תוכנית פירון: בחינת הבגרות תקנה כניסה לאוניברסיטה
הרפומה בחינוך: היסודיים יעריכו תלמידים לא רק לפי מבחנים; בחטיבה עליונה יושם דגש על מטלות; תוטל חובת לימוד מדע, אמנות ורוח
התמורות בתוכנית הלימודים החדשה הן נרחבות ובעלות השפעה מכיתה א' ועד לאוניברסיטה. במסגרת התוכנית יצומצמו בחינות הבגרות, הזכאות לבגרות תותנה במעורבות חברתית ובוגרי התוכנית יוכלו להתקבל לאוניברסיטה ללא בחינת הפסיכומטרי.
החידוש המעניין ביותר אותו מביאה התוכנית הוא של הפיכת תעודת הבגרות לכרטיס הכניסה לאוניברסיטה. בוגרי התכנית החדשה יוכלו להתקבל ללימודים אקדמאיים בעזרתה של תעודת הבגרות במקום הפסיכומטרי. ועדה משותפת למשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה מגבשת בימים אלה את הקריטריונים לפיהם יתקבל התלמיד למוסדות ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה קריטריונים, אשר יתייחסו למהימנות המקצועית של תעודת הבגרות.
יצויין כי התוכנית מתייחסת למחזור התלמידים אשר ייכנס לכיתות י' בשנת הלימודים תשע"ו (התוכנית לא תחול על תלמידים שכבר החלו את לימודי התיכון).
* כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יעברו לניהול עצמי. זאת כיוון שבמסגרת מתכונת הניהול העצמי מתאפשרת גמישות פדגוגית וניהולית של בית הספר.
* לצד המבחנים, יעריכו בתי הספר את התלמידים בדרכי הערכה מגוונות נוספות, כגון: עבודות חקר, הצגת העבודה בעל פה, משחק תפקידים, המחזה, בימת דיון, נאום וכדומה.
* בחירת התכנים מתוך תוכנית הלימודים - המורים והתלמידים יקבעו כ-30% מהתכנים. מתוך סך תכנית הלימודים המלאה, כ- 70% מהחומר כולל רכישת ידע ומיומנויות בתחום הדעת. כ- 30% מהותכנית יהוו בחירה והעמקה.
* במהלך השנתיים הקרובות (תשע"ה-תשע"ו) ייצר המשרד תשתית לריכוז מקצועות החובה ב-3 אשכולות דעת. זאת למעט מקצועות המתמטיקה והאנגלית שיישארו במעמד נפרד, ולא ייכנסו למסגרת האשכולות.
האִשְכּוּל יתבצע ב- 2 פעימות, כאשר הפעימה הראשונה תיושם בשנת הלימודים הבאה, תשע"ה. בפעימה הראשונה: אֶשְׁכּוֹל "עברית" (לשון וספרות), אֶשְׁכּוֹל "ידע עם עולם ומדינה" (היסטוריה ואזרחות), אֶשְׁכּוֹל "מורשת ותרבות" (תנ"ך, תושב"ע, מחשבת-ישראל, לימודי דתות).
במסגרת פעימה זו, לא יתבצע מיזוג של מקצועות הלימוד. התלמיד ייבחן בכל מקצוע בנפרד, כאשר הציון הסופי יהווה שקלול של המקצועות הנכללים באשכול. בפעימה השנייה: אופן ההבחנות בכל אשכול יקבע בשיח משותף עם כל הגורמים הרלוונטיים - מנהלים, מורים, תלמידים והורים.
* הערכה חלופית מגוונת כחלק מהבגרות: ההערכה החלופית תהווה כ- 30% ממרכיב הציון הסופי של התלמיד. ההערכה חלופית תתקיים במקצועות השונים, כאשר מתכונת ההערכה תקבע בהתאם להחלטת בית הספר.
* עבודות ומטלות יכשירו את התלמיד לקראת כניסתו אל עולם האקדמיה. אלו יכללו, בין היתר, תלקיט עבודות, מטלת ביצוע קבוצתית, עבודת חקר, עבודה סמסטריאלית, מעבדה, מטלה מונחית, כתיבת תוכניות והצגתן באופנים שונים - הרצאה, מצגת או מיצג, וכן כל דרישה אחרת שתוביל את התלמיד להעמיק בנושא מתוך תכנית הלימודים ולהביא לידי ביטוי את ידיעותיו.
* ביטול בחינות הבגרות בכיתה י'. מהלך זה יאפשר רצף לימודי לטובת תהליכי הוראה מתמשכים. לטענת אניש המשרד, דחיית הבחינות תגביר את ההתמדה בקרב אוכלוסיית התלמידים המצויה בסיכון לנשירה, על רקע הפחתת המבחנים ובמקום זאת שילוב של הערכות מגוונות.
* על תלמידי התיכון תוטל חובת לימודי מדעים (1 יחידת לימוד פנימית) לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדע וטכנולוגיה בחברה (מוט"ב) ומדעי הטכנולוגיה. לימודי המדעים יהוו תנאי לקבלת תעודת הבגרות והציון ייקבע על ידי בית הספר.
* התלמידים יחוייבו ללמוד גם מקצוע להשכלה כללית - אותו בוחר בית הספר ללמד לצורך העשרה,באחד התחומים הבאים: אמנויות, חברה, רוח ושפות. לימוד המקצוע יהווה תנאי לקבלת תעודת הבגרות.
* תחול חובת מעורבות חברתית כתנאי לקבלת תעודת בגרות. החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ה, הזכאות לבגרות תותנה בשלוש שנים (י, יא ו- יב) של מחויבות בקהילה ובחברה. תחומי הפעילות הם: "אני והקהילה" (כיתה י'), "אני והחברה הישראלית" (י"א), "אני ומדינת ישראל" (י"ב). התלמיד יידרש לקיים פעילות בהיקף של 30 שעות בקבוצה או לבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם