ראש ממשלת הולנד לשעבר מניע חרם נגד ישראל
פרופ' אנדריאס ואן אחט ו"פורום זכויות" שבראשו הוא עומד מהווים גורם משמעותי בהחלטה של חברות בהולנד להפסיק להשקיע בישראל
עוד בנושא:
-ישראל להולנד: מצפים לעמדה ברורה נגד חרמות
-גורם מדיני: אם יהיה חרם אירופאי ישראל תפנה מזרחה
-ליברמן לשגרירים: אירופה מתעלמת מהמציאות
המחקר שערך NGO (מכון מחקר העוקב אחר פעילות של ארגונים לא ממשלתיים העוסקים בסכסוך הישר אלי-פלסטיני ואשר בראשו עומד פרופ' ג'רלד שטיינברג מאוניברסיטת בר אילן), חשף מסכת התבטאויות ופעילויות של ואן אחט, שתכליתן פגיעה בישראל. "הוא לא מחמיץ אף הזדמנות לנגח את ישראל", אמרו אתמול גורמים ישראליים רשמיים. "הוא קיצוני ולעיתים אף משלם על כך מחיר, אולם מוגזם לומר שהוא המוביל. יש הרבה גורמים לאווירה האנטי-ישראלית בהולנד".
אותם מקורות מאשרים כי ABP, קרן פנסיה הולנדית, השלישית בגודלה בעולם, שוקלת למשוך את השקעותיה מישראל כתוצאה ממסע לחצים של ארגונים פלסטיניים ברשתות החברתיות ובתקשורת. ארגונים אלה נמצאים בקשר קבוע עם הפורום של ואן אחט. כזכור, קרן פנסיה הולנדית אחרת, PGGM, כבר החליטה לפני כחודש למשוך את השקעותיה מבנקים ישראלים. ABP לא נענתה לפי שעה לתביעות החרם אולם היא טרם קיבלה החלטה סופית - כך דיווח המגזין "פייננשל טיימס".
"לפורום הזכויות של ואן אחט יש תפקיד חשוב בקרב הארגונים האנטיישראליים בהולנד משום שהוא מעודד אותם לשלוח מכתבים לקרנות ולחברות כמו PGGM ו-,ABP" אומר אריק וולהוייזן, פעיל הולנדי פרו-ישראלי.
ואן אחט הקים ב-2009 את "פורום הזכויות", שפעילותו ממוקדת בביקורת על ישראל. המחקר שערך NGO מונה סדרה של פעולות שוואן אחט והפורום שלו ביצעו מאז. רק לאחרונה תמך "פורום הזכויות" בהחלטה של חברת המים ההולנדית לנתק את קשריה עם "מקורות" הישראלית. בהודעה לעיתונות הוגדר הניתוק כ"צעד חכם והכרחי".
לוואן אחט רקורד ארוך של התבטאויות אנטי-ישראליות, בהן: "לאירופה חוב מיוחד כלפי הפלסטינים כיוון שהם הקורבנו של קורבנות השואה". בדי שנערך בפרלמנט ההולנד בקיץ האחרון אמר: "יש קשת רחבה של סנקציות פיננסיות זמינות שניתן לנקוט כלפ ישראל מכיוון שאינה עומדת בדרישות מנדט האו"ם. אפשר להפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי. אין דרך אחרת לגרום לישראל לעמוד בהתחייבויותיה מאשר לכפות את הסנקציות".
לפי המחקר, ואן אחט נמצא בקשר קבוע עם קבוצות ה-BDS הפרו-פלסטיניות הפועלות להחרמת ישראל. הוא גם מגייס בכירים בממשלה ההולנדית, בעבר ובהווה, לפעילות אנטי-ישראלית. ב-2012 חתם ואן אחט על מכתב של 15 מנהיגים אירופאיים בדימוס לשר החוץ של האיחוד קתרין אשטון, שקרא להקשיח את המדיניות כלפי ישראל. על המכתב חתמו שני פוליטיקאים הולנדים נוספים החברים בהנהלת הפורום: לורנס ג'אן ברינקהורסט, שהיה סגן ראש ממשלת הולנד, ושר החוץ לשעבר הנס ואן דן ברוק. חבר הנהלה נוסף, ג'ון דוגארד, קרא לבודד את ישראל והגדיר אותה כמדינת אפרטהייד קולוניאליסטית.
תוצאה משמעותית נוספת של פעולה שיזם הפורום של ואן אחט היא הדוח של המועצה לקשרי חוץ במשרד החוץ ההולנדי, AIV, שעסק בסכסוך היש ראלי-פלסטיני. הדוח התעלם מהטרור הפלסטיני לאורך שנים וצייר את ישראל כסרבנית שלום. הדוח קרא להולנד ולאיחוד האירופי להעניש את ישראל וגרם למתיחות בין ישראל להולנד בסוף 2013.
על הפעילות שעושה הארגון "פורום זכויות" שבראשו עומד ואן אחט ניתן ללמוד מדברים שנכתבו באתר הפורום: "קשרים עם פוליטיקאים מהווים חלק משמעותי בפעילות במקומות פרטיים, כגון השיחות הרבות שיש לנו עם פוליטיקאים". דוגמאות לעמדות המוטות של הפורום ניתן לראות באתר שלו תחת כותרות כמו: "לפלסטינים אין מים, להתנחלויות יש" ו"ישראל הרסה מאות כפרים פלסטיניים".
ב-NGO מוניטור גילו עוד כי חברי הפורום פעילים בארגונים אחרים הקוראים על בסיס קבוע להחרים את ישראל. מדובר בחברי הנהלה שמשתתפים באירועים של ארגון בשם "סביל", הפועל לשכנע כנסיות להחרים את ישראל וקורא לכונן "מדינה אחת" בין הים לירדן. דוגמה אחרת היא ארגון "אל חאק" שיוזם תביעות נגד ישראל. חבר הפורום של ואן אחט היה בעבר עובד של אל חאק.
וים קורנטובן, בעבר חבר פרלמנט בהולנד שהתעמת עם ואן אחט אמר אמש ל"מעריב": " ואן אחט הוא הפעיל הבולט ביותר נגד ישראל. הוא נלחם בלגיטימציה למדינת היהודים וטוען שישראל מפרה את החוק הבינלאומי ופוגעת בפלסטינים. הוא פעיל מאוד בתקשורת ובפוליטיקה, שולח מידע לפוליטיקאים ורבים עוזרים לו מהאקדמיה ומהפוליטיקה. הוא עושה זאת בתחכום ורואה בהחלטות של חברות הולנדיות להחרים את ישראל כהישג. זו המטרה שלו במשך שנים. דוגמה אחת של פעילותו היא איסוף 50 אלך חתימות כדי לקיים דיון בפרלמנט על'המדינה היהודית'. בזכות מעמדו הוא יכול לעשות בהולנד מה שהוא רוצה".
בישראל חלוקים בשאלה כיצד יש לנהג מול החרם המתרחב. שרת המשפטים ציפי לבני אמרה ל"מעריב": " אי אפשר לדבר על כלכלה בלי לדבר על מדיניות. כלכלה אינה דבר צר ומנותק והסכסוך תמיד על השולחן ועל ישראל מסתכלים דרך המראה שמתרכזת בסכסוך. ברגע שהמשקפת ממוקדת בהתנחלויות לא יכולים להבין את כל הטיעונים שלנו על הגנה עצמית, ביטחון והצורך בהסדרים מאוזנים".
בכירים במשרד החוץ מתריעים כי העיסוק הפומבי בחששות מחרם הם בגדר נבואה שתגשים את עצמה וכי אמירות של שרים לפיהן ישראל עומדת לספוג חרמות או סנקציות "שופכות שמן על המדורה" ומחזקות את אלה שרוצים להחרים את ישראל".
ראש הממשלה נתניהו אמר בכנס דאבוס בשבוע שעבר כי הוא "נדרש לעניין ואינו מתעלם ממנו". עם זאת ציין כי "יש גם מגמות הפוכות והן נובעות מההתעניינות הכלכלית בישראל".
מ"פורום הזכויות" טרם נמסרה תגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם