"הרופאים שנחשפו ב'עובדה' הם קורבנות השיטה"
לפתוח את הסכמי השכר, לאשר שירותי רפואה פרטיים ולמסד את תיירות המרפא. המתמודדים בבחירות על הנהגת הרופאים מספרים אילו שינויים יקדמו
מנגד עומדים אנשי ארב"ל (ארגון רופאי בתי החולים), שהתאחדו על רקע שביתת הרופאים הגדולה ב-2011 כאופוזיציה למנהיגות הקיימת ובמחאה על ההסכם הקיבוצי שהושג אז.
אנשי הארגון רוצים "לקדם שינוי שישים סוף לתקופה שבה רופאים מנוצלים, יורקים להם בפרצוף ואומרים להם שזה גשם", כדבריהם. בחודשים האחרונים הם זכו בראשות ועדי הרופאים בבתי החולים הגדולים במדינה כמו שיבא, בילינסון, וולפסון ורמב"ם.
"מה שהיה לא יהיה", אומר פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית והיחידה לכוויות במרכז הרפואי רמב"ם ויו"ר ועד הרופאים בבית החולים, "יותר לא נשתוק, לא ניתן לגוורדיה מצומצמת להחליט עבורנו מה טוב ולא נאפשר לעורכי דין שמציגים עצמם כיודעי כל לייצג אותנו ולדבוק בהישג שלדעתנו הוא כישלון, בלי לשאול לדעתנו".
"מעולם לא עסקתי בפוליטיקה", מוסיף ד"ר ג'קי אור, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים שיבא ויו"ר ועד הרופאים. "נכנסתי לתהליך אחרי בקשה של רופאים צעירים ונחשפתי לדברים שהתעלמתי מהם במהלך השנים, או שלא רציתי לדעת, לגבי הגוף שמאגד את הרופאים בישראל. מדובר בגוף שמנותק מהקהל שלו, מתעסק בעיקר בתחזוקה של עצמו ומשתמש במרבית הכספים שהרופאים מעבירים אליו לקיום עצמי".
פרופ' אולמן וד"ר אור, וכמוהם גם פרופ' ברוך ברנר, מנהל מרכז דוידוף לטיפול בחולי סרטן בבית החולים בילינסון ויו"ר ועד רופאי בילינסון-שניידר, החליפו בבחירות נציגים של ההסתדרות הרפואית. האדם שברנר הדיח מתפקיד יו"ר הוועד הוא ד"ר ליאוניד אידלמן. שלושתם נדרשו לעימות בבית הדין לעבודה לאחר שכחלק ממאבקי הכוח על השליטה בוועדים, הם נתבעו בידי ההסתדרות הרפואית בטענה לניגוד עניינים בין תפקידיהם הנוכחיים ובין כהונתם כראשי ועדים והתמודדותם בבחירות.
"כל אחד מאיתנו עמד בבית הדין כשהר"י תבעו בעזרת הכסף שלנו, והיינו צריכים למצוא מקורות כספיים כדי להגן על משרתנו", אומר אולמן. "הארגון שאמור להגן עלינו ועל זכויותינו מביא אותנו לבית הדין כדי לחסל את האפשרות שלנו לייצג את הרופאים".
אתם צמחתם בהר"י והייתם חלק ממנה הרבה שנים, גם אם לא באופן פעיל. מה השתנה?
אור: "לנו יש את היושרה הפנימית שלנו. אנשים מכירים אותנו. אלמלא הדרך שבה הושג ההסכם והתוצאות שלו, לא היית רואה אותנו. לא היינו קיימים. שאלו אותי ואת ברוך למה אנחנו לא רצים להנהגות הארגונים השונים המרכיבים את הר"י (ארגון רופאי המדינה וארגון רופאי קופת חולים, א"י). עניתי שיש לי מחלקה ורופאים שאני צריך לטפל בהם מהבוקר עד הלילה.
"הרופאים סיימו את הסכסוך האחרון באכזבה אישית קשה. הם נשארו עם טעם רע מאוד שלא קרה דבר. השכר הבסיסי של רופא ממשיך להיות דומה לזה של עוזרת בית. משרד האוצר מפרסם את דוח שיאני השכר ומוצא שלושה או ארבעה רופאים עם חוזה אישי, שהיו יכולים להרוויח בשוק הפרטי פי 10 או 20. טובת הציבור והמדינה היא שכל הרופאים, לפחות ברמת המומחים ומעלה, יהיו ברשימת שיאני השכר בשירות הציבורי".
אגב, נכון להיום, המציאות לא רחוקה מכך. הדוח האחרון, שפורסם בחודש שעבר, כלל שמונה רופאים ברשימת עשרת המרוויחים הגדולים בשירות הציבורי, עם שכר חודשי של כ-100 אלף שקל ויותר. המעסיקה של כולם, פרט לאחד, היא קופת חולים כללית.
"הרופאים הם לא סוחרי סוסים ומריצי מניות; הם מטפלים בציבור, והאינטרס של האזרחים הוא שהם יישארו בישראל, יקבלו הרבה כסף ולא יטפלו בשוק הפרטי", מבהיר אור. "במקום זה לוקחים והופכים את הרופאים, במיוחד אחרי ההסכם ב-2011, לאשמים בתחלואי המערכת הציבורית בגלל השכר שלהם. יש בי כעס על הרדיפה של מנכ"ל משרד הבריאות והתקשורת. קח לדוגמה את תחקיר 'עובדה'. כשזה נחשף, פתאום כולם הרימו עיניים לשמיים ושאלו איך זה יכול להיות".
התחקיר המדובר הציג שלושה רופאים בכירים מאיכילוב, פרופ' צבי רם, פרופ' שלמה קונסטנטיני וד"ר יוסי פז, כשהם דורשים לכאורה עשרות אלפי דולרים "מתחת לשולחן" עבור טיפול בתיירי מרפא (יצוין שהמקרים שהציגה התוכנית היו פיקטיביים). ד"ר פז, אחד מנשואי התחקיר, היה חבר בארב"ל ואף כיהן כיו"ר ועד הרופאים עד לפיצוץ הפרשה, ועתה החליט שלא להמשיך בתפקיד.
"זה דבר מאוד פשוט", מנסה אור להסביר את הממצאים שעוררו זעם ציבורי. "איכילוב, כמו כל בתי החולים במדינה, נמצא בגירעון שנתי ומחפש אמצעים להכנסה. אחד האמצעים הוא תיירות המרפא. זה בור שחור שמשרד הבריאות מעולם לא נגע בו וקבע חוקים לגביו. אותו מנהל בית חולים ומנכ"ל משרד הבריאות (פרופ' רוני גמזו, א"י), שהיה אז סגנו, ידעו בדיוק מה הם עושים.
"הם רצו להביא כסף לבית החולים שלהם. אתה שואל אם זה בסדר שזה נעשה כמו שזה נעשה, מתחת לשולחן? זה לא בסדר, אבל העם נהנה מזה. אז שיפסיקו להסתכל לשמיים ולומר'אוי ואבוי'. המדינה לא נותנת מספיק כסף כדי לטפל באזרחים שלה".
מה שראינו בטלוויזיה היה קצה הקרחון של התופעה?
אור: "אם אתה מתכוון לתיירות המרפא, אז בוודאי. יש תיירות מרפא בהרבה בתי חולים, אבל אם מישהו לקח כסף שחור ולא שילם-שמס הכנסה יטפל בו".
אולמן: "לא ראינו שום דבר. ראית כסף שעובר למישהו? לא. ראית דיבורים והכשלה מבחינה פלילית. לא קרה כלום. מה שראית זה לא באמת מה שקורה".
מי הכשיל את הרופאים?
אולמן: "מי הכשיל? אותה תחקירנית. ראית שמישהו שילם? ראית דיבורים על כסף. אני לא מגן עליהם, אני מסתכל על מה שראיתי. לא ראיתי כסף עובר. לקחת כסף שחור מתחת לשולחן זו עבירה פלילית. רמה כזו לא ראית כאן. מה שקורה בפועל זה שתייר מגיע לקליניקה פרטית, ובה הוא נבדק על ידי רופא שלוקח אולי איקס כסף יותר על הבדיקה ותכנון הניתוח, אבל על ההליך עצמו שמתבצע בבית חולים ציבורי הוא לא מתוגמל".
אור: "ברור שהייתה פה מלכודת דבש שהוכנה היטב, אבל מי שבאמת הכשיל אותם זו המערכת. מי שהכניס את תיירות המרפא לבתי החולים הוא לא הרופאים. צריך להיות ברור לציבור שמשתלם לרופאים האלה לעשות ניתוחים באופן פרטי, ויש עוד עשרות כמוהם. הם מרוויחים הרבה יותר".
אולמן: "זו מלחמה בין הרפואה הפרטית לציבורית. בגלל זה חלקנו בעד שר"פ (שירות רפואה פרטי) תחת רגולציה בבתי החולים. במקומות מתוקנים שבהם פועלת תיירות מרפא הניתוחים מבוצעים אחר הצהריים, הכסף הולך לבית החולים והוא שמפריש לרופאים את חלקם.
"זו המערכת הרגולטורית הנכונה שצריכה להיות, וכנראה לא הייתה באיכילוב. אני רק יודע מה קורה אצלנו בבית החולים. אחרי ההוראה של גמזו (לאסור על רופאים לדרוש תשלום גבוה יותר על טיפול בתיירים לעומת ישראלים, א"י), הרופאים הבכירים יפסיקו לעסוק בתיירות מרפא ואז ישאלו למה אין כסף לרכישת אם-אר-איי או מכשיר סי-טי".
ברנר: "אנחנו לא יכולים להגן על הרופאים וגם לא לתמוך בעובדות. ראינו את מה שראינו וצריך לחקור את זה. אבל לצאת מפה לעליהום על כל ציבור הרופאים ומערכת הבריאות ולבטל את תיירות המרפא - תהיה לכך השפעה מיידית".
ההוראה של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו נמסרה במסמך שהפיץ כשבוע לאחר התחקיר, ובו נוסחו הנחיות כלליות לטיפול בתיירי מרפא. בין היתר, נאסר לקדם תורים של תיירים על פני ישראלים, וכאמור, נקבע שיש לגבות מהם מחירים זהים לאלו הנגבים מחולים מקומיים.
"בבית החולים שלי יש פחות תיירות מרפא והולכים לפטר רופאים בעקבות זאת. פחות חולים אונקולוגיים יטופלו, חד-משמעית", טוען אור בתגובה למהלכים האחרונים של משרד הבריאות. ברנר מוסיף: "גם יירכש פחות ציוד מתקדם. הרפואה היא אחד מענפי היצוא הכי טבעיים שלנו. למרות שהמדינה משקיעה מעט מאוד, רמת הרפואה היא מהגבוהות בעולם".
איך התיעוד של יוסי פז, שמוכר כאיש ארב"ל, בתחקיר משפיע על תדמית הארגון שלכם?
אור: "זה מצער אותנו מאוד, אנחנו חברים. כל אחד מאיתנו מכיר את המערכת, והם תסמין שלה".
אולמן: "התוכנית הציפה נורמה בעייתית שהם היו חלק ממנה. אני יודע שהיו עוד רופאים שניסו להכשיל, והם לא כשלו במסגרת אותו תחקיר".
ברנר: "כמתבונן מהצד וכמישהו שחי במערכת הבריאות הרבה שנים, אלה לא היו תמונות נעימות לעין. גם בהיבט של ההתייחסות לחולים, ביטויים לא מכובדים, הזמינות המיידית שלהם למטופלים מחו"ל. היו דברים שגרמו לאי-נחת למי שהמערכת יקרה להם. הפרשה הזו מבליטה עוד יותר מה עבר על המערכת בארץ. מעמד הרופאים נפגע כל כך, ופרשה כמו זו רק מסיטה את תשומת הלב לשלושה אנשים שנתפסו בצורה לא מכובדת, במקום לבחון את התחלואים של המערכת שמזמינים את הסיטואציה הזו.
"משתמשים במצב שנוצר כדי לקדם אג'נדה פוליטית שבכלל לא קשורה: לבטל את תיירות המרפא ולפגוע ברפואה הפרטית. גמזו לא מאמין בשילוב תיירות המרפא במערכת הציבורית, והוא משתמש בפרשה כדי לנגח אותה לגמרי. אני הייתי המום מההוראה שהוציא. הוא מסבסד את התיירים? הולכים ומחלישים את המערכת בצורה שיטתית ולא מספקים מענה".
המשטרה והפרקליטות החליטו השבוע לפתוח חקירה פלילית נגד השלושה. איזו תוצאה צריכה להניב החקירה הזו?
"אני לא חושב שיש לנו כלים לקבוע איך יש לפעול מול הרופאים", אומר ד"ר אור. "צריך לתת למערכת להחליט. אבל אם אתה שואל אותי מה צריך לעשות לרופא שאמר שאם הוא יבצע ניתוח, הוא צריך לקבל על זה כסף - לא צריך לעשות לו כלום. זה רק נאמר ולא ראו שנעשה דבר".
אולמן: "אין לנו את העובדות. לא חקרנו אותם. צריך לשאול איך מנהל בית החולים ומנכ"ל המשרד אפשרו את התנאים שהצמיחו את התופעה. אין רפואה בלי רופאים", קובע אולמן, "אף אחד לא מגיע לבית החולים בגלל הבניין, לבית החולים באים בשביל הרופאים הטובים".
אור: "הרבה רופאים עוזבים לחו"ל, עוברים להיי-טק. סטודנטים שנחשבים לטובים ביותר מבין בוגרי הרפואה עפים מפה. המדינה צריכה לשאול את עצמה למה זה קורה ומה יהיה הסוף. ישנם רופאים רבים שמגיעים לגיל הפנסיה, ואין להם תחליף".
לשלושת ראשי הוועדים ישנה גם ביקורת רבה על כך שההסכם שהושג עמם מופר לטענתם פעם אחר פעם, ועל כך שהנהגת הר"י, לדבריהם, "לא נלחמת מספיק על כיבודו". דוגמה אחרונה לכרסום כזה בתנאי ההעסקה של הרופאים נרשמה לטענתם בשבוע שעבר, עם הפרסומים על כוונת נציבות שירות המדינה להגביל את אפשרותם של רופאים לקיים פרקטיקה פרטית במקביל לעבודתם בשירות הציבורי.
ההמלצה פורסמה על רקע אי-סדרים קשים שמצא ב-2009 מבקר המדינה בכל הנוגע לעבודות פרטיות של רופאים מהמגזר הציבורי. בתגובה להמלצות עתרה הר"י לבית הדין לענייני עבודה משום שלטענתה המהלך נעשה באופן חדצדדי, ללא התדיינות עמה. "זו עוד דוגמה לרפיסות המערכת שאמורה להגן עלינו, ובמקום זה הם רצים לבית המשפט נגדנו כי אנחנו מאיימים על הכיסא שלהם", אומר אולמן.
אור: "ארב"ל לא נגד הר"י. אנחנו לא דת ולא מחתרת. אבל ההנהגה של הר"י נכשלה. הם הפכו להיות משרתי עצמם. המטרה שלנו היא להחזיר את הר"י לרופאים".
מה מופיע בתקנון החלופי שגיבשתם?
אור: "ביקשנו שיהפכו את הר"י לדמוקרטית. שתיפסק שיטת הבחירות הנוכחית על פי אלקטורים, וייערכו בחירות ישירות לראשי הארגונים. שישתמשו באינטרנט כדי להצביע. הרופאים עסוקים ואין סיכוי שיבואו לבחור. הר"י זו אגודה עותמאנית. נאלצנו לפנות לבית המשפט כדי לקבל לראשונה דוח הוצאות והכנסות מהם. קיבלנו, אבל הוא לא מפורט. גם ממנו התבררה לנו חומרת השבר - מרבית הכסף של הרופאים, בסדר גודל של 60 מיליון שקל, הולך לתחזוקת המערכת".
איך הקרבות הפוליטיים בין ארב"ל להר"י משפיעים על החולים?
אור: "לא הקרבות בינינו משפיעים, אלא ההסכם האחרון. ההסכם הזה הצליח לשבור הרבה רופאים שמסתכלים על השעון ואומרים שאם רוצים שהם יתנהגו כפקידים, אז כך יקרה - הם יחתימו כרטיס וילכו הביתה. מומחים לא נשארים בבית החולים אחרי שמילאו חובות מינימליות, למה שיישארו?".
במהלך הראיון קשה להתעלם מהפיל בחדר העונה לשם "ועדת גרמן" - זו שהקימה שרת הבריאות עם כניסתה לתפקיד במטרה לבחון דרכים לשפר את מערכת הבריאות הציבורית. שתיים ממסקנותיה הבולטות שאמורות להתפרסם בעוד כחודש הן בתחום תיירות המרפא ומתכונת הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים.
"ביקשתי להופיע בפני הוועדה כדי להציג את האג'נדה שלי שצריך להכניס למערכת כסף ממקור חיצוני כדי להציל את הרפואה הציבורית", אומר אולמן. "לא יכול להיות שרק בתי החולים הפרטיים ייהנו מהביטוחים המשלימים. אני יודע שחלק גדול מהרופאים במערכת הציבורית, כולל מהר"י, העידו בפני הוועדה שיש לאשר שר"פ תחת רגולציה מסודרת: שירות שעובד משלוש אחר הצהריים ובסופי שבוע. במקרה כזה הכסף ממנו יוזרם למערכת, והרופאים הטובים לא ירצו לעזוב".
אור: "לוועדה יש בעיה עיקרית - היא כוללת רופא אחד בלבד. שאר האנשים עוסקים בכלכלה ובמדיניות ציבורית. לרופאים, שהם היסודות שעליהם בנויה המערכת, אין ביטוי מספיק חזק, ואני חושש שעלולות להתקבל שם החלטות לא טובות למערכת.
"ההוצאה על בריאות במערכת הפרטית מגיעה בכל שנה ל-16 מיליארד שקל. תשים חצי מזה בצורה מפוקחת במערכת הציבורית - וזה יפתור את כל הבעיות. החשש שלנו הוא שהאוצר מפחד שהסחף לכיוון המערכת הפרטית ייעצר, ואז הוא יצטרך להשקיע שוב ממשאבי המדינה. הבריאות של האזרחים חשובה לא פחות מביטחון או חינוך. אם צריך להחליט לרכוש עוד מטוס אף-16 או להקים עוד 150 מיטות אשפוז, אני חושב שלחוסן המדינה המיטות חשובות יותר".
תגובת משרד האוצר: "התקציב למערכת הבריאות גדל בחמש השנים האחרונות ביותר מ-40 אחוז, וחלקו של תקציב הבריאות מסך תקציב המדינה נמצא במגמת עלייה. על אף התקציב שהופנה למערכת הבריאות הציבורית, התפוקות במערכת לא גדלו באותו היחס, ונתח משמעותי מהתשומות הופנה לתחרות מול המערכת הפרטית על רופאים בכירים. התחרות מול המערכת הפרטית דוחפת את השכר במערכת הבריאות הציבורית מעלה, ומסכנת את האופי הציבורי של המערכת.
"משרד האוצר סבור כי יש להמשיך ולפעול לחיזוקה של הרפואה הציבורית, ובמקביל יש לפעול לריסון התייקרויות שכר חריגות במערכת הפרטית הפוגעות במערכת הציבורית. חוסנה של מערכת הבריאות הישראלית מבוסס, בין היתר, על כוח אדם מצוין, רופאים ואחיות, אשר עושים לילות כימים למען החולים במסירות ובמקצועיות. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מההשוואות הבינלאומיות המצביעות על כך שהיחס בישראל בין שכר הרופאים לבין השכר הממוצע במשק הינו מהגבוהים ב-OECD".
תגובת ההסתדרות הרפואית: "בימים אלה, הרופאות והרופאים מותקפים מבחוץ ועומדים בפני החלטות דרמטיות הנוגעות לגורל מערכת הרפואה הציבורית. לצערנו, דווקא עכשיו, מספר גורמים בעלי אינטרס פוליטי צר ממשיכים לנסות, ללא הצלחה, לחזור ולהפיץ את האשמותיהם השקריות. ההסתדרות הרפואית עוסקת בעשייה למען הרופאים כבר מעל למאה שנים, לא בהכפשות ולא בעסקנות פוליטית. נמשיך לפעול למען ציבור הרופאים ולמען שיפור הרפואה הציבורית בישראל גם בעתיד.
"לגבי סוגיית התשלומים/תחזוקה - ההסתדרות הרפואית בישראל מעניקה לחבריה מגוון רחב של שירותים ייחודיים ובלעדיים, שנועדו גם להקל על הרופאים בעבודתם המקצועית, גם להגן עליהם מול כל האיומים, לרבות איומים משפטיים, וגם לשרת ולקדם אותם בתחומים נוספים כמו הכשרה, פנאי וצרכנות. שירותים אלו ניתנים על ידי המחלקות השונות של הארגון. מעבר לכל השירותים הללו, מעניקה הר"י לחבריה שורה ארוכה של ביטוחים בתנאים מיוחדים. ראוי לציין, כי בהסתדרות הרפואית פועלים בהתנדבות מאות רופאים הן בהנהגה, הן בלשכה לאתיקה והן במועצה המדעית.
"הוצאות השכר בארגון עומדות על כ-30 אחוז מההוצאה הכוללת, מספר נמוך לכל הדעות בהשוואה לארגונים דומים. לגבי סוגיית הדיונים המשפטיים: ההסתדרות הרפואית בישראל, הארגון היציג של מעל לעשרים אלף רופאים, נאלצה להיות מעורבת בשנים 2013-2011 במספר חסר תקדים של 22 הליכים משפטיים שונים. למעט מקרה בודד בו הר"י פנתה לבית הדין על מנת למנוע הפרה בוטה של התקנון, כל התביעות נעשו ביוזמת אותם גורמים אינטרסנטיים, החותרים תחת הארגון היציג. ההסתדרות הרפואית נגררה בעל כורחה, פעם אחר פעם, לבית המשפט, דבר שגרם להוצאות כבדות ומיותרות.
"ההסכם הקיבוצי 2011: הסכם הרופאים הוא ההישג הגדול ביותר אי פעם של סקטור ציבורי בישראל. על פי נתונים ומחקרים של משרד האוצר ומשרד הבריאות, מעבר לתרומה המשמעותית לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, ההסכם הניב הישגים חסרי תקדים בכל הנוגע לתנאי עבודתם ושכרם של הרופאים. שכר הרופאים עלה מאז חתימת ההסכם ב-28 אחוז בממוצע.
"על פי נתוני משרד האוצר, בשנתיים וחצי האחרונות נוספו למערכת הבריאות מאות רבות של רופאים ואין שום נתון המעיד על מגמת עזיבה של רופאים את המערכת, נהפוך הוא. לדוגמה, מתוך 1,000 התקנים שאליהם התחייבה המדינה בהסכם, הוקצו כבר 640 תקנים חדשים וכמו כן, עד 2012 ניתנו מענקים לכ-800 רופאים וב-2013 צפויים לקבל רופאים רבים מענקים - עובדה זו מעידה על הצטרפותם של רופאים בהמוניהם למערכת הציבורית.
"יישום ההסכם נותן מענה לנקודות המרכזיות אשר לשמן יצאה הר"י למאבק וביניהן: הגדלת מספר הרופאים במערכת הציבורית, מספר המשרות, שיפור שכר הרופאים, הפחתת תורנויות, פתרונות למקצועות רפואיים במצוקה ומענקי עידוד לפריפריה. הר"י תמשיך בעשייה למען הרופאים ולמען עתיד הרפואה הציבורית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם