מכתבי הימלר נחשפו: "יצאתי לאושוויץ, נשיקות"
תמונות, שירים ומכתבי אהבה ששלח ראש הגסטפו והאחראי להשמדת מיליוני היהודים, הוחזקו בתל אביב על ידי חיים רונזטל מתחת למיטתו. במכתבים מתגלה הרוצח הנאצי כאיש משפחה, שחתם על מכתביו כ"פאפי" בעת שפיקד על הוצאתו לפועל של "הפתרון הסופי"
במכתבים רבים, ששלח בעת שהיה ראש הגסטפו וה-אס.אס. והאחראי על הקמת מחנות ההשמדה הנאציים, תיאר הימלר בפני אשתו, מרגרטה סיגרוט, שגרת חיים רגילה של מסעות ברחבי אירופה. המכתבים נחתמו לרוב ב"נשיקות", כמו המכתב שבסופו נפרד הימלר מאשתו במילים: "יצאתי לאושוויץ, נשיקות".
עדיין לא ברור כיצד הגיעו בדיוק המסמכים הנעלמים לתל אביב. לדברי יאן אריק פטרס, העורך הראשי של העיתון "די וולט" שיחשוף היום את המסמכים בגרמניה, הייתה זו במאית הסרטים הישראלית ונסה לאפא שפנתה אליו לראשונה עם התגלית בשנת 2011.
אביה של הבמאית, כך כתב, רכש את המסמכים בשנת 2007 "תמורת סכום סמלי ולא גבוה", מתושב תל אביב בשם חיים רוזנטל, שהיה בשנות ה-90 לחייו. רוזנטל, כך סיפרה, החביא את המסמכים מתחת למיטתו במשך כ-40 שנה.
לאפא החזיקה את המסמכים בכספת בבנק בתל אביב. לדבריה, היה זה בנו של רוזנטל ששכנע את אביו לבסוף למכור את המסמכים למישהו שיוכל להביאם לידיעת הציבור. על פי הדיווחים, רוזנטל שקל כבר בשנות ה-80 לפרסם אותם אבל בעקבות פרסום היומן המזויף של היטלר הוא חשש מהאפשרות שיעמוד גם הוא בלב סערה ציבורית.
לאפא נרתמה למשימה והסרט שביימה, "ההגון", שישרטט מחדש את אישיותו של הימלר, יוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים "ברלינאלה" בברלין, בחודש הבא.
במקביל להפקת הסרט ערכו אנשי ה"די וולט" תחקיר משלהם על אוסף המסמכים שהגדירו כי הגדול ביותר שנמצא אי פעם שהיה שייך לפושע נאצי. לטענת עורך העיתון, נשיא הארכיון הלאומי של גרמניה אף נסע לבחון את המסמכים באופן אישי בתל אביב והבטיח כי הם מקוריים.
המסמכים שנתגלו חושפים פרטים מחייו של הימלר, משנת 1927 ועד כחודש וחצי לפני התאבדותו בשבי הבריטי במאי 1945. לתשומת לב מיוחדת זוכים מכתבי האהבה ששלח לאשתו מרגרטה סיגרוט. ההתכתבות שופכת אור על מערכת היחסים בין השניים, שהוגדרה תחילה כ"בנאלית". רק עם השנים, ובמקביל לעלייתו של היינריך בסולם הדרגות, נחשפה אט אט אישיותו קרת הרוח והאנטישמיות האובססיבית שלו.
את המכתבים נהג לחתום ב"הייני שלך" או ב"פאפי שלכן", כשמיען גם את בתו. שטף ההתכתבויות בין הימלר לאשתו נקטע בשנות ה-30, שכן ב-1938 נודע על רומן שקיים עם מזכירתו. עם זאת, בניגוד למה שסברו עד לפרסום המסמכים, הימלר לא ניתק את הקשר עם אשתו ובתו. כתב היד, כמו גם מכתבי התשובה שנשלחו ממארגרטה, נשמרו עד היום בארכיון הלאומי בגרמניה, סייעו בהצלבת המידה והבטיחו את אמינות המסמכים.
בעת שיצא לפקד על הקמת מחנות ההשמדה בפולין הכבושה, תיאר הימלר לאשתו כיצד הוא מסייר בערים במדינה, "באהבה, נסיעה טובה. ברכות ונשיקות", כתב למשפחתו. בינואר 1942, בזמן שהיה בוועידת ונזה, התכנסות בכירי הממשל הנאצי להכרעה על ביצוע "הפתרון הסופי" ביהודים, שלח הימלר לאשתו תכשיט מענבר, ואיחל "חג מולד שמח". בעיתון הגרמני "די וולט" שהביא את תוכן המכתבים, תואר הימלר כ"רוצח המונים ואיש משפחה".
הימלר נולד בשנת 1900 במינכן למשפחה משכילה ממעמד הביניים. אחרי שסיים את התיכון התגייס לצבא גרמניה אך למגינת לבו, הוא לא הספיק להשתתף בקרבות אחרי שארצו נכנעה. כחייל משוחרר ומתוסכל הוא חבר למעגלים לאומניים קיצוניים במחוז בוואריה. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ובהמשך הפך לחבר ה-168 בשורות האס. אס, ארגון ההגנה והמודיעין של גרמניה הנאצית, שהיה אז בתחילת דרכו. הימלר מונה למפקד היחידה כשהיה בן 29 ונחשב למספר 2 במפלגה הנאצית. בין הכינויים שהודבקו לו היה "מהנדס השואה" משום שביצוע ה"פיתרון הסופי" היה תחת אחריותו.
הימלר התאבד בשבי הבריטי במאי 1945 באמצעות בליעת קפסולת ציאניד. באותה עת פשטו שני חיילים אמריקאים על ביתו ואספו מסמכים מתוך ארגז, שנעלמו עם השנים. מסמכים אלה שהתגלו רק לאחר כמעט 70 שנה, דווקא בישראל, והם שיפורסמו היום לראשונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם