פרשת הרב פינטו: מי באמת היה צריך לחקור?
האם ההחלטה לתת לפקודיו של תת ניצב אפרים ברכה לגבות ממנו עדות בפרשת הרב החשוד בשוחד היתה נכונה? בנוסף, אתמול נחת בישראל אדם שמסר מידע חשוב
> מה ידעו בארה"ב על היחסים בין הרב פינטו לקצין הבכיר
לו גרסתו של ברכה נכונה, הרי שמדובר אולי במעשה ההירואי ביותר שנעשה על ידי קצין חקירות במשטרת ישראל. רק חשבו על זה: יהודי דתי, מאמין באמונה שלמה ברבו, בקדושתו, בסגולותיו, מקורב אליו כפי שרבים חלמו להיות, בא והולך מביתו תדיר, מקבל ממנו ביום בהיר אחד הצעת שוחד. הקצין הולך בלב כבד אל מפקדו, מספר לו את הסיפור, והלה שולח אותו לממש את עסקת השוחד ולתעד אותה.
לו גרסת הרב פינטו נכונה ובמשך שנים הוא העביר כספים לתת-ניצב ברכה, הרי שזה, הקצין, חשוף לכאורה להליך פלילי נגדו. קצין בדרגתו בוודאי חייב לדווח על כספים בסדרי
הרב פינטו. אם גרסתו נכונה, הקצין חשוף להליך פלילי אדי ישראל
העניין היה יכול להיפתר במידה רבה לו בכירי המשטרה והפרקליטות היו מקבלים את בקשתם המקורית של עורכי דינו של הרב (עורכי הדין אלי זהר, רועי בלכר וירון ליפשס) לקיים את החקירה מחוץ למשטרת ישראל, במחלקה לחקירות שוטרים למשל. זאת בהתחשב בכך שחלק מהחוקרים היו בעבר פקודיו של ברכה. מצד שני, אפשר כמובן להבין את ניצב יואב סגלוביץ', שהאינסטינקט המקצועי שלו היה להגן על פקודו. סגלוביץ' טוען בשיחות סגורות כי אין לעניין גבול, הרי תמיד אפשר להטיל דופי בקצינים וכך למנוע מהם לבצע את עבודתם.
המחשבה של סגלוביץ' נכונה בדרך כלל, אבל ספק אם גם במקרה הזה. ברכה הוא לא על תקן החוקר במקרה זה, אלא על תקן המתלונן. לא סתם מתלונן, ברכה מעיד על עצמו כמי שהיה קרוב מאוד לרב והיה מחסידיו הנלהבים. בהינתן שנלון, הרב פינטו הופך את הסיפור לכיוונו של המתלונן, יש לבצע חקירה שתהיה, ולו למראית אין, נטולת פניות. היא לא יכולה להתנהל על ידי פקודיו לשעבר של הקצין.
יתר על כן, לו גרסתו של הרב היא הנכונה, הרי שאז מצבו האישי טוב הרבה יותר ממצבו של הקצין. הרב יוכל לטעון כי הוא נוהג לסייע כספית לרבים מחסידיו שנקלעים למצוקה, ושלא היתה כל כוונה פלילית במעשיו. כאמור, לקצין משטרה, במיוחד כזה שעוסק בחקירות רגישות שעניינן טוהר מידות, אין את הפריבילגיה שיש לרב.
ההתפתחות שטרם ניתן לפרסם
ועכשיו להתפתחות שטרם הגיעה העת לפרסמה: האיש המעניין שנחת אתמול בישראל העביר במשך שעות מסמכים והקלטות לרשויות בישראל. כשנוכל, נפרסם מה יש בחומר. מי שנלחץ בהחלט מהסיטואציה הוא מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, שבאמצעות דוברות המשטרה פרסם אתמול הודעה חריגה. בין השאר נכתב בה: "אין בפרשה נקודתית זו או אחרת, כפי שהוכחנו כבר בעבר, כדי להטיל דופי בארגון שלם ולבטח שלא לטלטל ארגון באמצעות אמירות דרמטיות של כתבים שונים".
אז ראשית, איך בדיוק המשטרה יודעת להגיב על פרשה שהיא לא בקיאה בפרטיה? שנית, המשטרה כבר מרמזת על קמפיין הגנה לאפשרות שתותקף לאחר שההתפתחות תפורסם - קמפיין העשבים השוטים. לעתים, כשמדובר בשוטר זוטר שנמצא סורר, המסר הזה מוצדק. האם גם במקרה זה טענת העשבים השוטים, או כלשון ההודעה: "פרשה נקודתית", יספק את הציבור? נמתין ונראה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם