"המשרד להגנת העורף - בזבוז של כסף ציבורי"
השר יעלון תקף: "אי אפשר לפצל ולהקים איזה משרד שייתן פקודות לפיקוד העורף". המשרד להגנת העורף: "רה"מ יזם הקמת המשרד"
-מאות מבקשי מקלט מפגינים מול שגרירות ארה"ב
-"זוגות חד מיניים יוצרים תעשיית ילדים בתאילנד"

הקרבות הפוליטיים סביב מתן אחריות למשרד להגנת העורף אינם דבר חדש, כאשר עד כה דיברו בנושא בעיקר מקורבי השרים יעלון וארדן. בשבוע האחרון גברה המתיחות בשורת התבטאויות של גורמים משני הצדדים שרק הוסיפו עוד שמן למדורה הבוערת ממילא, ודברי שר הביטחון הנשמעים לראשונה הם חריפים וברורים.
לדברי השר יעלון, נכון יהיה להפקיד את סמכויות העורף בידי סגן שר במשרדו, כפי שהיה בעבר, כאשר בחירום ובפועל מנחה את המדיניות שר הביטחון עצמו. "ברגע שמתחילים לפצל את זה בגלל שיקולים פוליטיים, ובוודאי אם מתחילים לבנות משרד עם מנכ"ל, עם יכולת עצמאית משפטית, יכולת עצמאית תקציבית, תקציבים וכו'. זה בזבוז כספי ציבור, ותוצאה טובה מזה לא תצא".
"ראינו את זה בסופת השלג. מי תיפקד? בצלאל טרייבר (ראש אגף במשרד הביטחון) ודן הראל (מנכ"ל משרד הביטחון) ואנשים אחרים במשרד, ופיקוד העורף. פיקוד העורף זה רק חובשי כומתות כתומות? כל צה"ל היה מאחורי הדבר הזה", המשיך ועקץ שר הביטחון יעלון, בניסיון להעביר את המסר לפיו לא ניתן לנתק כוחות צבא מתוך צה"ל ומשרד הביטחון.

לטענתו, "זה דיבורים בעלמא, אלו דיבורים של חוסר הבנה. אנחנו צריכים לפעול כדי שזה יהיה ברור, וכשהם נערכים לתרחיש הצפוי של מלחמה, ונותנים לנו את כל המשאבים ואת כל היכולות, אז גם בשלג וגם בשריפה גדולה, וגם חס וחלילה בהתמוטטות של אולם חתונות כמו שכבר קרה בעבר, או רעידת אדמה - אנחנו חייבים כולנו להתגייס ולא שואלים מי אחראי וזורקים את האחריות. יש מטרה אחת, והיא הצלת חיי אדם במדינת ישראל".
בתגובה לדברי השר נמסר מהמשרד להגנת העורף כי "המשרד הוקם ביוזמת ראש הממשלה, שהתבסס על דוח מבקר המדינה והמלצות של מומחים רבים - להקים גוף ייעודי שיעסוק אך ורק בהכנת העורף האזרחי למצבי חירום, ויתכלל את כוחות החילוץ וההצלה בזמן של מצב מיוחד בעורף.
"לצערנו, עקב סרבנותו של משרד הביטחון להיפרד מתקציבים ומכח אדם המיועדים לעורף האזרחי, נותר עדיין המשרד להגנת העורף ללא יכולת למלא את תפקידו. משמח להיווכח כי 'כספי הציבור' מעניינים את משרד הביטחון החולש על תקציב של כ-60 מיליארד שקלים, לו היה משקיע משרד הביטחון אחוז זניח מתקציבו כדי להוציא לפועל ולממש את הסמכויות שבאחריותו, יכול היה להביא את לפתרון בעיית פערי המיגון בבתי הספר בישראל.
"אולם, משרד הביטחון משך שנים בחר להזניח את הטיפול בנושאים הללו ועקב כך אנו נאלצים להתמודד עם הפערים שיש כיום בתחום המוכנות האזרחית לחרום. מי שחושב שבזמן שיפלו אלפי טילים על ערי ישראל, שר הביטחון והרמטכ"ל יוכלו לעסוק בסיוע אזרחי ובניהול חלוקת מים, אמצעי חימום, השלמת ציוד למקלטים ועוד במקום לעסוק בהכרעת האוייב המשגר את הטילים - טועה טעות חמורה ועלול לחזור על שגיאות העבר".
עוד מסרו מהשרד להגנת העורף כי "העובדה שציוד רב המשמש לחילוץ והצלה, אשר נרכש בכספי האזרחים משלמי המסים, נמצא ברשות הצבא, אינה מוכיחה כלל שהצבא הוא הגוף הנכון להפעילו בשעת חירום. בזמן מלחמה הצבא ומשרד הביטחון לא יוכלו לתת עדיפות גבוהה לטיפול בעורף אלא יועסקו בחזית ובהכרעת האוייב, ולכן, הדוגמא של שר הביטחון מאירועי סופת השלג איננה רלבנטית למחלוקת. יש לקוות ששר הביטחון לא התכוון שאם האחריות תהיה על גוף אחר - צה"ל לא יסייע לו ככל שיוכל בקרות מצב חירום".