מעורבות ערביי ישראל בטרור במגמת ירידה
פרופ' סמוכה מאוניברסיטת חיפה: "הציבור הערבי זועם ומתוסכל, אבל הוא התרשם כי השימוש בטרור לא הצדיק את עצמו עד היום"
בשנת 2012 פרסם סמי סמוחה, פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, מדד מקיף ונרחב אותו בחן על פני עשור, ועסק בסוגיות ישראליות שונות ויחסם בין ערבים ויהודים. על פני עשרות עמודים פרס פרופ' סמוחה את הממצאים אליהם הגיע, ובין היתר גילה כי בעיני הערבים פחתה זכות ישראל להתקיים כמדינה, וכן כי התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית במקום "היישות הציונית", קרי מדינת ישראל, עלתה.
במקביל, המריא שיעור אלה הסבורים כי לאזרחים הערבים יש זכות לתמוך במאבק מזוין של הפלסטינים נגד ישראל גם בתוך שטחי הקו הירוק, יחד עם שיעור המצדדים בשימוש בכל האמצעים, כולל אלימות, לשם שיפור מעמדם בישראל.
ממצאי מערכת הביטחון אינם עומדים, לדברי פרופ' סמוחה, בקו אחד אם הממצאים אליהם הגיע, כאשר לדבריו הוא בחן עמדות ולא התנהגות בפועל. "מבחינת הלכי הרוחות במהלך עשר השנים האחרונות, מאמצע שנות ה-2000, ישנה החרפה בעמדות ופחות לגיטימציה למדינת ישראל והדמוקרטיה הישראלית, מה שאמור היה להוביל דווקא למצב הפוך" הוא אומר ומוסיף הערכה כי כנראה שבקרב ערביי ישראל יש הבנה לפיה השימוש בטרור אינו תגובה נאותה, גם כאשר ישנה תחושה של מציאות עגומה.
מחמד זידאן, ששימש בעבר יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, טוען כי הכל תלוי במדיניות הממשלה כלפי הערבים הישראליים, כאשר יחס מחבק יותר עשוי לדבריו לפתור חלק מתחושות התסכול שלעיתים מובילה אנשים לפעול גם באמצעות טרור. "המעורבות שלהם בטרור שואפת לאפס", מוסיף זידאן, "ובכלל, העובדה שיש פחות טרור מסמלת שגם הפלסטינים וגם ערביי ישראל שואפים לשלום ונותנים לו הזדמנות".
בתחילת שנות האלפיים, לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון, מספרם של ערביי ישראל שהיו מעורבים בפעילויות טרור היה גבוה ביחס לירידה העקבית בשנים האחרונות. לצד הנסיגה, גם פתיחת האינתיפאדה השנייה הוסיפה להזדהות עם ערביי השטחים ורצועת עזה, ועל רקע זה הצליח ארגון חיזבאללה הלבנוני-שיעי לחדור בקלות רבה יותר לשטח ישראל ולגייס אנשים.
בשב "כ הצליחו לחשוף באותן השנים שורה של התארגנויות טרור בהם היו חברים ערביי ישראל, אשר הוכוונו בידי אנשי חיזבאללה. מרבית התשתיות עסקו בעיקר במשימות מבצעיות שכללו סיוע לתשתיות הטרור הפלסטיניות, כדי שיוכלו להוציא אל הפועל פיגועים בשטח ישראל. בין היתר נדרשו אותם ערבים ישראליים לבצע הברחות של אמצעי לחימה משטח לבנון אל ישראל ומשם אל תשתיות הטרור ביהודה ושומרון, וכן ברצועת עזה.
על פי ממצאיו של פרופ' סמוחה, התסכול אותו משדרים ערביי ישראל מעורר הצדקה בקרב כשישים אחוזים מהם אילו תפתח אינתיפאדה שלישית בשטחים ומרצועת עזה בלא התקדמות במשא ומתן המדיני, ובהסכמה כי אילו האזרחים הערבים בישראל יפתחו באינתיפאדה משלהם אם מצבם לא ישתפר באופן ניכר - יהיה זה צעד מוצדק. "לא מדובר בקריאה לפתוח באינתיפאדה", ממהר פרופ' סמוכה להבהיר, "אלא בנתון שמעיד על עומק המצוקה והתסכול של הציבור הערבי ועל קיומה של אווירה טעונה שעלולה להכשיר מאבק עממי, חוקי או אלים, ולהזינו".
אחת האירועים בהם מנסים האמונים על גיוס לחיזבאללה לצרף גם ערבים ישראליים הוא העלייה לרגל לעיר מכה בערב הסעודית. שם נרקמים קשרים רבים שחלקם אף יוצאים אל הפועל. בנוסף, בחיזבאללה מוצאים פוטנציאל דומה גם בקרב סטודנטים ערבים בעלי תעודת זהות כחולה שלומדים בחו"ל. כך או כך, הארגון השיעי נוהג ליצור קשרים עם ערבים ישראלים דרך סוחרי סמים עליהם הוא שולט בשטחי לבנון. כחלק משיטת הגיוס נדרשו סוחרי הסמים בישראל לא רק לשלם כסף על מנות הסם שקיבלו לידיהם, אלא לספק בנוסף גם מידע על מה שקורה בישראל.
גם ארגוני טרור אסלאמיים עולמיים ניסו בשנים האחרונות להתבסס בקרב ערביי ישראל, ובמקרים מסוימים אף הצליחו להרכיב חוליות המזדהות עם רעיונות סלפיים שנערכו לביצוע פיגועים, כולל תוכניות לחטיפת חיילים או גיוס צעירים לצאת לזירות מלחמה בחו"ל כמו אפגניסטן וסוריה. כמה חוליות כאלה נעצרו בידי השב"כ, כמו אותם תושבי הכפר דבוריה ליד עפולה שתכננו בשנת 2011, בין היתר, לפעול נגד נקודת המשטרה המקומית ולפגוע בחייל ובשוטר מג"ב תושבי הכפר.
שנה קודם לכן נעצרה חולייה בה היו חברים צעירים תושבי נצרת ויפיע, אשר הושפעו מאותה אידיאולוגיה קיצונית והיו מעורבים בין היתר ברצח נהג המונית היהודי יפים וינשטיין ז"ל. בשנת 2009 נעצרו צעירים ערבים שתקפו על רקע דתי ערבים מוסלמים ונוצרים. גם בעיר הבדואית רהט אותרו צעירים שעמדו בקשר באמצעות האינטרנט עם גורמי ג'יאהד עולמיים והעבירו להם שמות של יעדים אפשריים לפיגוע בישראל וכן מקומות מסתור אליהם יוכלו להימלט.
"ערבים ישראלים המעורבים בטרור היו תמיד בחזקת עשבים שוטים, כי זה לא בקונצנזוס שלהם", מסביר חבר הכנסת ישראל חסון (ישראל ביתנו), לשעבר סגן ראש השב"כ. "הפלסטינים לא מקבלים אותם ולא רוצים מעורבות שלהם. יש הזדהות לעתים, אבל בסך הכל הם חיים פה בישראל".
עיקר ההזדהות, לדברי מחמד זידאן, היא דווקא עם ארגונים פלסטינים, איתם מרגישים הערבים הישראליים הסונים מכנה משותף במאבק להקמת מדינה פלסטינית, ולא בהכרח עם אנשי חיזבאללה השיעים. פרופ' סמוחה סבור כי אש"ף וחמאס לא רואים בערביי ישראל שותפים להתנגדות לישראל או כאלה שיפגעו בגורמים ישראלים. יכול להיות שחוסר המעורבות של הערבים הישראליים קשור לכך שהם רואים ש "האביב הערבי" לא מביא תוצאות - לא דמוקרטיה ולא שיפור איכות החיים - והם משתכנעים שישראל היא "הרע במיעוטו".
מקרה יוצא דופן עד היום היה פיגוע ההתאבדות הראשון, וגם האחרון עד כה, שבוצע על ידי ערבי ישראל: מוחמד שאקר סלאח חביישי בן ה-48, תושב הכפר אבו סנאן בגליל, פוצץ את עצמו ב-9 בספטמבר 2001, בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה, בשטח תחנת הרכבת בנהריה. שלושה בני אדם נהרגו וכ-70 נפצעו בפיגוע. המחבל היה איש דת ידוע, ראש התנועה האסלאמית בכפר ומקורב לשלוחה של חמאס בשומרון.
ההתייחסות לערבי ישראלי המעורב בטרור, כך סבור ח"כ חסון, תהיה תמיד יותר חמורה מאשר כלפי פלסטיני. "לראייה, מדיניות השחרורים של ישראל שהיא נוקשה יותר עם ערבים ישראליים שעסקו בטרור. בתוך החברה הערבית אותם טרוריסטים אמנם אינם מוקצים, אבל גם לא עושים מהם גיבורים לאומיים".
ועל אף שמרבית ערביי ישראל סבורים שהמדינה נוהגת בהם כאזרחים מדרגה שנייה או כאזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון, פרופ' סמוכה מציג נתון מעודד: למעלה ממחצית הערבים הישראליים (54.7 אחוז) עדיין יעדיפו את ישראל על פני כל מדינה אחרת בעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם