
ימי אריק: הרגעים שעשו את אריאל שרון
זחל פצוע ב-48', צלח את התעלה, הקים את פורום החווה והוציא לפועל את ההתנתקות. התמונות שהפכו את אריאל שרון לאריאל שרון
אריק שיינרמן (שרון) בן 20, כמפקד צעיר במלחמת העצמאות. האירוע המעצב של חייו ב־ 1948 היה בקרב לטרון. חוויית קרב לטרון הייתה עבורו פציעה קשה, חוסר דבקות במשימה של מפקדיו, נסיגה תוך הפקרת פצועים בשטח והיעדרותם של המפקדים. הוא עצמו זחל פצוע, וקשה להשתחרר מהתחושה שאת הישורת האחרונה של חייו הוא עשה כמו בלטרון, זוחל פצוע אל סופו.
סיקור מיוחד: אריאל שרון הלך לעולמו
אריאל שרון: לוחם, מצביא, איש עקרונות ומנהיג
פרס: "אריק, לאדמתך אתה חוזר, על מצחך פלדת נצחונות"
ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון הלך לעולמו
מסתמן: ארון הקבורה של שרון יוצב מחר בכנסת
מנהיגי העולם סופדים לשרון

באחד הימים הראשונים של מלחמת של"ג ביקרו ראש הממשלה בגין ושר הביטחון שרון בבופור. המבצר הצלבני ההרוס הפך לאחד הסמלים של המחלוקת הפנימית בחברה הישראלית סביב מלחמת לבנון. על פי הסיפור, בגין שאל: "מה, היו להם מכונות ירייה?" ונענה שהמבצר נכבש ללא נפגעים לכוחותינו.

ימי קרבות הצליחה בחזית התעלה, כשהכריזמה המנהיגותית של שרון בשיאה. בבוקר ה־ 17 באוקטובר, יום וחצי לאחר תחילת קרב הצליחה, היה שרון עם החפ"ק שלו במצמד, נקודת הגישור על התעלה.
ההפגזות המצריות היו קשות ביותר והחטיאו במעט את נגמ"שי החפ"ק. באחת ההפגזות נהרג חברו הקרוב זאבל׳ה סלוצקי. ראשו של שרון נחבט בהתקן של מקלע ונפצע. דם ניגר על פניו והאלוף אברשה טמיר שהיה במטהו נבהל:"מפקד האוגדה הלך, הלכה המלחמה".
שרון נחבש בתחבושת אישית וכך הופיע מאוחר יותר באותו יום למפגש המפקדים הבכירים שכונה "הפסגה בכישוף". מלחמת יום הכיפורים הבליטה את שרון מעל יתר המפקדים וקודקודי צמרת הביטחון. כל יסודות האסטרטגיה של הרמטכ"ל דדו אלעזר התפוררו: מבנה הכוח של צה"ל, שיטת הקרב, ההסתמכות על חיל האוויר. במצב כזה, כששום דבר לא עובד כמו שתוכנן, שרון קנה את עולמו. בזכות הצליחה קיבלו הישראלים תמונת ניצחון, בלי קשר לוויכוח על התוצאות האמיתיות של המלחמה.

בשנים הבאות, לפני היבחרו לראשות הממשלה, הצטלם שרון בחברתם של טליים וכבשים בחוותו. תמונות מהסוג הזה הפכו אותו לסב האומה אם לא לאבי האומה. בתחילת שנות ה־ 70 הוא נעזר במיליונר משולם ריקליס כדי לרכוש את חוות שקמים. היא הפכה לבסיס שלו. מי שפגש את שרון בשנת 2000 , לאחר שאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה, יכול להעיד שהוא ויתר אז על חלומו הגדול להיות ראש ממשלת ישראל.
אלא שאז פרצה האינתיפאדה השנייה. בבחירות שנערכו לראשות הממשלה ניצח שרון את ברק בהפרש ענק. הוא הפך למאחד הגדול, למנהיג של קונצנזוס במאבק נגד מתקפת הטרור. החווה הפכה למבצרו. מסביבו קם חוג של יועצים ומקורבים שנקראו "פורום החווה".

מלבד המלחמה בטרור, הייתה ההתנתקות המהלך האסטרטגי הגדול של שרון כראש ממשלה. הוא התחיל לרמוז לכיוון הזה בסוף 2003 ובסוף ינואר 2004 הודיע על תוכניתו בראיון ליואל מרקוס ב"הארץ".
שרון הצליח לאחד סביב התוכנית את כל מוקדי הכוח והממסד בישראל. התקשורת העניקה לו רוח גבית, היועץ המשפטי והפרקליטות, הצבא וכל היתר התלכדו סביבו. מי שמחה, סולק, ביניהם הרמטכ"ל בוגי יעלון. בציבור מעולם לא היה רוב גורף לתוכנית ותמיד נשאר פלח של קרוב למחצית שהתנגד להתנתקות. ממשלת שרון בקדנציה השנייה שלו, עד ביצוע ההתנתקות, הייתה אחת הטובות בדור האחרון. אבל גם בולדוזר כמו שרון לא הצליח בחצי השני של ההתנתקות: ליישב מחדש בצורה מסודרת עשרת אלפים עקורים מגוש קטיף, צפון הרצועה וצפון השומרון. שרון הוכיח שהפינוי הוא אפשרי. הרעיון הזה גירה את הפלסטינים ואת האירופאים.
