הרווח של חברות המים המינרליים: אלף אחוז
הוועדה לביקורת המדינה חשפה היום כי התמלוגים ממשאבי הטבע יכולים להגיע לכ-16 מיליארד שקל לשנה אך בפועל אינם מגיעים לכך
גם לגבי איכות המים, גילו נציגי רשות המים כי שתיים מהחברות שואבות מאותו מקור ממנו שותה – מהברז - חצי מהאוכלוסייה בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי המדינה לא מעדכנת את התמלוגים המגיעים לה, אך במקביל מקצצת בתקציבי רווחה, בריאות וחינוך. המדינה סומכת על פקידיה שידעו לגבות את מה שמגיע לה, ומתברר ששוררת בתחום הפקרות. גופים גדולים מנצלים את חוסר-הידע של הרשויות וגורפים הון רב.
עוד בחדשות ב nrg מעריב:
- ספינת חיל הים התהפכה מול עזה; החיילים חולצו
- רוב הפולנים: היהודים רוצים להשתלט על העולם
- בנט: "מדינה פלסטינית תרסק את כלכלת ישראל"
נציג המבקר, צבי ורטיקובסקי הוסיף כי כלל התמלוגים ממשאבי הטבע לשנת 2012 יכול להגיע לכ-16 מיליארד שקל, אך המדינה מסתפקת בסכומים לא-ריאליים. חברות המים משלמות לפי תעריף של מים לתעשייה ומוכרות לצרכן לפי תעריף גבוה בהרבה.
"בעבר המדינה חשבה שאין לה די משאבים ולכן לא הושקעו מחשבה, משאבים, כוח-אדם ותשומת לב בגביית התמלוגים, ובעיקר לא עודכן גובה התמלוגים. האחריות מוטלת לפתחו של משרד האנרגיה והמים, אך יד ימין לא מתקשרת עם יד שמאל".
אלכסנדר קושניר, מנהל רשות המים ציין, כי החברות "מי עדן" ו"נביעות" שואבות מאותו מקור, ממנו שותה מהברז חצי מהאוכלוסייה בישראל. הפער במחיר בין מים לתעשיה לבין המים לאזרחים, הוא בגלל השרות בתוך העיר, שאין לתעשייה. "לא מדובר באלף או אפילו מאות אחוזים, אך אכן יש פער. המצב כיום לא בריא ואנו ממתינים בעניין להמלצות ועדת ששינסקי".
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש, כי בדרישת גובה התמלוגים, המדינה מסתמכת על חברות פרטיות, ואיננה בודקת בעצמה את המחירים. "מתשובות פקידי הממשלה אני מוטרד יותר ויותר. כל עסק פרטי בודק קודם-כל את המחיר בשוק, כמה מוצרים יש לו וכמה הוא יכול לגבות – ומאומה מכל זאת איננו שומעים מנציגי הממשלה. כל נציג ממשלתי מטיל את האחריות על חברו. כבר עשור עוסקים בנושא – ורק עתה האוצר מתעורר".
ח"כ באסל גאטס (בל"ד) הוסיף כי "אין גוף שתפקידו למקסם את הכנסות המדינה. יש מקום לוועדת חקירה שתחקור את יחס הרשויות למשאבי הטבע. אין המטרה לחלוב את המשקיע - אלא להקפיד על טובת המדינה.
ד"ר מיכאל ישראל, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, השיב כי הוא מקבל את רוב מסקנות דו"ח המבקר, והן היו הסיבה להקמת ועדת ששינסקי השנייה. המדינה צריכה לקחת את מלוא חלקה במחירי שוק ככל הניתן, אך מאידך המשקיע צריך לדעת שהתשואה שיקבל מהשקעתו שווה את המאמץ. המיסוי מאוצרות טבע צריך לחשב גם את הפגיעה בסביבה ואת שיקומה, ושיקול זה יקדם שימוש בטכנולוגיות מזהמות-פחות.
עוזי שר, נציג החשב הכללי באוצר הוסיף כי בשנת 2012 ניגבו כ- 900 מיליון שקל תמלוגים מאוצרות טבע, "אך איננו יודעים כמה היינו יכולים לגבות. בשנים האחרונות שונו הנהלים בעניין, ואנו מנהלים כעת תביעות ובוררות נגד חברות כמפעלי ים המלח".
דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית של משרד התשתיות, האנרגיה והמים, ציינה כי בהסכם עם שדה הגז "תמר" הוכנס סעיף מפורש כי התמלוגים ישולמו "כפי שייקבע החוק מזמן לזמן" כי הוערך שהתמלוגים יעודכנו ויעלו בהדרגה.
כמו-כן שולבה גם האפשרות לדרוש פיצוי בגין פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יוסי וירצבורג, ראש מינהל אוצרות טבע במשרד הוסיף כי כיום משרדו אחראי רק על תמלוגי הפוספטים והגז ואילו גביית תמלוגי האשלג באחריות משרד האוצר. "אנו בודקים ביקוש והיצע של משאבי טבע, כמה יישאר לשנים הבאות וכמה יחסר בעתיד, עד שנת 2040".
יוסי בר ניב, מרשות מקרקעי ישראל אמר כי אם רוצים לשווק יותר דירות לא ניתן להעלות את התמלוגים על כריית החצץ. כיום נכרים כ-40 מיליון טון חצץ לשנה, כאשר כמחצית הכמות משמשת לתשתיות והשאר לבניין. לדבריו, בחודשים האחרונים הוכן דו"ח הממליץ על העלאת התמלוגים על החצץ – אך הוא טרם אושר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם