
"כך שאני בהחלט חושב ששם התחילה הנטייה של המשפחה שלי להיות אנשי העולם הגדול, נטייה שגם אני וגם ברק קיבלנו מאבא שלנו. דרך אגב, ברק ואני נולדנו בהפרש של כמה שנים ויש כל כך הרבה דברים דומים בנסיבות חיינו שזה מדהים. שנינו ילדים מעורבים לאב שחור ולאם לבנה, שנינו בנים לאם אמריקנית, שנינו נולדנו כבנים ראשונים לאמותינו. זה סיפור שתחילתו בשני אחים שמופרדים בילדותם, אחד נשאר בקניה ואחד חוזר לארצות הברית, ולא פעם אני תוהה מה היה קורה אם שנינו היינו גדלים יחד".
שלוש שנים לאחר גירושיה מאובמה האב לקחה דנהאם את ברק הקטן ועברה לאינדונזיה, בעקבות נישואיה ללולו סוטורו, גאוגרף מקומי ממוצא מוסלמי. ארבע שנים לאחר מכן, בגיל עשר, החליט ברק אובמה לחזור לארצות הברית ולהתגורר עד לסיום לימודי התיכון בבית סבו וסבתו בהוואי.
אמו סיימה לימודי אנתרופולוגיה באוניברסיטת הוואי בשנת 1975, חזרה לבעלה באינדונזיה, התגרשה ממנו כעבור חמש שנים (1980), נשארה במדינה לצורך המשך עבודת המחקר שלה, ובסופו של דבר מתה בשנת 1995 בהוואי כתוצאה מסרטן השחלות.
נדסנג'ו, מנגד, הוא בנם של ברק אובמה האב ואשתו השלישית, רות בייקר היהודייה, בת למוריס ואידה בייקר, שמשפחתם היגרה לארצות הברית מליטא. אישה יפה, תמירה, בעלת תווי פנים עדינים וחיוך כובש, שעבדה כמורה בבית ספר יסודי ופגשה את אובמה האב באמצע 1964, זמן קצר לאחר גירושיו מאן וחודש לפני חזרתו לקניה. חמישה שבועות לאחר מכן, שלושה חודשים בלבד לאחר שנפגשו לראשונה, עברה בעקבותיו לקניה, ושם נישאו בחתונה אזרחית.
לאחר כמה חודשים נולד בנם הראשון, מארק. שנתיים לאחר מכן נולד בנם השני, דיוויד, שנהרג בגיל עשרים בתאונת דרכים. אלא שבדומה לנישואיו של אובמה האב עם דנהאם, גם הנישואים עם בייקר לא החזיקו מעמד זמן רב: ב-1971 נפרדו השניים, וכעבור שנתיים התגרשו באופן רשמי. רות נשארה בקניה ונישאה מחדש לגבר מקומי ממוצא טנזני, וממנו קיבל מארק את שם המשפחה נדסנג'ו.
עם סיום לימודי התיכון בקניה עבר נדסנג'ו לארצות הברית, השלים שני תארים בפיזיקה ותואר במנהל עסקים, ועבד כיועץ בכיר בחברת התקשורת "נורטל" באטלנטה. זמן קצר לאחר פיגועי 11 בספטמבר הוא איבד את עבודתו והחליט לפתוח פרק חדש בחייו בשנג'ן: מטרופולין סיני תוסס בגבול הונג קונג, שבו מתגוררים יותר משישה מיליון תושבים הנהנים מפיתוח ומשגשוג כלכלי כתוצאה מהשקעות זרות הנאמדות בעשרות מיליארדי דולרים.
יש המאמינים שלפני הכל אנחנו תוצר של הגנים שקיבלנו מהורינו. אתה רואה רמז לכך כשאתה משווה בינך ובין ברק?
"אני חושב שהחוליה המקשרת בינינו לא מגיעה מהאב המשותף, אלא יותר מהאמהות שלנו. אלו הנשים בחיינו שהשפיעו עלינו יותר מכל. לשנינו היו אמהות חזקות, נשים שלקחו סיכונים אדירים כדי לגדל את הילדים שלהן ולשמור עליהם. ברק ואני אוהבים את האמהות שלנו עד אין קץ, כי הן הנשים היחידות שהגנו עלינו ושמרו עלינו. לא אשכח איך כשהייתי חולה אמא שלי עברה בין הנוסעים באוטובוס והתחננה לכסף מאנשים זרים כדי שהיא תוכל לקחת אותי לבית החולים.
"האם הלבנה שלי, שמחזיקה את בנה השחור ומתחננת מהנוסעים הלבנים שיתנו לה תרומות. כשאני מסתכל לאחור אני רואה אישה שהייתה מוכנה לעשות הכל למען הילדים שלה, למרות כל הדברים הנוראים שעברו עליה. וזה מה שהכי כואב לי: הידיעה שהיא עשתה הכל כדי להגן עליי, ושאני מנגד לא יכולתי להגן עליה; הרגעים האלה שלא יכולתי לעשות כלום כשבעלה הפליא בה את מכותיו.
"היא האישה שלימדה אותי מה חשוב בחיים, שעזרה לי להבין את התורה, שלימדה אותי מוזיקה, שעזרה לי בלימודים, שתמיד דחפה אותי לעשות את הדברים שאני אוהב, והיא עשתה את זה באהבה גדולה. לברק הייתה אמא דומה. זה לא מספיק שיש לך מוח ושאתה חכם: לאבא שלי היה מוח, אבל הוא נכשל כי לא הייתה לו אמא תומכת שתהיה שם לצדו, כמו שלי ולברק הייתה".
עד כמה חמורה הייתה ההתעללות שעברה אמך?
"גדלתי עם אבי עד גיל שבע. הוא חזר לקניה ב-1964 והזמין את אמי לבוא איתו, וכמה חודשים לאחר מכן אני נולדתי. כשהייתי בן שנה אמי לקחה אותי בחזרה לארצות הברית בגלל ההתעללות הקשה שהיא חוותה. אלא שהוא טס לארצות הברית, גילה איפה היא מסתתרת ושכנע אותה לחזור איתו לקניה, שם חיינו יחד במשך שבע שנים.
"ההתעללות שלו הייתה על בסיס יומי. כילד אני זוכר את הדלת נפתחת, את האור הכתום נכנס לסלון מבחוץ, ואז מיד את קול הצרחות, צעקות הכאב של אמא שלי שנשמעו כמו אנקת כאב של חיות, ואת רעש החפצים שנשברו. אני זוכר את עצמי רץ לרחוב, רץ לבתי השכנים בתקווה שמישהו ייחלץ לעזרתה. אני זוכר אותו פורץ לבית בניגוד לצו ההרחקה שהיא הוציאה נגדו ומצמיד סכין לצווארה".
יש ילדים שגדלים בבית עם אלימות קשה ומספרים שהם לא ידעו שמשהו לא בסדר במשפחה שלהם עד שלב מאוחר בחייהם. זה גם היה המקרה שלך?
"אתה יודע, עד היום כשאני חושב על אמא שלי אני לא חושב על הפנים שלה או על הבטן שלה, אלא על הרגליים שלה. היו לה רגליים מוצקות וחזקות, ורק בשלב מאוחר הבנתי שהסיבה שהן נחקקו בזכרוני היא שבתור ילד קטן הייתי נאחז ברגליים שלה ומנסה למשוך אותה מאבא שלי. הייתי יודע שהוא מתקרב, כי יכולתי להריח את הריח החזק של האלכוהול שעלה ממנו.
"היינו רועדים מפחד ממנו. שנאתי אותו בכל יום ויום בגלל האופן שבו הוא התעלל באמי, עד שהחלטתי למחוק מהתודעה שלי את כל הזיכרונות ממנו ואת כל מה שהיה קשור אליו. הדפתי את התרבות הקנייתית, התנתקתי מהתרבות האפריקנית, התרחקתי מאנשים שחורים כמוהו, לא רציתי שום קשר אליו ולכל מה שקשור בו, עד שיום אחד ברק בא לבקר בקניה והציף את כל הזיכרונות מחדש".
עשרים וחמש שנה לאחר הביקור ההוא ב-1988 מתאר נדסנג'ו את שרשרת האירועים כרכבת הרים רגשית שנעה בין התעלות למפח נפש; תחילתה של ידידות שלא הייתה מופלאה, ושלא החזיקה יותר מדי זמן.
שני אחים למחצה, שנפגשים אחרי עשרות שנות נתק ומתקשים להתחבר מחדש. במידה רבה זהו סיפור חייו של הנשיא אובמה: איש משפחה למופת בלי משפחה; בעל ואבא מסור לסשה ולמליה, שגדל בבית סבו וסבתו אלפי קילומטרים מהוריו; בן שבגיל 21 התייתם מאביו שלא טרח לשמור איתו על קשר; בן שבגיל 34 איבד גם את אמו למחלת הסרטן.
מה היה הרושם העיקרי שלך ממנו בפגישה הראשונה ההיא?
"חשבתי שמדהים עד כמה שהוא דומה לי. ועדיין, היינו כמו שני תאומים סיאמים שהסתכלו כל אחד לכיוון אחר ולא הצליחו לראות זה את זה. הוא הנחית הוראות והיה מנותק מאוד. אני חושב שיש לו יכולת, כמו לרוב הפוליטיקאים המוצלחים, ללחוץ על כפתור ולכבות את הרגשות שלו. מנגד, כשהוא רוצה הוא יכול להסב אושר גדול ולתת השראה לאנשים שסובבים אותו".
הבדלי התרבויות והעולמות השונים שגדלתם בהם השפיעו על הקשר ביניכם?
"אני זוכר שהרושם שקיבלתי בפגישה הראשונה היה שברק חשב שאני לבן מדי, ואני חשבתי שהוא שחור מדי. הוא היה אזרח אמריקני שהיה במסע בעקבות השורשים האפריקנים שלו, ואילו אני הייתי תושב קניה שביקש למצוא את השורשים הלבנים שלו".
אתה חושב שהוא קיבל את הרושם הזה בגלל מה שאתה מתאר כניסיון שלך להדוף כל זכר לזהות השחורה של אביך האפריקני?
"זה היה חלק מזה, אבל לא רק. אני חושב שזה נבע גם מסיבות תרבותיות. זו תוצאה שכיחה בקרב ילדים להורים מעורבים, שנוטים לא פעם להזדהות עם התרבות של אחד ההורים. במקרה שלי, במשך שנים הזדהיתי עם מי שהיו גיבורי התרבות הלבנים שלי: מבטהובן עד ניטשה, מפרויד עד איינשטיין. לברק אובמה, בתור ילד אמריקני, היה מספיק מזה. אני זוכר שכאשר דיברתי איתו על האנשים האלה הוא גלגל עיניים בחוסר סבלנות.
"התחושה שלי הייתה שיש פה אמריקני שמבחינות רבות-כמו האופן שבו הוא התלבש במהלך הביקור, הדרך שבה התנהג, הדרך שבה התהלך - מנסה להיות נער קנייתי מקומי. זה משהו שניסיתי לברוח ממנו כל חיי".
ברק אובמה מתייחס לפגישה הזו בספרו האוטוביוגרפי "חלומות מאבי", ומצטט את נדסנג'ו כאומר: "אני לא מרגיש שום קשר לקניה. בסך הכל עוד מדינה אפריקנית ענייה. אם אתה חושב שאני מנתק את עצמי מהשורשים שלי, אתה צודק".
מאז , מספר נדסנג'ו, שמרו שני האחים על קשר ספורדי: פה שיחת טלפון, שם מפגש משפחתי - קשר שידע עליות ומורדות עד שבסופו של דבר נותק. "הקשר בינינו היה טעון, יצרי מאוד. היינו מדברים לעתים רחוקות, אבל אלו היו שיחות טובות מאוד או טעונות מאוד".
יש רגע חיובי שזכור לך במיוחד?
"אני זוכר שלפני העימות של אובמה וקלינטון בשנת 2007 הגעתי לבקר אותו בטקסס, וזה היה אחד הרגעים המאושרים בחיי. הוא נכנס לחדר שבו חיכיתי לו, הביט בי ואמר: 'מארק, מה קרה לאפרו שלך?' ואני שאלתי: 'מה קרה לאפרו שלך?', הוא אמר: 'הסתפרתי'. זה היה רגע אמיתי, טבעי מאוד, כאילו לרגע אחד חזרנו שוב להיות שני אחים. התחבקנו והייתה אווירה טובה מאוד. היו שם עוד קרובי משפחה שהוא לא ראה במשך שנים, וזה היה רגע נהדר; רגע מיוחד מאוד".
אלא שהתרוממות הרוח, כפי שעולה מדבריו של נדסנג'ו, לא נמשכה זמן רב. מפח הנפש הגיע דווקא לאחר מפגש משפחתי נוסף, הפעם בסין, שאליה הגיע ברק בשנת 2009 על תקן נשיא ארצות הברית. במהלך הביקור זכה ברק אובמה לפגוש לראשונה את אשתו המקומית של נדסנג'ו.
"זאת הייתה פגישה נהדרת", הוא מספר, "פשוט מצוינת, עד שנודע לי שבדרך בחזרה לארצות הברית הוא סיפר לכלי התקשורת שהפעם הראשונה שהוא פגש אותי הייתה שנתיים קודם לכן, כלומר רק בשנת 2007".
איך הרגשת כשזה נודע לך?
"הייתי בשוק. זה הדהים אותי. לא הצלחתי להבין איך הוא מסוגל להגיד דבר כזה, והאמת היא שעד היום אני לא מצליח להבין למה הוא עשה את זה. לטעון שנפגשנו בפעם הראשונה בשנת 2007, כשנפגשנו כבר ב-1988 ומאז עוד כמה פעמים בכמה הזדמנויות שונות - אני לא מסוגל להבין מאיפה זה בא.
"צריך להבין, בניגוד לשאר העולם אני לא רואה את ברק כנשיא ארצות הברית, אני רואה אותו כאח. ולכן כששמעתי אותו אומר שהוא מעולם לא פגש בי עד שנת 2007 חשבתי לעצמי, 'אלוהים אדירים, מה קרה לברק' למה הוא אומר דבר כזה?', חשבתי שאולי היה לו יום רע, או שהוא קיבל עצה לא טובה מהיועצים שלו, אבל אני עדיין לא מבין איך אדם יכול להתכחש כך למשפחה שלו".
הסיפור מלפני ארבע שנים מזכיר פרשה דומה שנחשפה לאחרונה, ושיכולה אולי לרמז על דפוס פעולה חוזר של הנשיא. בתחילת דצמבר, ממש לאחרונה, אושרה שהייתו החוקית בארצות הברית של אוניינגו אובמה, דודו של הנשיא. אוניינגו, אחי אביו של ברק אובמה, היגר לארה"ב במהלך שנות ה-70 ושהה בה באופן לא חוקי במשך עשרות שנים.
משפטו, שהחל לפני כשנתיים, משך באופן טבעי תשומת לב נרחבת על רקע קרבתו לנשיא - שבחר מצדו להכחיש כל קשר לדוד. רק לאחר שאוניינגו סיפר שברק אובמה נהג ללון בביתו בהיותו סטודנט, נאלץ הבית הלבן להוציא הודעת תיקון והתנצלות. בפני נדסנג'ו, לעומת זאת, הנשיא לא התנצל מעולם.
ניסית לשאול אותו למה הוא הכחיש את ההיכרות המוקדמת ביניכם?
"כן. באחת השיחות שלנו שאלתי אותו, והוא אמר שהוא לא רוצה להתייחס לזה. לא היה לו אומץ לדבר על זה. צריך להבין שברק מאוד לא אוהב לקבל ביקורת. זה היה ככל הנראה אחד הרגעים הקשים בחיי, דווקא משום שאני מעריץ אותו כל כך".
מתי דיברתם בפעם האחרונה?
"לפני כמה חודשים ביקשתי ממנו ליצור קשר עם הקרובים שלו בקניה. אמרתי לו שאפילו שיחת טלפון אחת שהוא יעשה תעיף אותם לשמים מרוב אושר. אבל הוא לא אהב את מה שביקשתי, ומאותו רגע ניתק את הקשר איתי. הוא יכול להיות רגיש מאוד, או כוחני מאוד, או סטואי מאוד. זה צד באישיות שלו שהרבה אנשים לא מכירים".
ב-12 השנים האחרונות מתגורר נדסנג'ו בשנג'ן שבסין: הוא אימץ את העיר אל לבו, ומדבר עליה באהבה. הוא למד את המנדרינית על בוריה ואימץ את התרבות המקומית. הוא עובד כיועץ עסקי, מתנדב בבית יתומים, והשנה אף ייסד עמותה חדשה בניסיון לסייע לילדים במצוקה באמצעות אמנות ושילוב תרבויות המזרח והמערב.
גדלת בקניה, התחנכת בארצות הברית וכבר 12 שנים אתה גר בסין ומדבר מנדרינית. נולדת לאב מוסלמי ולאם יהודייה, ואתה גבר שחור עור שנשוי לאישה סינית. אם בכל זאת היית צריך לבחור, איך היית מגדיר את עצמך?
"הדבר המדהים בסיפור שלי הוא שאם אתה חושב על זה, אז דווקא בסין הקומוניסטית הצלחתי להגשים את החלום האמריקני יותר מבכל מקום אחר. הרי מה אמריקני יותר מהיכולת לקום ולעבור למקום חדש בניסיון למצוא את הכיוון בחיים שלך, האומץ לפתוח פרק חדש במקום חדש?
"דווקא בסין אני חי את החלום האמריקני: להיות אינדיווידואל, לפעול בהתאם לרצונות שלך. אני גאה להיות אמריקני, אבל האנשים שפגשתי בשנג?ן נפלאים, חמים, מסבירי פנים, מארחים נהדרים. זו תרבות עשירה ועמוקה, ואני מאושר להיות חלק ממנה כבר 12 שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם