חורף הפוך: החקלאות והטבע ישלמו מחיר כבד

שיבוש מערכות: כמעט כל נתון בטבלה שמפרטת את מצב הגשמים מהווה שיא חדש, שכמותו לא נראה מאז שהחלו מדידות הגשמים בישראל

אביב לביא | 4/2/2014 10:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
השירות ההידרולוגי הגדיר אתמול רשמית את ינואר 2014 "שחון באופן קיצוני". השימוש במילה "קיצוני" לא מקרי: כמעט כל נתון בטבלה שמפרטת את מצב הגשמים מהווה שיא חדש, שכמותו לא נראה מאז שהחלו מדידות הגשמים בישראל. בירושלים התחילו למדוד גשם כבר ב-1860. 154 חורפים עברו מאז על העיר, אבל ינואר יבש כמו זה שהסתיים זה עתה לא היה. 1.6 מ "מ בחודש שלם בשיא החורף? במדבר אלה מספרים הגיוניים. כשהם מגיעים לירושלים, הם מעידים על שיבוש מערכות.

עוד בנושא:
>ינואר השחון: הכנרת עלתה רק בעשרה ס"מ
>חורף קשה: האם אנחנו רגע אחד לפני בצורת?

הכל הפוך בחורף הזה: בדצמבר סופה חסרת תקדים, בינואר בצורת - אבל זה רק חלק מהתמונה המוזרה. בנתיב העשרה שבעוטף עזה ירדו עד כה 251 מ"מ גשם; לא מעט בשביל מערב הנגב. לעומת זאת בירדן העליון, שם ניתכו אשתקד 800 מ"מ, ירדו השנה רק 230: פחות מהנגב המערבי, פחות מ-50 אחוז מהממוצע שאמור לרדת בפינה הצפון מזרחית של הארץ. מזג האוויר השתגע, המערכות החורפיות הקרות שתמיד הגיעו מאירופה והרוו את הצפון נתקעו אי שם בבלקן, והנה קיבלנו עוד אזור ירוק בישראל שהפך השנה לשממה.

שנה שבה יורדים פחות מ-70 אחוז מכמות הגשמים הממוצעת מוגדרת שנת בצורת. לאחרונה זה קרה ב-1999, שהסתיימה עם 65 אחוז מהממוצע. נכון לתחילת פברואר אנחנו עומדים על 64 אחוז, ואנשי המים בחנו אתמול את התחזיות לשבועיים הקרובים וציינו ביובש - תרתי משמע - ש"כרגע רואים קדחת". גשמים משמעותיים יכולים להגיע גם במרס, אבל זה כמו להמתין לגול בהארכה: כל דקה שעוברת מקטינה מאוד את הסיכוי.

החדשות הטובות הן שגם מחר ומחרתיים יזרמו מים בברזים שלנו. ההתפלה האינטנסיבית אמנם מנפחת את חשבונות המים, אבל היא גם תעודת הביטוח של המשק הישראלי מפני צמא של ממש. החדשות הרעות הן כל השאר: בהיעדר מכסה סבירה של גשמים, החקלאות והטבע ישלמו מחיר כבד.

חקלאים רבים ברחבי הארץ - בעיקר בצפון - משקים באמצעות מאגרים אזוריים שקולטים את הגשמים. היום מתוכננת להיערך בכותל תפילה למען הגשם. אולי מה שלא עבד בסוכות יעבוד עכשיו. מזג האוויר הקוטבי כבר גובה מחיר כלכלי כבד: ב-2013 הקרן שמבטחת את החקלאים מפני נזקי טבע נאלצה לפצות אותם בסכום חסר תקדים- 300 מיליון שקל.
הסיפתח של 2014 לא נראה מעודד יותר.

הקורבן המיידי השני הוא הטבע: הזרימות בנחלים כמו שניר ובניאס ובמעיינות ברחבי הארץ הן מהחלשות אי פעם. אבל מה לנו כי נלין על נחלים צמאים, בשעה ששלטונות קליפורניה - שחולקת איתנו קו רוחב ואקלים דומה - שוקלים לסגור את הברזים. הבצורת החמורה במערב ארצות הברית ממוטטת את החקלאות ומאיימת על אספקת המים הסדירה. מתעורר החשש שמדעני האקלים טעו בגדול, אבל לכיוון ההפוך: נבואות הזעם שהם כיוונו לאמצע המאה מתגשמות כאן ועכשיו, והן תופסות את האנושות לגמרי לא מוכנה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...