חמדאללה: לא תהיה מדינה פלסטינית בלי בקעת הירדן
הצעת החוק של מירי רגב לסיפוח בקעת הירדן שיגרה לשם השבוע את כל שרי הממשלה הפלסטינית. הם קיימו ישיבה בשטח, ובסופה הצהיר ראש הממשלה, ראמי חמדאללה, בראיון מיוחד: "מדובר בשטח פלסטיני בלתי נפרד מהמדינה העתידית"
ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה, דמות אפרורית בנוף הפוליטיקה הפלסטינית, אינו מרבה להתראיין לתקשורת. מי שאיים בהתפטרות בגלל מחסור בסמכויות מתחת לכנפיו של היושב ראש אבו־מאזן מנצל עתה את כוחו כראש ממשלה פלסטיני כדי להעביר מסר לעולם וניאות להתראיין גם לתקשורת הישראלית.
מה אתה חושב על ההחלטה הישראלית לסיפוח בקעת הירדן?
"רבים התלהמו על ההחלטה וכעסו עליה, אבל אני חושב שיש בה משהו חיובי. דווקא ההעלאה של נושא הבקעה בוועדת השרים הישראלית הבהירה לנו את החשיבות באחיזה הפלסטינית בבקעה. מדובר בשטח פלסטיני בלתי נפרד מהמדינה העתידית. הירדנים אמרו את זה, האירופים אומרים את זה, ואפילו ארצות הברית אומרת את זה. מבחינתנו אין הבדל בין הבקעה לירושלים ולא נהיה מוכנים לוותר על העניין. זאת מדינת פלסטין, ואנחנו מחזקים את האזרחים שיושבים שם ונצמדים לאדמה הפלסטינית המקודשת. לא תהיה מדינה פלסטינית בלי בקעת הירדן".
הראיון עם ראש הממשלה הפלסטיני מתקיים על המרצפות השבורות של רחבת מועצת הכפר. המעמד מוזר למדי. מכוניות שרד של שרי הממשלה, אנשי צבא חמושים, מאבטחים במשקפי שמש כהים – וביניהם רוכבים על אופניים ילדים במכנסיים קרועים היוצאים מבית הספר. מול עיניי מתגלם פער המעמדות בחברה הפלסטינית.
דיברת על החברה המקומית. איך אתם מתכוונים לעזור לה?
"קודם כול, בשביל זה קיימנו את ישיבת הממשלה השבועית פה באל־בידה. כדי להעביר מסר של ההנהגה הפלסטינית גם לתושבי המקום ולומר להם שהם חשובים לנו. וכמובן, ברמה הבינלאומית, להדגיש באוזני ישראל וארצות הברית שהאדמה הזאת היא אדמה פלסטינית".
וברמה הפרקטית?
"למדנו במהלך הישיבה מהגורמים המקצועיים את כל הבעיות באזור, ואנחנו מתכוונים לעזור לא רק באמצעות עידוד ומילה טובה, אלא בפעולות ממשיות. יתקיימו דיונים עם משרד האוצר והחברה הפלסטיני כדי לעזור לתושבים. כבר בישיבה הנוכחית של הממשלה הייתה החלטה שצריך לקדם הפחתת מסים לחקלאים באזור בקעת הירדן. אנחנו מתכוונים להשקיע 15 מיליון שקלים כדי לפתח את הדרכים לכפרים השונים בבקעה, לסייע בחקלאות המקומית, בחינוך ובתחומים נוספים.
"המרכז הרפואי האזורי בטובאס נמצא בשלבי תכנון אחרונים. הוא אמור לספק לתושבים הפלסטינים בכל הסביבה שירותי בריאות מתקדמים. לצדו ייפתח משרד לענייני חברה וקהילה שיהיה פתוח לבעיות של התושבים. זו אוכלוסייה שלמרות כל הקשיים נצמדת לאדמה, אנחנו רוצים לחזק אותה ואת האחיזה הפלסטינית בבקעת הירדן".
שר החוץ האמריקני הגיע לעוד ביקור בישראל. הפעם הוא אמור להניח מול ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו ויו"ר הרשות אבו־מאזן הסכם מסגרת. במשרד החוץ האמריקני הבהירו שהסכם המסגרת יהיה הבסיס לעיסוק בסוגיות הליבה. בינתיים, בשבועות האחרונים הפך ביטחון בקעת הירדן לנושא העיקרי בשיח סביב השיחות.
מנותק לחלוטין מכאב המשפחות השכולות הישראליות עם הפעימה השלישית של שחרור הרוצחים הפלסטינים הכריז יושב ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני סאיב עריקאת, בערב השחרור עצמו, על מותו של התהליך המדיני. "אין צורך בתשעה חודשי משא ומתן", אמר. "ישראל היא זו שהכשילה את השיחות, לאחר שהחליטה לספח את אדמות בקעת הירדן. משמעות ההחלטה היא הרס המאמצים של תהליך השלום בכלל ומאמציו של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי בפרט, והוכחה שישראל מתעלמת מהחוק הבינלאומי וממאמצי הקוורטט".
דבריו של עריקאת אינם חדשים. הוא כבר קבר את המשא ומתן עשרות פעמים. האמת היא שהצהרה פלסטינית בדבר כישלון השיחות מגיעה כמעט בכל פעם שג'ון קרי עומד להגיע. שאלתי את ראש הממשלה הפלסטיני אם הפעם המקרה שונה ואם אפשר באמת להכריז על כישלון השיחות.
"אבו־מאזן כבר אמר, ואני מצטרף לדבריו: אנחנו מחויבים להמשיך בשיחות עד חודש אפריל", אומר חמדאללה. "השיחות נמשכות כבר כחצי שנה, והן תימשכנה עד 29 באפריל. אנחנו מקווים שנוכל להגיע לפתרון חיובי ושבסיום השיחות תהיה לנו מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה ירושלים. אנחנו רוצים בפתרון שתי המדינות, מדינת פלסטין לצדה של מדינת ישראל, ואנחנו מקווים שהפתרון יבוא מהר ככל האפשר".
התוכנית האמריקנית להסדרי הביטחון נדונה בחדרים סגורים בין שר החוץ האמריקני ליושב ראש הרשות אבו־מאזן. למרות ההתחייבות הפלסטינית בפני וושינגטון שלא להעביר מידע על המתרחש בחדרי השיחות, אבו־מאזן הספיק להציג אותה באופן רשמי בפני ירדן, ולאחר מכן העלה אותה גם בדיון מיוחד בליגה הערבית.
בין כלל סעיפי התוכנית האמריקנית, הנוגעים להסדרי ביטחון בירושלים ובשטחי יהודה ושומרון, סעיף אחד היה זה שהקפיץ את הרשות הפלסטינית ולאחר מכן גם את שרי החוץ של הליגה הערבית: הנוכחות הביטחונית של ישראל בבקעת הירדן. על פי גרסאות שונות, לאחר ההסכם ישראל תוכל לשמור על נוכחות צבאית למשך שלוש עד עשר שנים, תלוי בגרסאות וביכולות המיקוח של שני הצדדים. רק לאחר מכן, כשישראל תשתכנע שהגבול עם ירדן אכן יהיה בטוח גם בלי נוכחות צבאית שלה, יועבר השטח לידיים פלסטיניות.
גורמים פלסטיניים טענו כי אבו־מאזן הסכים למתווה שלא יימשך יותר משלוש שנים, בדומה לנסיגה הישראלית מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים. גורמים נוספים אמרו שהאמריקנים הציעו להשאיר כוחות מצדם שישמרו על הגבול הישראלי מפני מרעין בישין שיגיעו מהגבול הירדני, והצעה זו זכתה להסכמתו המידית של יו"ר הרשות.
מבחינת ראש הממשלה הפלסטיני, שאינו מרבה לספק הצהרות בנושאים מדיניים וביטחוניים, העברת השליטה הביטחונית לידיים פלסטיניות יכולה להתבצע כאן ועכשיו.
אתם מוכנים לקחת את הביטחון בבקעה לידיים?
"כוחות הביטחון הפלסטיניים הוכיחו את יכולתם לספק ביטחון לתושבים וגם לסכל פעולות טרור נגד ישראל. גם גורמי צבא וביטחון ישראליים יכולים לאשר את דבריי. ברגע שיושג הסכם שלום כולל, וישראל תיסוג מהשטח, הכוחות הפלסטיניים ייכנסו לתוכו ויעשו מה שהם יודעים לעשות. בידינו היכולת לשמור על הגבול בין ירדן למדינה הפלסטינית. אנחנו מוכנים לכך, וכפי שישראל העבירה סמכויות ביטחוניות לידינו והיא מרוצה מהעבודה, כך היא יכולה להיות בטוחה שנעשה את העבודה גם בבקעת הירדן".
בעוד ארבעה חודשים ייגמרו השיחות. מה יקרה אם לא יהיה פתרון?
"מומלץ לישראל שלא לחשוב על אפשרות של היעדר פתרון. ההשלכות של כישלון השיחות ישפיעו עליה לא רק ברמה המקומית אלא ברמה האזורית", אומר חמדאללה כשהוא מתכוון לפעולה בקהילייה הבינלאומית. "אנחנו מקווים שבחודשים שנותרו נוכל להגיע לפתרון מהיר. ואנחנו מקווים שישראל תכיר בזכותנו על אדמת 1967 ועל זכותנו להקים מדינה עצמאית בגבולות האדמה הזאת. כמו שעשו רוב מדינות העולם".
ובחזרה לאיומיו של סאיב עריקאת. להכרזה על כישלון השיחות צירף הממונה על ניהולן מהצד הפלסטיני גם המלצה לפעולה מידית: "על ההנהגה הפלסטינית לפנות באופן מידי למוסדות הבינלאומיים". המילה שהשתמש בה להגדרת המהלך אינה מותירה ספק באשר לכוונות. המילה היא נשק. "התגובה הפלסטינית למהלך הישראלי צריכה להיות שימוש בנשק הפנייה למוסדות הבינלאומיים כדי להצטרף אליהם כמדינה פלסטינית בגבולות 1967", אמר. "זו הדרך היחידה להתמודד עם ממשלת ישראל".
שר החוץ הפלסטיני ריאד אל־מליכּי, שנכח גם הוא בישיבת הממשלה, הבהיר: "לא תהיה פנייה למוסדות הבינלאומיים עד סוף השיחות באפריל". אחר כך פירט. "איך ישראל הייתה מגיבה להחלטה של הממשלה הפלסטינית או של אבו־מאזן שלפיה יש להחיל את הריבונות הפלסטינית על תל־אביב? ברור שיש פה התרסה מצדה של ישראל שרוצה להכשיל את השיחות. אף אחד לא החליט עדיין על סיום המשא ומתן. אבל במקרה שתתקבל החלטה על החלת הריבונות הישראלית על הבקעה, אנחנו נתייחס לזה כהודעה ישראלית על כישלון המאמצים להוביל להסכם שלום, ונוביל פנייה למוסדות הבינלאומיים".
לשאלה אם יש מקום לאופטימיות ביחס למשא ומתן עונה שר החוץ במהירות. "אני מציאותי. ישראל מקבלת החלטות שלא מותירות ברירה. העולם כולו רואה שהיא זו שנושאת באחריות לכישלון השיחות. ואנחנו חושבים שיש לנו הזכות המלאה לפנות לקהילייה הבינלאומית דרך המוסדות הבינלאומיים כדי שיפעלו נגד מעשיה של ישראל".
כשהשיחה בישיבה התגלגלה לשאלת יחסם של האמריקנים נכנס לדברים ראש מועצת הכפר, מוסטפה פוקהא. "אין פה שום דבר חדש", אמר. "אמריקה תמיד נמצאת לצדה של ישראל". שר החוץ אל־מליכי חייך מתחת לשפם המוכר ואמר, "היחסים בינינו לבין האמריקנים טובים מאוד. התקיימו כמה פגישות בין נציגים אמריקנים לפלסטינים שבהן נדונו שלל נושאים, גם נושאי הביטחון. אין שום בעיות עם ההנהגה האמריקנית. הקשרים טובים, וארצות הברית נותנת לנו סיוע רציף. הכול בסדר".
ישיבת הממשלה הפלסטינית ביקשה לסמן, בעצם מיקומה, טריטוריה המיועדת למדינה המתוכננת. במרחק חמישה קילומטרים משם, תושבי המערות הסמוכות למַרְג' נג'ה דווקא אינם מתנגדים לחיות בריבונות ישראלית. "לא אכפת לנו לחיות תחת ישראל, העיקר שמישהו יעזור לנו", אמר לי אבו־מופזי בערבית נטולת שיניים והזמין אותי להיכנס לביתו. אוהל עטוף בניילון מפני הגשמים, מזרן מעופש המשמש מיטה, ושלושה חדרים קטנים מפח לשלוש המשפחות החיות במתחם.
"כשיש גשם אנחנו בורחים למערות למעלה, כי פה אי אפשר להישאר", הוסיף אבו־מופזי וביקש ממני שבפעם הבאה שאגיע אביא לו נעליים חדשות. הוא הצביע על הפרות השדופות שהסתובבו במדרון. "אין לנו במה להאכיל אותן, אז הן רזות". ובאירוניה בלתי מוסתרת ביקש גם, "תגיד לאבו־מאזן שיבוא להשקיע פה את המיליונים שהוא מבטיח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם