ההתנצלות: בנט ונתניהו מתווכחים מי ניצח
בעקבות האולטימטום שהציב בנימין נתניהו הכריז אתמול יו"ר הבית היהודי: "אם ראש הממשלה נפגע, אני בהחלט מצר על כך", אבל הקרב בין השניים נמשך גם אחרי שהקרע הנוכחי הסתיים, כשכל צד טוען שלא הוא היה זה שמצמץ
שעה לאחר מכן כבר עלה בנט לנאום בכנס מנהלי הציונות הדתית בים המלח והודיע כי הוא מצר על כך שראש הממשלה נפגש מדבריו ברמה האישית, וכי לא הייתה לו שום כוונה כזו. אז מה היה לנו כאן בארבעת הימים האחרונים, מאז שהחלה ההתכתשות האחרונה בין נתניהו ובנט? (אגב, מדובר על ההתכתשות האחרונה לשבוע זה. יהיו נוספות בעתיד ובשפע).
היה כאן בעיקר קרב על אגו בין שני אנשים שפשוט אינם יכולים לחיות אחד עם השני. ושלא יספרו לכם שבפוליטיקה אין עניינים אישיים. הכל אישי. במיוחד במקרה הזה.
זה היה אישי מכיוונו של בנט, מאחר שבהודעה שהוציא נגד רעיון השארת ישראלים בשטח פלסטיני הייתה אמירה מעליבה כלפי ראש הממשלה (ושלא יספרו לכם שהוא לא התכוון). וזה היה אישי מבחינת נתניהו, מכיוון שהוא בחר להיעלב רק מבנט, למרות שהודעות נוספות, וביקורתיות לא פחות, שוגרו גם מחברי כנסת בליכוד. בעוד שאת הכעס כלפי חבריו למפלגה בחר ראש הממשלה להחזיק עמוק בפנים, על בנט הוא החליט להוציא את כל העצבים (כולל מה שהצטבר אצלו על חברי הכנסת שלו).
מי שפתרה אתמול את הפלונטר המדומה בתוך הקואליציה הייתה
זה קרה בסופו של יום שהחל באיום מכיוונו של ראש הממשלה לפטר את בנט מהממשלה, והסתיים בקרב בין שתי הלשכות ביחס לשאלה מי ניצח בשוך הקרבות. בכירים בבית היהודי טענו אמש כי איום הפיטורים של ראש הממשלה דמה לאקדח ללא כדורים. "אין לנתניהו קואליציה בלעדינו", טענו הבכירים. "על מי הוא עובד עם האיום הזה?"
מנגד, בכירים בליכוד הבהירו כי איום הפיטורים היה הרבה יותר מרציני. "מכתב הפיטורים כבר הוכן מבעוד מועד", הודיעו בליכוד. "ההתנצלות של בנט הגיעה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו".
בשיחות סגורות הבהיר בנט כי זו היתה החלטה שלו שלא להמשיך את העימות מול ראש הממשלה. "אני יודע ללכת עד הסוף כשצריך", הסביר אמש בנט באותן שיחות. "במקרה הזה לא היה צורך, וגם לא רציתי לפגוע ולרמוס את ראש הממשלה. הכבוד שלו באמת חשוב לי".
את מהלכיו בימים האחרונים ואת דבריו נגד רעיון השארת אזרחים ישראלים תחת שלטון פלסטיני הגדיר בנט באותן שיחות כ"וידוא הריגה סופי לאותו רעיון. רציתי להיות המבוגר האחראי ואני שלם עד הסוף עם כל המהלך של השבוע האחרון. כולל עם ההחלטה לשמור על כבודו של ראש הממשלה".
אבל כמה שעות קודם לכן זה היה נראה אחרת לחלוטין, כאשר ראש הממשלה נתניהו החליט שאם לא תגיע ההתנצלות המדוברת, השר בנט יפוטר עוד לפני ישיבת הממשלה של יום ראשון הקרוב. ואפשר ללכת אפילו מוקדם יותר, כשאנשיו של נתניהו השמיעו את האיום הבא: "בנט נדרש להתנצל באופן פומבי, חד וברור, על דבריו כלפי ראש הממשלה. אם הוא לא יתנצל הוא יסכן את הרכב הממשלה הנוכחית משום שלנתניהו יש מספיק חלופות פוליטיות גם בלי בנט".
במהלך היום נעשו לא מעט ניסיונות תיווך בין הצדדים, אך ראש הממשלה כלל לא היה מוכן לשוחח עם בנט, כל עוד לא תצא התנצלות. המגעים נעשו אך ורק באמצעות מתווכים. בשעה שש וחצי בערב הגיעה ההתנצלות המדוברת.
ישנם גורמים שמנסים להפוך דיון מהותי על עתיד ארצנו ועל ביטחוננו למתקפה אישית שלא הייתה, ואם ראש הממשלה נפגע, אני בהחלט מצר על כך", אמר שר הכלכלה באירוע בים המלח. "אני מכבד את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת מנהיגותו בתנאים לא פשוטים, תומך בו כשצריך ומבקר אותו כשצריך, וזוהי חובתי".
ובתוך כל הקלחת הפוליטית גם נחשפו פעם נוספת המתחים בתוך הבית היהודי. בעוד שבתדרוך שהגיע מכיוון בכירים בליכוד נטען כי השר אורי אריאל תיווך בין הצדדים וסייע להגיע לפתרון שהושג, בסביבתו של בנט טענו כי לא היה ולא נברא. "הוא הגיע להחלטה לבד עם עצמו, וגם ניסח את הדברים שאמר באופן אישי וללא שום התערבות של אחרים".
מה שהכי יפה בסיפור הזה זו הדרמה המבוימת. נתניהו לא התכוון לפטר ובנט לא התכוון לברוח מהתנצלות. כשבסביבתו של ראש הממשלה העבירו מסר שהאולטימטום לבנט יפוג ביום ראשון בבוקר, הם כבר פחות או יותר ידעו שההתנצלות בדרך. וכשאנשיו של בנט תדרכו שלא יקום ולא יהיה - התנצלות לא תעלה על דל שפתיו - גם הם כבר ידעו שהיא אכן בוא תבוא.
בשורה התחתונה כל צד ניפק לעצמו את ההישג שרצה. נתניהו, שהוכיח שיש בוס בממשלה, ושהוא לא ייתן לילדים להתחצף אליו. ובנט, שבכלל מכוון את כל יהבו לעבר השתלטות על הימין, והעביר את המסר שרצה - חשבתם שהליכוד הוא הימין כאן? תחשבו שוב.
מי שבטוח לא יוצאת מורווחת מכל הסיפור הזה זו ההתיישבות ביו"ש. מי בכלל זוכר עכשיו שהיה רעיון להשאיר אזרחים ישראלים בשליטה פלסטינית? מי בכלל יודע לדקלם את תוכן הסכם המסגרת, שפורסם אתמול, שמתכנן להניח שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי (שכולל בירה פלסטינית במזרח ירושלים). כולנו עסקנו רק בדבר אחד - במשבר הפוליטי המדומה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם