"אם ליברמן רוצה מדינות נפרדות, שיחזור לתוכנית החלוקה"
התושבים במשולש לא מאמינים ששר החוץ יצליח באמת לגרש אותם למדינה הפלסטינית, אבל הם בכל זאת מרגישים את העלבון הצורב. "לליברמן עלה השתן לראש. אם זה העיקרון, יגידו בגרמניה: 'אנחנו רוצים רק גרמנים'"
"לליברמן עלה השתן לראש. לא יכול להיות שמדינה בת 7.5 מיליון תושבים תתאמץ להיות שנואה על הסביבה שלה. עדיף לצמצם פה את הבעיות ולא להתבטא כמו אדון ליברמן או כמו מירי רגב, כל בוקר וערב. הצעה כזו - עולה ממנה ריח של גזענות. אתה בא לחלק מהאוכלוסייה ומצהיר שאתה לא רוצה אותה, כי ככה בא לך. אם זה העיקרון, יגידו בגרמניה "אנחנו רוצים רק גרמנים"".
זו לא הפעם הראשונה שבה תושבי אזור ואדי ערה שומעים את תוכנית ליברמן. עוד כשהיה שר התחבורה ב-2004, הוא העלה את רעיון חילופי השטחים והאוכלוסיות שבמסגרתו יועברו כל תושבי המשולש וואדי ערה לשלטון פלסטיני, ועכשיו החזיר אותו לכותרות בתפקידו כשר חוץ. גרה לא מתלהם, מדבר בשקט. הוא טוען שרוב התושבים מתייחסים לתוכנית כאל לא יותר מגימיק של שר החוץ, אבל בכניסה למשרדו שואלת מזכירתו בחשש אם יש אמת בדברים ואם התהליך עומד לקרות כבר בקרוב.
"ודאי שמדברים", מודה גרה, "אבל לידיעתך, במשולש יש שתי ערים, טירה וקלנסווה, שהן מחוץ לתוכנית כי הן ממערב לכביש 6. תאר לך שהאוכלוסייה כאן תרגיש מאוימת. בתוך חודשים הערים האלה, שמונות היום 60 אלף תושבים, יכילו 150 אלף. ומה תעשה המדינה אז? זה מה שנקרא "לרצות את הגרעין הקשה בימין". הנה , עשינו לכם טרנספר, אבל זה יישאר רק בגדר יחסי ציבור".
תעברו על זה בשקט?
"ראשי הרשויות באזור צריכים ליזום פגישה כדי להביע דעה מאחר שמדובר בעלבון. אם ליברמן רוצה מדינה אחת יהודית ואחת ערבית, שיחזור לתוכנית החלוקה של האו?ם. נראה אם הוא מוכן לחיות איתה".
ומה אם שר החוץ יתעקש?
"האוכלוסייה תתנגד. תהיה פה מלחמה על הבית".
על פי הערכות, ביישובי המשולש גרים 300 אלף תושבים. מדינת ישראל קיבלה את האזור אחרי הסכם שביתת הנשק שנחתם עם ירדן ב-1949, ובאותה שנה קיבלו שם המקומיים אזרחות ישראלית.
בדרך כלל האזור ידידותי, מסביר פנים. על ג'ת, שבה 12 אלף תושבים, ישראלים רבים בקושי שמעו, וגם לבאקה אל-גרבייה הגדולה לא מגיעים סתם כך; היא לא כמו אום אל-פחם שנמצאת על הכביש הראשי, בדרך מחדרה לעפולה.
ג'ת ובאקה הן בכלל שכנות, אחיות. ב-2003 הן אוחדו לעיר אחת כחלק מהתוכנית להבראת כלכלת ישראל, אבל השידוך לא החזיק מעמד, וביולי 2010 הוחלט על הפרדת רשויות. בבאקה צוחקים ואומרים שליברמן בטח לא יוותר על ג'ת, שיושבת על גבעה נאה וצופה על נוף מרהיב, אבל אותם בטח ישליכו בחינם, כעצמות לפלסטינים.
"אף פעם לא יהיה לנו ביטחון", אומר נאהל, בעל חנות, שנכנס לשתות קפה של בוקר במרכז המסחרי של באקה. "אני פלסטיני שגר במדינת ישראל, אזרח ישראלי עם תעודת זהות ישראלית, וכל הזמן אני מרגיש מאוים. הפלסטינים בשטחים חושבים שאני ישראלי וחי יותר טוב מהם, והיהודים קוראים לי "ערבי". אני לא יכול להיכנס למדינות ערב, וכשאני עולה לרגל (למכה, א.ל) אני צריך לעבור בירדן, כי יש איתה הסכם שלום. עולה לי פי חמישה. לוקחים את הדרכון הישראלי, נותנים ירדני, וככה אני נכנס לסעודיה. עכשיו בכלל הופכים אותי לבן אדם שולי בחברה".
בקפה מתחילים כבר להריץ בדיחות על הנושא, ממיטב ההומור השחור. "אני שומע בחדשות שיעבירו את הגבול מפה ומשם, ואנחנו נהיה כמו חיות בספארי", אומר סמי לקול צחוקם של הנוכחים. "ומה עם הים, לא נוכל ללכת אליו יותר?". מוחמד עתמנה, מהסופרמרקט שממול, מיד מחזיר: "יש ים בירדן, ים המלח. יש לנו ים בעזה. ומה לעשות, נצטרך מעכשיו ויזה ודרכון לצד בגד הים", סמי נאנח. "מה שמפחיד אותי זה שישימו אותי בחדר, ייקחו את המפתחות ויזרקו מהחלון. הישראלים מצד אחד, הפלסטינים מצד שני, ואני בפנים כמו חתול. אם אבו מאזן טוב, אז פותחים לנו מעבר. אם אבו מאזן רע, מיד סוגרים. מה נתת לי? גטו".
"לא רוצים אותנו במדינה הזו? שלא ירצו", יוצא עתמנה בהתקפה. "אבל מה שקיבלו מאיתנו ב-48' - שיחזירו . באקה אל-גרבייה הייתה אז כמעט 38 אלף דונם, ולא 8,500 כמו היום. האדמות שלנו הגיעו כמעט עד לחדרה. נראה את מדינת ישראל מסכימה לגבול שנמצא שלושה קילומטרים מהחוף. תמיד אומרים לי: "תסתכל במדינות ערב ותראה איך אתה חי". אבל אני חי כאן ולא במרוקו. שלא ישוו. בבאקה יש כביש 6 מצד אחד, גדר מהצד השני, ואנחנו לא יכולים להתפתח, לא ימינה ולא שמאלה".
מול עתמנה יושב ירון שרון מקריית מוצקין, שאחראי על חלוקת מוצרי תנובה ביישובי המגזר הערבי. השניים התכוונו לנסוע למחרת לחופשה משותפת בלאס וגאס. "15 ערבים ויהודי אחד", הוא מתגאה. אני שואל אותו איך הוא רואה את העניין, ושרון לא חושב לפני שהוא עונה: "אני משוחד. כל הבלגן מתחיל מלמעלה. אם היו נותנים לי ולעתמנה לסדר את העניינים, היה הרבה יותר טוב".
עתמנה מהנהן בהסכמה: "כשהציעו ליהודים את אוגנדה, למה הם לא לקחו? כי זו לא האדמה שלהם. אני נשאר במקומי, ותדע לך שאם יזרקו את הערבים, יתחילו אצלכם הבעיות עם הספרדים והאשכנזים. בטוח".
נאהל מספר על החששות הכבדים בעקבות מקרה באקה א-שרקייה. פעם שתי הערים היו עיר אחת. לפי הסכמי שביתת הנשק, אחרי מלחמת העצמאות הפכה באקה אל-גרבייה לחלק מישראל, ובאקה א-שרקייה נותרה בצד הירדני. בסיום מלחמת ששת הימים השתיים אוחדו מחדש, אבל האינתיפאדה הראשונה הובילה לחילוקי דעות בין התושבים.
תושבי באקה אל-גרבייה החליטו לא ליטול חלק במאבק, בעוד אנשי באקה א-שרקייה השתתפו באופן פעיל ולוחמני. היום גדר ההפרדה עוברת בין שתי ה"באקות", ויש משפחות שנחצו באכזריות.
"זה ממש פה, כמו מעבר לשולחן", מסביר נאהל את האבסורד. "יש נקודת צבא מעל הבתים. הבית האחרון בבאקה צמוד לגדר, ובשביל לבקר בצד השני אתה צריך לנסוע לטול כרם ולעבור דרך מחסום ג'בארה. אנחנו עוד יכולים, אבל הם בכלל לא, והקשר נותק עם השנים. אז אתם רציניים עם התוכנית הזו? אין לנו כבוד, אין ערך? לא שואלים אותנו כלום, כאילו מדובר בעדר. ראיתי תוכנית בטלוויזיה הסעודית. הראו שם חצי בית שנמצא בשטחה של הולנד וחצי בבלגיה, והוא משלם מסים חצי-חצי. אין גדר, וחיים באושר ועושר. פה זה משחק פוליטי וזה מה שמפריע. תחשוב שמחר יבוא ראש העיר שלך ויגיד: 'אתה זז לשם'".
לא רחוק מהקפה שבמרכז נמצא משרדו של ראלב מג'אדלה, ששימש בעבר שר המדע, התרבות והספורט. בבחירות האחרונות מג'אדלה לא נכנס לכנסת מאחר שהיה במקום ה-17 ברשימת מפלגת העבודה, אבל מקורביו מעריכים שייכנס עוד בקדנציה הזו. מג'אדלה משמש היום מזכיר המחוז הערבי במפלגת העבודה ויועץ אסטרטגי. ביום שאנו נפגשים הוא מארח את אבו-יוסוף, מבקר פנים של בנק גדול בירדן.
מג'אדלה מגיע מוכן אף שנחתנו עליו בהפתעה. "אתה לא יכול לשלול אזרחות על פי שום אמנה בינלאומית", הוא קובע. "אם אני מתנגד, הוא לא יכול להזיז אותי מילימטר. אם הוא רוצה פתרון יסודי, בבקשה: תן לנו את הגליל, המשולש והנגב, ונהיה מדינה עם 1.4 מיליון תושבים. הוא אומר שכביש 6 זה הגבול, אז כוכב יאיר זה כבר פלסטין? האלופים יהיו איתנו? שיחפשו דרך אחרת להתמודד עם הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, ואם אין להם אומץ מנהיגותי לעשות את הוויתורים המתאימים כדי שתקום מדינה פלסטינית, לפי מה שמוסכם על כל העולם, אז שיתפטרו. שלום עולה. יש לו מחיר".
בכל זאת הדברים מרגיזים אותך.
"כל יהודי בר דעת צריך להתבייש באמירות האלה. אתה אומר ל-20 אחוז מהאוכלוסייה: מרגע זה אתם מפסיקים להיות אזרחים. אבל רק לפני שנה ביקשת מהם נאמנות. זה המנהיג שאתם בוחרים? תראה איזה מנהיג רציני יש לפלסטינים. אמרתי בזמנו לאהוד אולמרט, עוד כשהייתי שר: 'המנהיגות הפלסטינית הרבה יותר יציבה מהמנהיגות שלך'. ככה זה היה. אבו מאזן נשאר ואולמרט התחלף, ובא נתניהו וגם הוא יתחלף. אותו אבו מאזן שאריק שרון אמר עליו 'אפרוח בלי נוצות', בינתיים יותר חזק מראש ממשלת ישראל. אז חבר'ה, אל תשחקו לידיים שלהם, אל תתייחסו. חבל על המאמץ להגיע לפה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם