רוקר, פייטן, ונגד ארדואן: האימאם החזק בטורקיה
מיהו פתחוללה גולן, החבר לשעבר של ארדואן שהיום נחשב לאויבו? כיצד הפך האימאם המתון לראש תנועת 'חיזמט' מרובת הזרועות? האם יצליח, ממקום מושבו בארצות הברית, להוביל את התנועה להנהגת המדינה הטורקית? ושאלת השאלות: האם הוא טוב ליהודים?
אלו רק עובדות אחדות במניפת התכונות המתארת את דמותו המפתיעה ויוצאת הדופן של פתחוללה גוּלֶן (72), ראש התנועה התורכית "חיזמט". האיש שאולי־אולי מסמן את תחילת הסוף של עידן ארדואן בפוליטיקה המזרח־תיכונית.
תנועת חיזמט היא תנועה דתית־חברתית, שמספר חבריה בטורקיה לבדה נאמד בארבעה מיליון איש. יש לה בתי ספר, מכללות, אוניברסיטה, עיתונים, תחנות טלוויזיה וצבא נאמן של אנשי עסקים התומכים בה. התנועה מייצגת כוח חברתי וכלכלי עצום, בקנה מידה של מיליארדים רבים. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות רתמה חיזמט את כוחה והשפעתה לטובת 'מפלגת הצדק והפיתוח' של ארדואן, והייתה אחד הגורמים העיקריים להצלחתו.
עד לפני עשרה ימים, גולן וארדואן נחשבו בני ברית. החיבור בין שני הענקים התבסס על האינטרס המשותף לשניהם: איחוד כוחות בתוך הגוש האסלאמי־דתי בטורקיה נגד הגוש הכמאליסטי החילוני.
"ארדואן עלה לשלטון בזכות תמיכתם והצבעתם בקלפי של ששת העשירונים התחתונים בחברה הטורקית", אומר אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה, "אולם אלה שאפשרו לו לנהל את המדינה ביד רמה הם הקאדרים של גולן, אותם צעירים שלמדו והתחנכו ברשת בתי הספר של תנועת חיזמט הידועים ברמתם הגבוהה, ובכלל זה רשת המכינות האקדמיות שהקים ברחבי טורקיה".
אולם הרשת הזאת, שבעשור האחרון פעלה כמקפצה אקדמית וחברתית לצעירים מכל רחבי הפריפריה הטורקית, הפכה גם לסיוט של ארדואן. הוא החל לחשוש מפני השפעתם ההולכת וגוברת של אותם כוחות צעירים שהתברגו לתוך מוסדות השלטון, משרדי הממשלה ובעיקר לתוך מערכת המשפט וארגוני המודיעין והמשטרה. אלה אותם אנשים שארדואן מאשים עכשיו שחברו מאחורי גבה של הממשלה לפוצץ את פרשת השחיתות המאיימת עכשיו על עתידו הפוליטי – הפרשה שבעקבותיה נאלץ ארדואן לפטר חצי משרי ממשלתו.
בימים האחרונים כינה אותם ארדואן בשמות שונים. "הכנופיה" הוא רק אחד מהם. בכינוי המכובס־משהו "גורמים זרים" הוא רמז למזימה בינלאומית נגדו שבה מעורבוֹת ישראל, ארצות הברית ואפילו גרמניה, באמצעות קשריהן לתנועת חיזמט. אבל בשורה התחתונה, ארדואן התכוון בעיקר לנמסיס האישי שלו, פתחוללה גולן, המושך בחוטים ממרחק בטוח – מקום מושבו בארצות הברית.
גולן מצא שם מקלט פוליטי לפני 14 שנים, לאחר שהכמאליסטים בתורכיה האשימו אותו בחתירה תחת אושיות המדינה הטורקית. כעת התהפך הגלגל. מי שמאשים אותו בחתירה תחתיו הוא ארדואן, הטוען שגולן הקים בטורקיה "מדינה בתוך מדינה".
פתחוללה גולן נולד ב־1941 בארזרום שבמזרח טורקיה. אביו היה אימאם, ומגיל ארבע קיבל חינוך מוסלמי בלתי רשמי. בגיל 14 כבר נשא את דרשתו הראשונה. הוא הושפע בעיקר מכתביו של סעיד נורסי, מנהיג דתי בעל מאפיינים סופיים שפעל בטורקיה בשנות ה־20 של המאה הקודמת. נורסי היה בעימות עם רעיונותיו החילוניים של כמאל אתא־תורכ ולא האמין בעקרון המדינה החילונית. הוא נהג לכנס את תומכיו במערות ובהן כתבו בהיחבא את דבריו, בהמשך הם כונסו לרשימות שנקראו 'מכתבי האור' והופצו באמצעות שליחיו בערים ובכפרים ברחבי טורקיה.
"ראשית הקריירה של גולן כאדם בוגר החלה באדירנה שעל גבול בולגריה־יוון ובהמשך באיזמיר, באותם אזורים אירופיים בתורכיה שבהם האסלאם מתון יותר", אומר חי־איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז דיין. "שם גם עוצב סוג האסלאם הליברלי והמתון לו מטיף גולן".
גולן התבקש לתת דרשות בערים הסמוכות, ועם הזמן החל שמו לצאת למרחוק. לקראת סוף שנות ה־80 הוא כבר הופיע באיסטנבול, שם החל לתת דרשות בלתי רשמיות. אל הקהל שלו הצטרפו אנשים לא רק מן האזורים העניים אלא גם משכבות הביניים. הללו התלהבו מקריאתו ליצירת השפעה באמצעות עבודה קשה והקמת מערך חברתי ליצירת חינוך ועזרה הדדית. בין האמירות הידועות יותר של גולן הייתה הטענה שבטורקיה יש יותר מדי מסגדים ופחות מדי בתי ספר. משפט אחר שאמר והתנחל בלבבות היה שאישה יכולה להיות כל דבר שלבה יחפוץ – שופטת, חיילת או מורה.
ב־1994 הקים את קרן הסופרים והעיתונאים, והחל לצבור השפעה פוליטית וחברתית. הוא החל ליצור קשרים עם פוליטיקאים וראשי ממשלה, בהם טנסו צ'ילר ובולנט אצ'וויט, אך נמנע מקשר עם מנהיגי המפלגות האסלאמיות. ב־1999 עזב גולן את טורקיה, לאחר שבטלוויזיה התורכית התפרסמו קלטות וידיאו שבהן נשמע אומר כי המערכת הפוליטית בטורקיה חזקה מכדי לאתגרה, וכי על תומכיו ונאמניו לחלחל בשקט ולצבור כוח בתוך מערכי השלטון, עד ליום שבו יגיע המהפך האסלאמי המיוחל.
דבריו נשמעו כניסיון לחתור תחת המדינה הכמאליסטית. גולן מצדו טען שהקלטות זויפו, אולם החליט שלא להעמיד למבחן את יושרתה של מערכת המשפט של המשטר הכמאליסטי שמתוכו יצאו הקלטות.
הוא התיישב באחוזה מבודדת בסיילורברג, פנסילבניה שבארצות הברית. לאחר חקירה אינטנסיבית של ה־FBI, קיבל גולן תושבות אמריקנית. משם הוא פועל היום. מרכז העצבים של תנועת חיזמט מופעל ממרחק בטוח. ארדואן כבר ניסה לשלוח שליחים לגולן כדי להזמין אותו לשוב לטורקיה, באמירה שמצפה לו קבלת פנים השמורה למלכים. אולם עד כה, גולן, שוויתר על חיבוק הדוב של ארדואן, בחר להישאר בפנסילבניה. כפי שזה נראה בימים האחרונים, הוא לא ימהר לשוב, אלא אם כן יתרחש בטורקיה מהפך פוליטי.
ובינתיים טורקיה תוססת מבפנים. הרשתות החברתיות עולות על גדותיהן, אך גם החששות. על סדר היום העכשווי שתי פרשות שחיתות: הראשונה היא פרשת מעצרו של ראש הבנק הממשלתי הטורקי ("חאלק בנק"), שבביתו נמצאו 4.5 מיליון דולר בתוך קופסאות נעליים. בעקבות מעצרו, נחשפה מעורבות הבנק בעסקאות גז עם איראן, בניגוד למשטר הסנקציות הבינלאומי – חשיפה שהיא מכה קשה לכלכלה הטורקית ולמעמדו הבינלאומי של ארדואן גם יחד. הפרשה רק בחיתוליה, אך לא צריך להיות גאון כדי לנחש כיצד תשפיע על מעמדה של תורכיה בנאט"ו ועל יכולתו של ארדואן לתפקד עם האיחוד האירופי וארצות הברית.
סימן שאלה דחוף עוד יותר מתנוסס מעל היחסים עם שותפות הסחר של טורקיה, בראשן קטאר וסעודיה שבשנים האחרונות העניקו לה הלוואות ענק שבאמצעותן מונפה הכלכלה הטורקית. אם יחליטו הקטארים והסעודים לנקום על תמיכת טורקיה באיראן, זו עלולה להיות מכה קשה במיוחד לכלכלה הטורקית.
למה פרצה הפרשה הזאת דווקא עכשיו? בחודשים האחרונים העמיק מאוד הסכסוך בין ארדואן לבין פתחוללה גולן בעקבות תוכניתו של ארדואן לסגור את רשת המכינות האקדמיות הפרטיות של תנועת חיזמט שפזורה ברחבי טורקיה. הרשת, שמציעה לימודי דת לצד הכנה אקדמית, מהווה לא רק מנגנון הקפצה לאוניברסיטה לצעירים מהפריפריה, אלא גם מעניקה לבוגרי המכינות ביטחון כלכלי בשלב הקריטי של התפתחותם המקצועית והכלכלית. את זאת היא עושה באמצעות קליטה במקומות עבודה על ידי אנשי עסקים פרטיים שהם תומכי גולן המממנים את רשת המכינות האקדמיות של התנועה.
"האיום הזה הוא לא פחות מניסיון לערוף את ראשה של התנועה", אומר קארים בלצ'י, גולניסט מוצהר והעורך הראשי של ה־Turkish Review, הביטאון המחקרי־חברתי החשוב ביותר היום בטורקיה. כהן־ינרוג'ק ממכון דיין מסכים עם ההבחנה הזאת: "המכינות של חיזמט הן הכלי שבו מגדלת התנועה את 'דור הזהב' שלה. זה עתידה. בלעדיהן אין דור המשך. ארדואן שלח את ידו אל צווארו של דור ההמשך של חיזמט, והתגובה לא איחרה לבוא.
"זו הסיבה שאותם בוגרים של תנועת גולן המאכלסים את דרגי הביניים של המשטרה אספו בחודשים האחרונים בחשאי מידע על שרי הממשלה ובניהם, וריכזו הוכחות לשחיתות בצמרת השלטון הטורקית. מכיוון שהם גם מבינים משהו בתקשורת, המעצרים נערכו תוך שיתוף מלא של העיתונות, ונפלו על ארדואן וממשלתו כרעם ביום בהיר".
בינתיים, ארדואן הספיק להיערך. הוא פיטר 500 שוטרים החשודים כאנשי גולן ועוד שבעים קצינים. הוא סילק תובע אחד מתפקידו, והעביר החלטה בממשלה שלפיה התובעים חייבים לדווח לשרים הממונים על חקירותיהם. "הוא הולך ומוחק את עקרון הפרדת הרשויות", אומר קארים בלצ'י, "הוא לא סומך על אף אחד, וממנה אנשים הנאמנים רק לו. ארדואן הופך לסולטן חדש. היו לנו די והותר סולטנים, זה לא מה שאנו זקוקים לו בטורקיה".
פרשה נוספת המאיימת על סדר היום הטורקי היא פרשת השחיתות הנדל"נית שהחלה להיחשף במקביל, אך כנראה גדולה בהיקפה עוד יותר מפרשת חאלק בנק. קצה הקרחון שלה החל להיחשף בעקבות המהומות בפארק ע'אזי. בפרשה זו המעורבים הם לא רק בניהם של השרים שהתפטרו מממשלת ארדואן, אלא כנראה גם בילאל, בנו של ארדואן עצמו. פרשה זו תלויה כענן שחור מעל שמי תורכיה, אלא שכרגע לא ידוע עליה כמעט דבר. ארדואן פעל בנחרצות יתרה בימים האחרונים, במטרה לעצור כל הליך בפרשה.
השאלה היא כמה זמן יוכל ארדואן להמשיך בכך. ככל הנראה, לא הרבה. קארים בלצ'י: "נושא המכינות האקדמיות אמור לקבל גושפנקה חוקית במהלך ינואר. אם ארדואן לא ייסוג מהחלטתו, ייתכן גל נוסף של מהומות כבר בשבועיים־שלושה הקרובים. התאריך הבא הוא הבחירות לרשויות המקומיות במארס".
הבחירות במארס הן רק הפרומו לתאריך הקריטי באמת, הבחירות לנשיאות באוגוסט הקרוב. זו המטרה האמיתית של ארדואן, שלאחר שלוש קדנציות בממשלה, הנשיאות היא התפקיד היחיד שאליו הוא יכול להיבחר.
איך כל זה משפיע על היחסים בין ישראל לטורקיה? ארדואן הוא ככל הנראה מקרה אבוד, מבחינת ישראל. אך מה עם פתחוללה גולן?
כאן יש לא מעט הפתעות. בעיקרון, היחס כלפי אימאם העומד בראש תנועה אסלאמית השואפת להפוך למשפיעה מרכזית על החיים הפוליטיים והחברתיים אינה מסוג הבשורות שישראל מצפה להם. המקרה של גולן כנראה שונה. "התנועה של גולן מוכרת היטב בחוגים האקדמיים בישראל, כמו גם במשרד החוץ", אומר אחד האנשים המכיר מקרוב את הנושא. "יש ביקורים של אנשי התנועה בישראל. הם שלחו לכאן אנשים ללמוד, בהם גם העורך קארים בלצ'י".
ואכן, אחת ההתבטאויות של גולן על המשותף לחיזמט ולישראל היא מה שהוא מכנה "דגש על החינוך ככלי לקידום אישי וחברתי". באתר האינטרנט שלו הוא אומר "היהודים הם רק שבר אחוז מאוכלוסיית העולם, אך מהווים 32 אחוז מחתני פרס נובל".
"לא צריך להתבלבל", אומר בכיר ישראלי המכיר מקרוב את יחסי ישראל־טורקיה, "גולן אינו אוהד ישראל. יחסו אליה שקול ומדוד. בין השאר, משום שיכולתו לייצר השפעה ברשות הפלסטינית תלויה רבות בהסכמה ישראלית. "לפני שנים אחדות הגיעה אלינו בקשה מתנועת גולן לפתוח שלושה בתי ספר ברשות הפלסטינית. זהו חלק מרשת אדירה של בתי ספר שפתחו בשנים האחרונות ברחבי העולם במאה מדינות, מטורקיה עד מלזיה, ממוסקבה ועד טקסס.
"החלטנו לבדוק את העניין עם איש קשר מזרח־תיכוני בשגרירות האמריקנית. האיש שב אלינו לאחר בדיקה של בתי הספר של תנועת חיזמט בארצות הברית עם המלצות יוצאות מן הכלל. בדקנו גם באמצעות ישראלי שלימד שפות באחד מבתי הספר הללו ושיכולנו לסמוך על חוות דעתו. התשובה שהחזיר הייתה זהה".
בתי הספר של פתחוללה גולן הם סיפור הצלחה אדיר בכל קנה מידה, למרות החששות ששבים ועולים בעניינם. מדוע תנועה טורקית לפתוח בתי ספר בארצות הברית או בכל מקום אחר? מה מנחה אותם? החששות מתאזנים לנוכח העובדה שבתי הספר האלה שבים ומקבלים חוות דעת חיוביות, שלפיהן רובם חילוניים והדגש בהם הוא על לימודי שפות ומדעים.
גם הפעילות הבינלאומית השוטפת לכנסים ומפגשי אחווה בין־דתית שמפעיל גולן ושבמסגרתה נפגש, בין השאר, עם הרב הראשי לשעבר הרב בקשי דורון ועם האפיפיור יוחנן פאולוס תרמו לדימוי של התנועה. בבית הספר של התנועה בטקסס תלויות תמונות של בכירי הממשל האמריקני לשעבר ובהם שרת החוץ מדלן אולברייט וכן ג'יימס בייקר.
מוסיף לכל אלה הפרופיל האישי של גולן, שרחוק מהדימוי המוסלמי הגברי השולט. הוא בסך הכול איש עדין. באחד מהראיונות הבודדים שהעניק הגדיר את עצמו כביישן, גם לא חשש להזיל דמעה בפומבי – מה שלא צריך לגרום לאיש להתבלבל: גולן כנראה עשוי מפלדה. בשורה התחתונה, הוא מנהל מעצמה חברתית־כלכלית בממדים גלובליים, שמגלגלת מיליארדים. בין השאר, באמצעות בנק טורקי להלוואות ללא ריבית, שבעליו נמנה עם תומכי גולן.
בהקשר הישראלי, מעניינת במיוחד התנהלותו של גולן בפרשת ה'מאווי מרמרה'. זה אולי גם ראשיתו של המשבר הנוכחי בין ארדואן לגולן, שהפך אותו מאוהב לאויב. "מבחינתנו", אומר קארים בלצ'י, "כתנועה חברתית בעלת ערכים של אסלאם ליברלי ואופק בינלאומי, אלימות אינה אופציה. אנחנו דוגלים בפעילות מתונה וביציבות אזורית.
"כאשר פרשת ה'מאווי מרמרה' החלה להתגלגל, גולן היה מהראשונים שהבינו את פוטנציאל ההרס והאלימות שטמון בה. הוא לא רק מתח ביקורת בדיעבד על התגובה האלימה של ישראל למשט – הרבה קודם לכן הוא ביקר קשות את אי־התערבותה של ממשלת טורקיה לעצירת המשט לעזה. לשיטתנו, צריך היה להעביר את הסיוע לעזה דרך ישראל. זה גם מה שמבטא את ההבדל בין הציבור שלנו בחיזמט לבין הציבור במפלגתו של ארדואן.
"חיזמט גם ראתה את הסכנות של תוכנית הגרעין האיראנית ואת העיוורון של ראש ממשלת טורקיה כלפי התוכנית. בחיזמט ראו מלכתחילה את סכנת ההתפשטות של ההשפעה האיראנית במזרח התיכון לא רק לטורקיה, אלא גם לסעודיה, מצרים, ירדן וישראל".
בלצ'י אומר דברים ברורים ולא מהסס להיחשף בשמו. בישראל הדברים שונים. כאן מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך. לא להתערב. איש משרד החוץ המכיר מקרוב את חיזמט העריך השבוע: "הדבר הכי בריא מבחינתנו הוא להמשיך להימנע מכל תגובה שהיא למתרחש בטורקיה. הרי ארדואן כבר האשים אותנו במזימה להפילו. לכן, כל אמירה שלנו על חיזמט, בעד או אפילו נגד, תסובב ותנוצל על ידו לעשיית הון פוליטי. לא צריך לתת לו את התענוג הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם