ביידן: "כמנהיג אמיתי, לשרון היה יעד - ביטחון ישראל"
ראשון המספידים בטקס האשכבה לאריאל שרון שנערך בכנסת היה נשיא המדינה שאמר כי "אריק לא פחד מאויב ולא נבהל מחזון". ראש הממשלה תיאר אותו כ"אחד מגדולי מהמצביאים שקמו לישראל" וסגן נשיא ארה"ב נשא נאום פרידה אישי
צפו בשידור החי מהכנסת:
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא הספד לזכרו שרון ואמר כי "אריאל שרון היה מגדולי מהמצביאים שקמו לעם ישראל וצבא הגנה לישראל. אריק שייך לדור המייסדים דור הקוממיות. קוממיות ישראל הייתה מותנית בראש ובראש בהעמדת דור לוחמים יהודים שיחדשו את מסורת הלוחמים של עם ישראל שנראה היה שעברה מין העולם, לאריק היה תפקיד מרכזי במורשת זו, הוא לחם בשורות צה"ל שנים רבות, ממלחמת העצמאות ועד הקרבות המכריעים של מלחמת יום הכיפורים.
"בדוקטרינת הלחימה של צה"ל הוא הניח יסודות מרכזיים, בראשם התגמול והיוזמה נגד הטרור. אריק גילם ויישם את תורת האיגוף בקרב, הוא עשה זאת בצניחה במתלה בסיני ובקרבות הגדולים של מלחמת ששת הימים. אבל יותר מכל הוא עשה זאת במלחמת יום הכיפורים כשצלח את תעלת סואץ וכיתר את הארמיה השלישית המצרית, בצעד זה בפיקודו הוא למעשה הביא לסיומה המוצלח של המלחמה הקשה. במעשיו תרם תרומה חשובה לעוצמת הלוחמים".
נתניהו אמר עוד כי "לא תמיד הסכמתי עם אריק, ולא תמיד הוא הסכים איתי, אבל כשהוא שירת בממשלתי ואני שירתי בממשלתו, עבדנו בשיתוף פעולה למען בטחון ישראל ולמען כלכלת ישראל. אריק היה אדם מעשי, פרגמטי, והפרגמטיות שלו הייתה נטעוה ברגש עמוק למדינה ולעם היהודי. הוא הבין היטב את משמעות האנטישמיות ואת הצורך של היהודים לדאוג למדינתם ולגורלם.
"כשהתגובה הבין-לאומית לאחד מפיגועי הטרור הייתה נראית לו פייסנית מידי הוא פנה לעולם ואמר: אל תחזרו על הטעות של 38' אז ניסו מדינות העולם לפייס את גרמניה על חשבון צ'כוסלובקיה, אל תנסו לפייס את הערבים על חשבוננו. מדינת ישראל תוסיף להילחם בטרור. מדינת ישראל תמשיך להילחם בטרור ומדינת ישראל תמשיך לפעול למנוע מאיראן להחזיק בנשק גרעיני".
סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עלה לדוכן הנואמים ותיאר את היכרותו עם שרון ז"ל. "המוות הזה מרגיש כמו מוות בתוך המשפחה", אמר, "כמו כל מנהיג אמיתי היה לו כוכב צפון שהנחה אותו, הוא מעולם לא סטה מהדרך שלו. הכוכב שלו היה ביטחונה של ישראל והישרדותו של העם היהודי.
"הקשר הרוחני שלו לאדמת ישראל. מחשבתו תמיד הייתה נתונה לעתידו של עם ישראל בעוד 100 שנה, 300 שנה, 1,000 שנה. זה מה שהטריד אותו לפני הכל. תמיד. ובגלל שהיה לו אומץ כל כך ברור הוא אף פעם לא סטה מההתעסקות בנושא הזה. זאת הייתה מדינת חייו".
ביידן הוסיף "הוא היה בנוי חזק. כשפגשתי אותו לראשונה אי אפשר היה להתעלם מנוכחותו הייחודית. שרון היה אדם מורכב. האומץ הפוליטי, שהיה לו כשהוא הורה ל-10,000 מתיישבים לעזוב את בתיהם במהלך שהיה, לפי דעתו האישית, לטובת ישראל. מהיכרותי עם מדינה ישראל אני לא רואה מהלך קשה יותר. אריק מעולם לא היה בלתי בטוח, הססן. היה פעמים שהוא פעל ופעולותיו זיכוי אותו בגינויים.
"ואף אחד כולל ארה"ב, אם הסכמנו או לא עם מדיניות מסוימת, מעולם לא נסגנו, ומעולם לא פסקנו להגן על הלגיטימיות של ישראל ולא פסקנו לדבר בשבחה בעולם. כי מדינת ישראל היא המקלט האולטימטיבי ליהודים היכן שיהיו".
סגן נשיא ארה"ב המשיך והדגיש את מחויבותה של מדינתו לביטחון ישראל "הנשיא אובמה אמר: 'מי שכופר בזכותה של ישראל להתקיים, כופר באדמה שמתחתיו ובשמיים שמעליו, כי ישראל לא הולכת לשום מקום. כל עוד ארה"ב, תתקיים, תתקיים גם ישראל'. אריאל שרון העריך את הקשר הזה.
"יש לכם דור מייסדים שהוא פאר לא רק לאומה שלכם אלא לכל אומה. היסטוריונים שיסכלו חזרה יהללו את הגברים והנשים שהקימו את המדינה. אריק, ידעת בעצמותיך, כפי שראש ממשלה ישראלי אמר לי לפני 35 שנה, כשדיברנו על קשיי ישראל, הוא אמר לי 'אל תדאג, יש לנו סוד אחד בהתמודדות שלנו עם הערבים, לנו אין לאן ללכת'. הדבר הזה השפיע על דור שלם. לכן אני מאמין ששרון ואחרים לחמו כ"כ קשה. שרון נאהב על ידי העם היהודי והעם אהב אותו, אבל הוא אהב גם את האדמה עצמה".
ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, עלה לדוכן הנואמים אחרי ביידן וספד לשרון שהכיר. "הפגישות הרשמיות שלי עם שרון היו קשות. הוא לא היה בנוח בפגישות רשמיות עם פרוטוקול. הוא היה קורא מניירות, חוזר וחוזר על עמדתה של ישראל. 'טוב, אריק, הבנתי, אמרתי'. 'אוקיי', הוא אמר וחזר שוב על ההצהרה. פעם הזמנתי אותו לביתי, בלי פרוטוקול, רציתי להכיר את האדם. שם הכרתי אדם אחר, חם לבבי, את משפחתו הנהדרת ואת החווה שלו.
בלייר הוסיף כי "היה לו את חוזק המחשבות כדי שלא לשקוע באשליות, אבל היה לו הדמיון לדעת ששלום בר קיימא, אם יושג, הוא העוגן האולטימטיבי לביטחון ישראל. הוא לא רדף את השלום כחולם, אבל הוא כן חלם על שלום ועל סוף המלחמה. מה ששמתי לב אליו בכל המנהיגים הישראלים שפגשתי, ראשי ממשלה לשעבר ואלה ששואפים להיות ראשי ממשלה.
"מתחת למה שמאפיין את הפוליטיקה, התכסיסים והתמרונים. בישראל יש משהו יקר בפוליטיקה שלה: אהבת מולדת אמיתית. אהבה אמיתית למדינה ישראל, ולאדמה שלה. למה שנדרש כדי לבנות אותה ולמה שיידרש כדי לשמר אותה".
לסיום אמר "אריאל שרון היה לוחם עז שלחם למען עמו, אבל מדינאי שיודע שרק על החרב המדינה לא תחיה. שרון היה ענק הענקים של האדמה הזאת, מיסודות הארץ. יהיה זכרו ברוך".
ראשון הנואמים היה נשיא המדינה שמעון פרס: "תולדות חייך שזורים בתולדות המדינה. וחייך הקדשת לחַיֶּיהָ. טביעות רגליך חרוטות בכל גבעה ועמק. יבולם קצרת בחרמש ועל השיבולים הגנת בחרב. טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי, קיבלת וביצעת החלטות נוראות הוד. זכורני שבראשית שנות החמישים, מפקד התבקשתי להציג בפני דוד בן גוריון קצין צעיר. הוא היה אז סטודנט להיסטוריה. בעל רעיונות מקוריים להכות בפדאיון שהסתננו לירושלים.
"התיאור שקיבלתי עליו נשמע באוזניי כשיר יותר מאשר ביוגרפיה. נאמר לי שהוא חכם ואמיץ- בלתי שיגרתי ונועז. בעל כושר הנהגה וכושר החלטה נחוש. הוא חייל שאינו חת מאויב. ואזרח שאינו נבהל מחזון. צעיר זה, אריק שרון שמו, נולד לגדולות. נפגשנו עמו ומיד נוצרה בינינו חברות. חשתי שלפני צעיר שהוא משכמו ומעלה, נכון לשרת את עמו עד תום, וביכולת נדירה. בן - גוריון אהבו ממבט ראשון. דבריו כבשו לבבות. ופָקוּדַיו הלכו אחריו בעיניים עצומות. ובהיפגע אחד מהם הוא לא עַזבהו עד להחלמתו המלאה. ישראל אהבה אותו והוא אהב את בניה ורגביה".
פרס אמר עוד כי "אריק היה איש אדמה. ריחה ערב לאַפוֹ ואת תלמיה הוא חרש, זרע וקצר. על שלומה הוא הגן כאריה, את בניה הוא לימד קשת ואת צעיריה להניף חרמש. וכשהיה כבר אגדה צבאית בחייו, הוא לא פסק לשאת עיניו ליום שבו ישראל תשכון לבטח. בניה ישובו לגבולם. והשלום יפקוד את הארץ המובטחת.
"אריק, איש נדיר היית. הפכת דברים שנראו כבלתי אפשריים למנופים של אפשרויות אדירות. תמיד הדפת סכנות ומעולם לא דחית הכרעות. החלטת וגם ניצחת. תדע מנוחה, מנהיג גדול. שלא הרשה מנוח לעצמו בשירות עמו, בהגנת ארצו ובהפרחת שדותיה. האדמה שממנה באת תחבק אותך עתה בזרועותיה הגדולות והחמות של ההיסטוריה של עמינו, ותקבל אותך כאיש שהוסיף לה פרק היסטורי בלתי נשכח".
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר בהספד כי "כתפיך הרחבות נשאו שקים כבדים מלאים ציוד צבאי ואמצעי לחימה ופצועים בקרב. כמו שמשון הגיבור, בשנות השבעים נשא אריק על כתפיו את שערי עזה, להפיח כוחות במדינת ישראל ברגעיה הנואשים ביותר במלחמת יום הכיפורים. על אריק שמעתי בטרם פגשתי אותו. המפגש הראשון איתו לא אכזב.
"אם הצברים הכירו אות כלוחם ללא חת, אנחנו העולים הכרנו אותו כבולדוזר. אריק עבר בעצמו בין אתרי הבניה, דוחף ונותן תמריצים, בודק שאף עולה לא יישאר ללא קורת גג תוך שהוא מתרוצץ בין קריית שמונה לקריית גת לכרמיאל. אין זה סוד שבסוף ימיו דרכינו נפרדו. התנגדתי לחלוטין לדרכו, והתנגדתי להחלטתו לפנות את צפון השומרון ורצועת עזה".
מרית דנון שהייתה מנהלת לשכתו של שרון בתקופת כהונתו כראש ממשלה נשאה דברי פרידה אישיים.
"אני עומדת לשאת מילות פרידה מאדם שמאוד יקר לליבי ומעולם לא פניתי אליו בשמו הפרטי, אפילו לא פעם אחת, אף שניסה למחות וכעס ונזף, זה לא הועיל. המילה אריק לא יצאה מפי.
אני, שהייתי מזכירתו האישית במשך 5 שנים רצופות, נפרדת מהאדם שראה סביבו בני אדם, מתייחס אל הכפופים אליו בגובה העיניים, ראש ממשלה שבתוך שלל הפגישות עם מנהיגים ושועי עולם, ידע להסתכל בעיני בני שיחו.
"אריק, הליכתך לפני 8 שנים הייתה מהירה ובלתי מתוכננת ולא הפסקנו להיפרד. בעיקר לא הספקנו לומר לך במילים משורשות עד כמה אנחנו אוהבים אותך, אנשי הצוות שלך. לעיתים אני חושדת שכן ידעת, לפעמים הייתה מתרווח בכסא ואומר 'זה מקום לא רע להיות בו, ואני חושדת שלא דיברת על התפקיד אלא על היותך במקום בו היית כה אהוב'. היום אתה חוזר אל המקום שכה אהבת –חוות שקמים".
אחריה עלו גם שמעון כהנר (קאצ'ה), מוותיקי יחידת 101 המיתולוגית והצנחנים וזאב חבר (זמביש), לשעבר מראשי מועצת יש"ע שעבד במחיצתו של שרון בתקופת התנופה של הבנייה בהתנחלויות.
עוד הגיעו הבוקר לכנסת אנשי פורום החווה המפורסם ובהם: הפרסומאי ראובן אדלר, אורי שני וכן כמעט כל עובדי לשכת ראש הממשלה בתקופת שרון. ביניהם: מזכיר הממשלה לשעבר, ישראל מימון, יועץ התקשורת לשעבר אסי שריב, עו"ד דובי וייסגלאס, אביגדור יצחקי, וגם הנהג ג'ילברג כהן.
לפני תחילת הטקס אמר השר סילבן שרון כי "שרון ייתפס קודם כל כמנהיג שידע למשוך אחריו שובל ארוך של אנשים וידע לבצע תוכניות והוביל את המדינה, גם ברגעים הקשים. הוא קיבל את המדינה אחרי אהוד ברק, והיה צריך לשמר את הכלכלה והצליח גם בזה".
עזאם עזאם אמר ל-nrg מעריב כי "קשה לי להגיד שרון ז״ל , שרון היה בשבילי אבא, כשהשתחררתי מהכלא המצרי אתה אימצת אותי בתור בן , אתה החזרת אותי לחיים מהקבר. מדובר באיש ענק, איש אמיץ. כשאשתי הגיעה אליו ללשכה לפני ששוחררתי הוא הבטיח לה שלא תדרוך כף רגלי בקהיר עד שלא אשתחרר מהכלא. אחרי ששוחררתי ביקרתי אותו מספר פעמים ויצא לי להכיר איש ענק, גם אחרי שאושפז ביקרתי אותו. מדובר באבדה גדולה למדינת ישראל".
בתום הטקס שיימשך עד השעה 12:00, ייצא ארונו של שרון בשיירה של קומנדקרים צבאיים, בדרכו האחרונה אל חוות השקמים. בדרך תעצור השיירה בזירת הקרב בלטרון שבה נפצע שרון במהלך הקרבות הקשים בתש"ח, ושם ייערך טקס בהשתתפות הרמטכ"ל ואלופי צה"ל.
בהכנת הידיעה השתתף: יניר יגנה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם