כך הפך ראש ממשלת קנדה לידידה של ישראל
סטיבן הרפר מגיע לביקור בארץ ולא מתנצל על עמידתו לצדנו בעולם."נתמוך בכם תמיד, יהיה המחיר אשר יהיה"
את הרפר זה לא מרתיע. הוא מזדהה לחלוטין עם תפיסות היסוד של ישראל בכל הנוגע להיסטוריה היהודית, לתוקפנות הערבית ולזכות ישראל להזדמנות שווה ונטולת אפליות בהתמודדות הבינלאומית.
בדברים שנשא הרפר לאחרונה בכנס נגד האנטישמיות הוא אמר כי "הדבר הקל ביותר הוא לשחות עם הזרם ולשתף פעולה עם הרטוריקה האנטי-ישראלית, להעמיד פנים שהיא הוגנת וחסרת פניות ולהצדיק את עצמך כ'מתווך הוגן'. (אבל) קנדה תנקוט עמדה (לטובת ישראל), יהיה המחיר אשר יהיה.
"לא רק בגלל שזהו הדבר הנכון לעשות, אלא גם משום שההיסטוריה מראה לנו, והאידיאולוגיה של ההמון האנטי-ישראלי אומרת לנו בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אלה המאיימים על קיומו של העם היהודי מאיימים בטווח הארוך על כולנו".
או ציטוט אחר: "מדוע ישראל נמצאת תחת איום? אל תהיה טעות בידכם. הסתכלו אל מעבר למסווה התירוצים הדק: משום שהם שונאים את ישראל בדיוק כפי שהם שונאים את העם היהודי. הממשלה שלנו מאמינה שאלה המאיימים על ישראל מאיימים גם על קנדה, מכיוון שכפי שהוכיחה לנו מלחמת העולם האחרונה, דעות קדומות המלובות בשנאה מהוות בסופו של דבר איום על כולנו, ויש להתנגד להן בכל אשר תארובנה".
ישראל הרשמית תצא מגדרה כדי לקבל אותו היום, הן בשל גישתו החיובית, הן משום שהרפר הוא חבר אישי קרוב של ראש הממשלה נתניהו. הבדיחה מספרת שבדרכו לפגישות בוושינגטון, ביבי עוצר באוטווה כדי לדבר עם המנהיג היחיד בצפון אמריקה שתומך בנו. אגב אובמה, הרפר יבקר כמוהו בכותל המערבי, זאת בניגוד לשאר המנהיגים המערביים שנמנעים מלהגיע לעיר העתיקה מסיבות פוליטיות. הוא אמור היה לבקר גם בהר הזיתים אבל אילוצי לוח זמנים גרמו לביטול הביקור.
אז מה בעצם עושה סטיבן הרפר למען מדינת היהודים? הרשימה ארוכה. בעת כניסתו לתפקיד ראש הממשלה עלה חמאס לשלטון בעזה. הרפר בתגובה הודיע על ניתוק הקשרים בין קנדה לארגון הטרוריסטי שתפס את השלטון בכוח והמשיך לקרוא לחיסול ישראל. בדפוס שיחזור על עצמו פעמים רבות בשנים הבאות, יתר מדינות המערב הלכו בעקבותיו.
זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה. הרפר היה הראשון לומר באו"ם שלישראל יש זכות להגן על עצמה. בהוראתו מנעה קנדה החלטות בלתי מאוזנות שעמד האו"ם לקבל נגד ישראל במהלך המלחמה.
דוד ויינברג, המייצג כאן את השדולה הקנדית למען ישראל, זוכר אירועים נוספים. "קנדה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהחליטה ב-2009 להחרים את ועידת דרבן השנייה והייתה גם בין 15 המדינות שהחרימו את ועידת דרבן השלישית בספטמבר 2011. באותה שנה הטיל הרפר את כובד משקלו בכינוס ה-G8 החשוב כדי לחסום טיוטה אמריקאית שבה צוינו "גבולות 1967" כנקודת פתיחה למשא ומתן. הוא טען שההצעה מתעלמת מגורמי מפתח אחרים, שצריך להכיר בישראל כמדינה יהודית ושהמדינה הפלסטינית צריכה להיות מפורזת.
הרפר ממש עמד איתן נגד אובמה וסרקוזי ולבסוף שכנע אותם בצדקת עמדותיו. בזכותו אימץ הכינוס החלטה מאוזנת שקראה לישראל ולפלסטינים לחזור לשולחן המשא ומתן - מבלי להזכיר את קווי .'67 דוגמה נוספת: במהלך כהונתה האחרונה במועצת זכויות האדם של האו"ם, קנדה עמדה לבדה שמונה פעמים נגד החלטות אנטי-ישראליות. פעילותה של קנדה מאחורי הקלעים בז'נבה הייתה חיונית לצירופה של ישראל לגוש המדינות המערביות באו"ם".
ומה עוד? הן במבצע "עופרת יצוקה" ב-2009 והן במבצע "עמוד ענן" ב-2012, הוא הדגיש שלישראל יש זכות להגן על עצמה. בספטמבר 2011, כשהפלסטינים יזמו את ההחלטה החד-צדדית באו"ם ומיטב ידידותיה של ישראל הפנו לה עורף, שלח הרפר את שר החוץ שלו, ג'ון בירד, לנאום מעל בימת האו"ם למען ישראל. בירד, בעצמו אוהב גדול של מדינת היהודים, יצא נגד אפליית ישראל באו"ם והיה בין הבודדים שהצביעו עם ישראל באותו רגע מכריע.
וינברג מזכיר חזית נוספת שבה לדבריו הייתה להרפר תרומה מכרעת והיא איראן. "הממשלה של הרפר מילאה תפקיד מרכזי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה, בהתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית ובהעצמת הסנקציות נגד איראן. קנדה הפעילה מערך סנקציות משלה נגד איראן, וב-2012 ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם איראן. אוטווה גם הכניסה את ארגון 'כוח אל-קודס' של משמרות המהפכה האיראניים לרשימה השחורה של ארגוני טרור במסגרת החוק הקנדי נגד טרור, אסרה על ייבוא וייצוא מאיראן והחרימה אנשים וישויות באיראן.
"ושוב, מדינות אחרות אימצו צעדים דומים בעקבות מנהיגותה של קנדה. רבות ממדינות המערב, למשל, הצטרפו לחרם הקנדי על מחמוד אחמדיניג'אד ויצאו בהפגנתיות מאולם העצרת הכללית באו"ם כאשר המנהיג האיראני עלה לדבר, כששגריר קנדה צועד בראש העוזבים את האולם".
עוד מציין ויינברג בהקשר האיראני כי קנדה הטילה ספק בכוונות האיראניות בנוגע להסכם ז'נבה שנחתם לפני כחודשיים. שר החוץ בירד אמר אז מפורשות כי "אנו חוששים מתרמית איראנית. העם האיראני ראוי לחירות ולשגשוג שנשללו ממנו לאורך זמן רב מדי בגלל השאיפות הגרעיניות של המשטר. עד אז, יישארו הסנקציות הקנדיות בתוקפן ויופעלו במלוא הכוח. נעמוד על יישומו של ההסכם בפועל ועל קבלת גישה בלתי מוגבלת לכל מתקני הגרעין האיראניים".
בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, להרפר ולממשלתו אין מניע פוליטי לתמוך בישראל. בקנדה יש מעט יהודים והשפעתם אינה מכרעת. וינברג מזהה ארבעה נימוקים לתמיכה של הרפר וממשלתו בישראל.
"ראשית, הרפר נדרש פעמים רבות ללקחי השואה. הוא אמר כי'זיכרון השואה איננו רק אקט של הכרה היסטורית. מדובר במחויבות, ואותם איומים קיימים גם היום. הזיכרון תובע מאתנו מחויבות כבדת משקל למאבק באיומים אלה. למרבה הצער, גם היום ישראל היא עדיין מדינה תחת איום - מאוימת על ידי אותם משטרים וקבוצות המכחישים עד היום את זכות קיומה.
"שנית, הרפר מבין היטב את האיום של האנטישמיות החדשה. ממשלתו אימצה באופן חד-משמעי את שלושת העקרונות המנחים של נתן שרנסקי בנדון, וגינתה את ה'מטח הבלתי פוסק של דמוניזציה רטורית, המוסר הכפול והדה-לגיטימציה של ישראל'. שלישית , ממשלת הרפר רואה בישראל בעלת ברית דמוקרטית ו' מגדלור של אור באזור המשתוקק לחירות, לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולשלטון חוק' כפי שאמר שר החוץ בירד בכנס הרצלייה. רביעית, הרפר מתייחס לישראל במונחים על-היסטוריים ותנ"כיים".
"מדובר בעניין עקרוני עבורם והם מדגישים זאת פעם אחר פעם", אומרת מרים זיו שכיהנה עד לאחרונה כשגרירת ישראל באוטווה. זיו, שסיימה לאחרונה שירות של ארבעה עשורים במשרד החוץ, בכלל זה בתפקידים בכירים, סבורה שהמודל הקנדי מראה שאפשר לתמוך בישראל בזירה הבינלאומית מבלי לשלם על כך מחיר כבד. היא מזכירה שהרפר הגדיר בשעתו את הפסד הכיסא במועצת הביטחון כ"כמה מכות יבשות שאני שלם איתן".
בשנותיה בקנדה היא הרגישה באופן אישי את החום כלפי מדינת היהודים. "הרפר נפרד ממני בפגישה אישית וזה דבר שלא כל שגריר זוכה לו. ברור שזה נובע מהיחס שלו לישראל. הוא הבטיח לי שיבוא לבקר בישראל בהקדם ואני שמחה שזה קורה. ודאי יקבלו אותו בכבוד רב וזה באמת מגיע לו".
לא רק הממשלה אלא גם גופים נוספים בארץ מעריכים את פועלו של הרפר ויבטאו את הערכתם לראש הממשלה הקנדי. הקרן הקיימת לישראל תחנוך מצפור על שמו בעמק החולה, בתרומת ידידי קק"ל בקנדה. כמו כן, אוניברסיטת תל אביב תעניק לו תואר דוקטור לשם כבוד. בנוסף ישנה יוזמה אינטרנטית לערוך להרפר הפגנת תמיכה בכניסה לכנסת מחר בצהריים.
בתוך כך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר היום בישיבת הממשלה כי "מבקר היום בישראל לראשונה ידיד גדול של המדינה, גם ידיד גדול שלי, ראש ממשלת קנדה סטיבן הארפר. קנדה ידידה נאמנה של מדינת ישראל, ותחת הנהגתו של סטיבן הארפר היא הגיעה לגבהים בעמידה מוסרית ואיתנה נגד הניסיון של הדה לגיטימציה של מדינת ישראל.
"ראש הממשלה הארפר מביע עמדה מוסרית, בהירה ואמיצה ביחס לאמת וביחס לאמות המידה הדרושות בקהילה הבינלאומית כלפי מדינת ישראל והסכסוך כאן. אני חושב שהוא נוקט עמדה מוסרית שראויה להערכה, ואני מקדם אותו בברכה בשם כל שרי ממשלת ישראל ובשם כלל אזרחי מדינת ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם