מורים אתיופים: משרד החינוך מונע מאיתנו ללמד
מתוך 146 אלף מורים בישראל, רק 230 הם יוצאי אתיופיה. לטענת מורים בני העדה, מונעים מהם לעסוק בחינוך: "ניסיתי בארבעה בתי ספר, וכלום לא קרה". לדבריהם, רבים מהם נאלצים לעבוד בשמירה ובניקיון. משרד החינוך: "ננסה למצוא פתרון"
עוד בחדשות ב nrg מעריב:
- במשטרה מעריכים: "תאונת עבודה" בדרך לחיסול
- חרם? במשרד החוץ עדיין לא מתרגשים
- שר החינוך: לפעמים חובתם של מורים היא לשתוק
"רק ארבע שנים אחרי שהגעתי לישראל הצלחתי לקבל קצת עבודה במקצוע שלי", מספר ט', " אבל גם זה בלי ביטחון תעסוקתי ובלי קביעות, כי בכל שנה אני מפוטר מחדש".
כשהוא יוצא משערי בית הספר, הופך המורה לפועל ניקיון ולמתדלק בתחנת דלק - כהשלמת הכנסה למשכורת של כ-1,000 שקל ממשרד החינוך שאינה מאפשרת לו לפרנס את אשתו ושלושת ילדיו.
לדברי ט', רבים מהמורים שלימדו בבית הספר שניהל באתיופיה ועלו יחד איתו לישראל נאלצים גם הם כיום לעבוד בניקיון ובשמירה למחייתם. מורים אלה, המבקשים להשתלב בישראל כמורים מן המניין, נדרשים לעבור קורס הסמכה, אולם לדברי רבים מהם, כבר זה זמן רב שמשרד החינוך מסרב לפתוח עבורם קורס כזה.
לפי נתוני משרד החינוך לשנת תשע"ג, בישראל יש כ-146,000 עובדי הוראה, מהם רק 230 בני העדה האתיופית (קצת יותר מעשירית האחוז). זאת לעומת שיעורם באוכלוסייה שעומד על כ-1.5 אחוז (פי 10).
כבר לפני למעלה מעשור הוקם בישראל ארגון המורים של יוצאי אתיופיה ששם לו למטרה לנסות לשלב את המורים העולים במוסדות החינוך בישראל בצורה משמעותית יותר. לדבריהם, המאמצים הרבים עדיין לא נשאו פרי. לדברי הארגון, מדובר במורים "בעלי ותק רב שעבדו באתיופיה, והשתלבותם היא לטובת ילדי העדה, ולטובת כל מערכת החינוך והחברה הישראלית".
מאז נכנס לתפקידו שר החינוך שי פירון, שיגר אליו ארגון המורים שני מכתבים בנושא, אך לדבריהם, לא זכו לכל התייחסות.
מתברר כי השערים נעולים לא רק בפני המורים שרכשו את השכלתם בארץ מוצאם, אלא גם בפני אלה שלמדו הוראה בישראל.
מיכל (שם בדוי), תושבת מרכז הארץ, סיימה בשנת 2008 את התוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים במסלול מורשת ישראל. מאז ועד
"בשנה האחרונה הלכתי לארבעה בתי ספר שונים כדי להתקבל לעבודה. כולם אמרו שיחזרו אליי - וכמובן שכלום לא קרה", אמרה מיכל. במקום ללמד היא נאלצת לעבוד כגננת בצהרון של חברה פרטית. "משרד החינוך זורק אותנו ואומר לנו לכו תחפשו עבודה לבד. למה לא נותנים לנו יד ולא עוזרים לנו להשתלב כמו שצריך?", היא תוהה.
גם ס', אב לשבעה ילדים, המתגורר בבית שמש, סיים כבר לפני שש שנים את לימודיו לתואר הראשון ואת הכשרתו להוראת אנגלית במכללת דוד ילין. "שאלתי מה אני צריך לעשות כדי לקבל עבודה, ואמרו לי: תגיש את התעודות שלך למשרד החינוך'", אומר ס'. מאז הוא פקד את בניין משרד החינוך כבר פעמים רבות אך לא שובץ לעבודה, זאת למרות העובדה כי קיים מובילי מאבק המורים האתיופים.
"במשך ארבע שנים למדתי בימים ועבדתי בלילות בשמירה ובניקיון", אמר ס'. " רציתי לתת לילדים שלי דוגמה, שיראו שמי שלומד מצליח בחיים, אבל מה יש לי היום? אני עובד כמנקה וכמאבטח". לטענת ס', "כשאני לוקח את הילדים שלי לבית הספר, אני רואה שם מורים לא אתיופים שלמדו יחד איתי באותו מחזור ויש להם עבודה מכובדת וקביעות". לעומת זאת, לדבריו, בחורה נוספת יוצאת אתיופיה, שלמדה יחד איתו, לא הצליחה להתקבל לעבודה בהוראה וכיום "היא עובדת בבית אבות ומחליפה חיתולים".
"במדינה יש גזענות ואנחנו מרגישים שמישהו החליט שאסור לתת לנו להתקדם", אומר קיברט טגנה (60), אב לשבעה ילדים, שכבר 17 שנים אינו זוכה לקביעות. "זה לא יכול להיות שלכל המורים יוצאי אתיופיה יש אותה בעיה".
טגנה, ששימש במשך 11 שנים כמורה להיסטוריה ולאנגלית באתיופיה, ואף היה חבר כנסת במפלגה הדמוקרטית בממשל האתיופי, עובד כיום רק חמש שעות בשבוע. על מנת להשלים הכנסה, הוא נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות, ובהן עבודות ניקיון.
"אם התעודה שלנו שווה לתעודה של כל המורים, למה אנחנו לא מקבלים עבודה? בגלל שבאנו מאפריקה?", תוהה אלולה וולדה צדיק, יו"ר ארגון המורים של יוצאי אתיופיה.
טדגה טגפאו, תושב קריית גת שסיים את לימודיו לתואר ראשון בהוראת אנגלית במכללת דוד ילין, אומנם הצליח לקבל שיבוץ ממשרד החינוך אך בהיקף של 5 שעות שבועיות בלבד. לכן, כבר מזה 16 שנות הוראה הוא מפוטר מידי שנה ולא זוכה לקביעות- אותה מקבל רק מי שעובד בהיקף של 8 שעות שבועיות לפחות.
"אני שולח מכתבים למשרד החינוך ולארגון המורים אבל הם מזלזלים בי ולא מטפלים כמו שצריך." אומר טדגה. "כל שנה מפטרים אותי. זה מאד קשה, אני אב ל-7 ילדים והמצב הכלכלי קשה לא טוב." על מנת להצליח להשלים את משרתו הוא נאלץ ללמד שעות נוספות גם בעמותות פרטיות במוסדות חינוך בראשון לציון, בערד ובמרכז שפירא. "המנהלים רואים אותנו כמו זבל ולא רוצים אותנו." הוא אומר בכאב, ומציין כי הגזענות מחלחלת גם אל השטח.
"לפני שנה לימדתי באבן שמואל, אנגלית ואמהרית לעולים חדשים אתיופים. היתה שם ילדה צברית בכיתה ח' שלא יכלה ללמוד עם הכיתה שלה אז הציעו לה שאני אלמד אותה אנגלית, אבל היא אמרה: 'אתיופי לא יכול ללמד אותי!'" הוא מספר.
לפני כשנה נפגשו נציגי ארגון המורים של עולי אתיופיה עם מנכ"לית משרד החינוך הקודמת דלית שטאובר והוחלט כי "תיבדק אפשרות לפתיחת קורס הסמכה מיוחד למורים יוצאי אתיופיה". עם זאת, לדברי וולדה צדיק, יו"ר ארגון המורים, ההמלצה טרם יושמה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "השנה נקלטו ברחבי הארץ עשרות מורים יוצאי הקהילה, ומאות מורים יוצאי הקהילה כבר מלמדים במערכת החינוך. מנכ"לית המשרד תקיים פגישה עם נציגי ארגון המורים העולים במטרה לגבש עמם מודלים נוספים להכשרה ולשיבוץ מורים יוצאי הקהילה במשרות הוראה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם