עזריה אלון – "המאהב הגדול של ארץ ישראל"
בגיל 95 מת האיש שהכיר את הארץ יותר מכל אדם אחר. בעשרות הספרים שכתב, בתוכנית הרדיו ובמאבקים שהוביל לשמירת הטבע, חינך דורות רבים
עוד ב-nrg מעריב
- מחקר: בריאות ניצולי השואה מושפעת מעברם
- תושבי מטולה הופתעו: דגלי ישראל מתנוססים בלבנון
- ביום אחד: חצי מיליון שקל לקופת המדינה ממיסים
"אבא החליט שהגיע הזמן להגיש את הפינה האחרונה. את ההקלטה שטרם שודרה ערכנו ביום חמישי האחרון. הוא סיים את הפינה כשהוא מודה למאזינים ומבקש מהם לשמור ולשמר את נופי הארץ ואת ערכי הטבע. זאת בעצם צוואתו לדורות הבאים", סיפר אתמול בנו גלעד.
אלון נולד ב-1918 באוקראינה. הוא עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1925, והמשפחה התיישבה בכפר-יחזקאל, שם היה המפגש הראשון שלו עם נופי הארץ, ארץ ישראל כפי שהתמיד לקרוא לה, עם העמק ועם החלוצים. כנער קיבל מלגת לימודים וסיים בהצטיינות את בית הספר הריאלי בחיפה. בהיותו בן 20 הצטרף לקיבוץ בית-השיטה, שבו התגורר עד מותו.
הוא עבד בחקלאות ובייעור והדריך בתנועת "המחנות העולים" בחיפה ובתל-אביב. בתקופת מלחמת השחרור שירת כחייל בפלוגות השדה של ההגנה. הוא השתתף בקרבות על הגלבוע והוביל את המסעות הראשונים של הפלמ"ח בנגב ובמדבר יהודה. ב-1953 הוקמה החברה להגנת הטבע שהוא היה אחד ממייסדיה, יחד עם פרופ' היינריך מנדלסון ופרופ' אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל אביב.
הרקע להקמת הארגון היה המאבק נגד ייבוש אגם החולה. הארגון הקטן הפך בהדרגה לגוף המרכזי בפעילות לשמירת טבע בישראל. החברה להגנת הטבע הייתה הגורם שדחף להקמת הגוף הממשלתי לשמירת הטבע - רשות שמורות הטבע, ובזכותו שוכנעו אנשי ציבור ומקבלי החלטות לתמוך בחקיקה שהבטיחה לראשונה בישראל הגנה על צמחים ובעלי חיים, ושטחים רבים הוכרזו כשמורות מוגנות.
אחד המאבקים המוצלחים שניהל אלון יחד עם רשות שמורות הטבע היה המאבק נגד קטיף פרחי הבר. "באותם ימים קטיפת פרחים נחשבה לספורט לאומי. הגננות והמורות עודדו את הילדים לקטוף ואנחנו ידענו שלפרחים נשקפת סכנת הכחדה", סיפר עזריה אלון באחד מהריאיונות שהעניק. "בשנת 1964 הוקמה רשות שמורות הטבע, ויחד הגענו לכנסת והתחלנו לשכנע פוליטיקאים שיתמכו בחוק 'שמירת ערכי הטבע'.
"החוק נותן סמכות לשר החקלאות להכריז על חיות, פרחים ועצים כערכי טבע מוגנים ומאפשר לפקחים של הרשות להתלונן על מי שהורס או פוגע בהם. פנו אלינו ואמרו 'מה אתם מבקשים, שנשים שוטר ליד כל פרח?'" תיאר. מאמצי השכנוע בכנסת לוו בקמפיין ציבורי, שכלל גם פרסום חוברות צבעוניות של תצלומי פרחים ומדבקות פרחים לאיסוף שהופצו בעזרת חברה לייצור מרגרינה. אנשי החברה רתמו למבצע גננות ומורות שהסבירו לילדים מדוע אסור לקטוף פרחים.
אחת הסיסמאות הזכורות מאז היא "צא לנוף אך אל תקטוף". המאבק הסתיים בהצלחה מלאה. החוק חוקק בכנסת והציבור למד מאז שלא לקטוף פרחי בר מוגנים. אלון חיבר עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ, ובהם גם ספרי ילדים, המקרבים את הקוראים הצעירים לטבע ולשמירתו. הוא ערך את הספר "מדריך לציפורי ארצנו", והיה העורך הראשי של "האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל". בשנת 2012 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.
כשנודע לו על הפרס אמר אלון שמפעל חייו הוא לא עבור הטבע אלא עבור האדם. "שמירת הטבע זה לא בגלל בעיה של הטבע. מזמן שהעולם קיים, 99.9 אחוזים מהיצורים שהיו כאן נכחדו. הטבע לא בוכה עליהם. מה שאנחנו עושים זה לא למען הטבע אלא למען האדם. כל מה שיש לנו בתרבות העברית - השפה, התנ"ך, ההיסטוריה שלנו בארץ, כולם קשורים בנוף ובטבע.
"אם אתה פוגע בטבע, אתה פוגע בכל התרבות האנושית. אם אתה פוגע בטבע בארץ, אתה פוגע בכל התרבות שלנו כעם וכמדינה", הסביר. אלון נודע גם כמי שהשתייך למחנה ארץ ישראל השלמה בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים והתנגד לוויתורים. לימים הוא נסוג בו והביע תמיכה ברעיון שתי המדינות.
בשנים האחרונות המשיך אלון להיות פעיל בנושאי טבע למרות גילו המתקדם, ויצא נגד תוכניות בנייה באתרים שהתגלו בהם מוקדים של צמחי בר נדירים. את יום הולדתו התשעים חגג בדרך שאהב, בטיול של יומיים באזור נחל לוץ בנגב, יחד עם כל בני משפחתו. בנובמבר האחרון הוא הספיק לחגוג את יום הולדתו ה-95, ביום עיון שקיימה אוניברסיטת חיפה לכבודו ובפתיחת תערוכה מצילומיו.
בהזמנה לתערוכה נכתב כי "כתיבתו בנושאי טבע וידיעת הארץ הניבה עשרות ספרים ואלבומים. את כולם ליווה בצילומים שתיעדו פרחים, צמחים ובעלי חיים, נופים ואתרים היסטוריים. בין לבין, כשהמצלמה תמיד לצדו, צילם אלון גם תמונות שלא יועדו לפרסום. הוא צילם את חברי קיבוץ בית-השיטה, את בני משפחתו, את קבוצות המטיילים שצעדו עמו בשבילי המדבר. כשצילם פרחים ועצים, התייחס אליהם כאל דיוקנאות של מכרים אהובים". חלק מאותו אוצר גדול של צילומים מוצג בתערוכה הנקראת "עזריה אלון - אדם, נוף ומצלמה".
מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה (משה) פקמן, ספד לו אתמול: "עזריה אלון הוא דמותה של מדינת ישראל ודמותה של מדינת ישראל היא עזריה אלון. קשה לדמיין איך ארץ ישראל ונופיה היו נראים ללא העשייה הרבה של אלון, ההישגים שלו ותרומתו לאורך עשרות השנים שבהן היה פעיל, מימיו כבחור צעיר במאבק סביב ייבוש החולה ועד לימים האחרונים, שבהם לקח חלק בכמה מאבקים סביבתיים. אלון היה דוגמה ומופת לאהבת הארץ, הוא חינך ולימד דורות רבים, הפיץ לציבור את הידע העצום שלו והשתתף באינספור מאבקים".
ח"כ שלי יחימוביץ' תיארה את אלון בדברים הבאים: "עזריה אלון, האיש המקסים שאהב וידע את הארץ, נופיה, חיותיה ושביליה יותר מכל אדם - נפטר הבוקר. בזכותו אני יודעת איך קוראים לעצי הארץ ולפרחיה, שכלניות ורקפות אסור לקטוף, ואפילו מה זאת ארכובית שבטבטית. כילדה בלעתי את הספרים שלו, ובעיקר את שני כרכי 77 שיחות על הטבע, על החי והצומח בישראל. אחר כך גם הכרתי אותו ואהבתי אותו ובשנים האחרונות נפגשנו בקיבוצו, בית השיטה.
"חריף, מלא חיים, ידען כתמיד, בסנדלים ובמכנסיים קצרים, איש תנועת העבודה בכל מאודו". יחימוביץ' הוסיפה ציטוט של אלון: "חכם השביל מן ההולכים בו. אם עלית בו אל תעזבנו. היזהר לך מקיצורים", וסיימה: "'ארץ נהדרת' זה לא רק תוכנית טלוויזיה אלא עוד אחד מספריו הנפלאים, והוא בעצמו היה ארץ נהדרת. יהי זכרו ברוך".
עזריה אלון, "המאהב הגדול של ארץ ישראל" כפי שכינה אותו המשורר יהודה עמיחי, הניח אישה, רות, ארבעה ילדים, ונכדים. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית העלמין בקיבוץ בית-השיטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם