מק'עלי: מזללות ההמבורגר כובשות את איראן
למרות המתיחות המתמשכת עם ארה"ב, תרבות הפאסט-פוד צוברת תאוצה בטהרן. בעל מסעדה: "בריחה קצרה למציאות אחרת"
"דוקאן בורגר" שמימין לה, מגיש את ההמבורגרים על נייר חום, עם זרימה בלתי פוסקת של קטשופ היינץ וחרדל צרפתי - לפי העדפת הלקוח. רוב הלקוחות הן נשים צעירות עם תיקי מעצבים מסוגננים, שמגיעות עם חבריהן לסעודה במכוניות פאר אירופאיות.
מסעדות המבורגר שמנוניות מהוות זה עשרות שנים חלק מנוף הפאסטפוד של טהרן, אפילו בשנים הראשונות אחרי המהפכה האיסלמית, כאשר כל סממן של תרבות אמריקאית נתפס כ"הרעלה מערבית". לרוב מוקמו המזללות הללו בשכונות פועלים, ושימשו בעיקר את העובדים הזקוקים להזרקת קלוריות או את הסטודנטים שחיים על תקציב דל.
אבל עכשיו צצות לפתע בעיר מסעדות המבורגר יוקרתיות והופכות את המוסד הכה אמריקאי הזה - ואת החיפוש אחרי ההמבורגר הטוב ביותר - לטרנד הכי עדכני בסצנת המסעדנות של טהרן.
אמריקה זה כאן. איראניות אוכלות המבורגר בטהרן
צילום: מרים רחמניאן, וושינגטון פוסט
עמודי פייסבוק המוקדשים לנושא דנים ביתרונות של הקציצה בכל מקום, משווים אותה למקדונלדס, בורגרקינג, ורשתות אמריקאיות אחרות. ההיקסמות הזאת מהמותגים מובילה גם להעתקות בוטות בדמות הרשתות המקומיות "מק'עלי" ו"סופרסטאר".
אחרי שבשנים האחרונות מסעדות שכוונו לעשירי טהרן נפתחו ואז נסגרו, מומחים לסצנה הקולינרית בבירה אומרים שעליית קרנן של מסעדות ההמבורגר לא מפתיעה כלל, במיוחד לאור חיבתם של האיראנים לבשר על הגריל.
"המבורגרים הם מאוד פשוטים. זאת הבטחה שקל לקיים וזה שוק גדול מאוד", אומר פאיאם קשאני-נג'אד, מייסדו של מדריך גומבו, אתר אינטרנט שמרכז ביקורות על מסעדות בטהרן.
דיויד יגהובי, עד לאחרונה ארטדיירקטור בסוכנות פרסום איראנית שמתגורר היום בלונדון, מציין שההמבוגר, שאמנם נפוץ כאן יותר ויותר, עדיין נתפס כאקזוטי יחסית, מה שמעלה עוד יותר את קרנו.
"באיראן רוב הדברים הזרים נחשבים ליוקרתיים, ומכיוון שהמבורגר נחשב לזר, זה אולי משפיע גם עליו".
זה לא מקרה שרוב מסעדות ההמבורגר החדשות ממוקמות בשכונות האמידות שבצפון של טהרן, שלמרגלות הרי אלבורז המושלגים - מקומות כמו שכונת ניאבראן, שם מסעדות כמו ה"גראג' גריל" ו"דוקאן" יכלו להיפתח זו לצד זו. "הקונספט שלנו הוא אמריקאי טהור: המבורגרים ומכוניות", אומר ארש פארהאדפור-שירזי, אחד מבעלי ה"גראג' גריל".
המלצרים הצעירים במקום לובשים חולצות טי עם הדפסים מתחרות מכוניות קלאסיות שהמסעדה נתנה לה חסות בשנה שעברה. שלט ניאון שמבשר על "כביש 66" האמריקאי המפורסם תלוי על דלת הכניסה, מעל החצי האחורי של מכונית אוסטין מיני קלאסית. החצי הקדמי שלה, והחצי הקדמי של ב.מ.וו משנת 2002 משמשות כגריל של המסעדה.
"זאת בריחה קצרה למציאות אחרת", אומר פארהאדפור-שירזי. "האיראנים אוהבים את הסטייל האמריקאי. הדשא ירוק יותר בארצות הברית".
בשכונת פארמנייה הסמוכה נפתחה בשנה שעברה "בורגרלנד", הפופולרית מבין מסעדות ההמבורגר החדשות של טהרן, על ידי חברי להקת המחתרת האיראנית "בארובקס".
בשנת 2010 בארובקס הפיקה את הלהיט המקומי הגדול ביותר בזמן האחרון, להיט החתונות הבלתי נמנע "סוסן חאנום". אבל חברי הלהקה אומרים שפתחו את בורגרלנד כי בעסקי המזון יש יותר כסף מאשר בעסקי המוזיקה.
המעריצים עומדים בתור כדי להצטלם איתם, אבל הם טוענים שזאת לא הסיבה בשלה המסעדה שוקקת. "אולי בפעם הראשונה או השנייה אנשים באים כדי לראות אותנו, אבל אם הם לא היו אוהבים את האוכל - הם לא היו חוזרים", אומרים קאשיאר, מוראדי, הגהגו וחאמיד פורוזמאנד. מוראדי אומר שבבורגרלנד נמכרים כ-1,500 המבורגרים מידי יום, פי שלוש ממה שהמסעדות האחרות בכתבה דיווחו עליו.
"בורגר-האוס" שבקצה השני של העיר, בשכונת שהרק א-עארב שבמערב טהרן, רואה עצמה כחלוצת שיגעון ההמבורגריות בטהרן. אמיר ג'באדי, שפתח אותה לפני שלוש שנים, אומר שלפני זה אף אחד לא מכר המבורגר איכותי בעיר, ואז, "השנה, פתאום, מזללות המבורגר התחילו לצוץ כפטריות אחרי הגשם".
בורגר-האוס התחילה כמסעדת טייקאווי ומשלוחים בלבד וכמעט במקרה הפכה גם למסעדת הדרייב-אין היחידה בטהרן. "שמנו לב שאנשים היו אוספים את ההזמנה שלהם ואז פשוט יושבים באוטו ואוכלים", אומר גבאדי. "למשלוח יש הוצאות נלוות, כמו אריזות למשל, אז התחלנו לתת ללקוחות את האפשרות לקבל מגש ישר למכונית, והאנשים התרגלו לזה".
בכל לילה, גם בלילות החורף המקפיאים, הרחוב הצר בו נמצאת בורגרהאוס עמוס מכוניות עם לקוחות קבועים שממתינים שמספרי ההזמנות שלהם יופיעו מעל חזית החנות הקטנה.
עבור ג'באדי, ההצלחה של ההמבורגרים בטהרן לא קשורה לטרנדים תרבותיים או להעדפות למשהו מעבר לאוכל עצמו. "אף אחד כבר לא מסתכל על המבורגר כעל משהו אמריקאי או אפילו זר", הוא אומר. "זה פשוט אחד המאכלים האהובים בעולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם