בחורי הישיבות לא מתרגשים מפסיקת בג"ץ: "יהיה בסדר"
בישיבות החרדיות משדרים עסקים כרגיל. הם לא מאמינים שיתעקשו לגייס אותם דווקא עכשיו, באמצע השנים הטובות בהן התלמידים משקיעים בלימוד תורה. "אני מדמיין את כל הישיבה לבושה על מדים והתמונה הזו לא נתפסת" אומר תלמיד ישיבת מיר
עוד על החלטת בג"ץ:
>שופטי בג"ץ הודיעו למדינה: נמאס לנו ממכם
>בג"ץ תקע אצבע בעין לציבור החרדי
"בדיוק סיימנו ארוחת ערב, ותמיד זהו הזמן בו אנו מלבנים את כל אירועי היום. ההחלטה הזו לא הוזכרה בכלל", אמר תלמיד בן 20. "לא הגיוני שזה יקרה. אני מדמיין את כל הישיבה הענקית שלנו לבושה על מדים והתמונה הזו לא נתפסת לי. אין מצב. לא יקרה וזהו".

בישיבת "תורת אמת", המשתייכת לחסידות חב"ד, התמונה דומה. לדברי התלמידים, בני הישיבות של חב"ד לא רואים בעיה בגיוס, אך מעוניינים לדחות זאת לאחר החתונה. "לא הייתי רוצה להתגייס בשלב הזה, כעת אני מעוניין להמשיך ללמוד. אחרי החתונה - בשמחה, כולנו נתגייס", אמר שניאור זייגן, בן 18. כיוון שסוגיית הגיל היא העיקרית, אומרים שם, הם בטוחים שהדברים יסתדרו. "מבחינתנו הכול בסדר. הרי לא יתעקשו לגייס אותנו דווקא עכשיו, באמצע השנים הטובות בהן אנו משקיעים בלימוד תורה. המשא ומתן יסתיים והחב"דניקים יתגייסו אחרי החתונה".
גם בישיבת מיר הליטאית וגם בישיבה החב"דית, היחס לבג"ץ זהה ואזכורו מביא לתגובות שלילות. פרטי ההכרעה עדיין לא ברורים להם, אבל עצם העובדה שמדובר במהלך של בג"ץ מעורר זעם. "הרי פעלנו לפי הנחיות שר הביטחון שדחה את הגיוס", אמר שמוליק קרסיק, בן 21. "הנושא נמצא במשא ומתן בוועדת שקד בכנסת, באיזו זכות בג"ץ מגיע ומפסיק לנו תקציבים שנועדו לצרכי הקיום הכי בסיסיים שלנו?"
האמירות הנחרצות ביותר נשמעות מפי בני ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בבירה. הישיבה צמודה לביתו של הרב שמואל אויערבך, העומד בראש פלג שאינו מקבל את סמכותו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, המנהיג הליטאי הבולט, ורואה בו פשרן שלא עושה די בכדי למנוע את גיוס בני הישיבות.
בעיניהם, הם כבר בעיצומה של מלחמה. לעומת ישיבת מיר, המשתייכת לזרם המרכזי של המגזר החרדי, בישיבה הקיצונית דווקא מבינים היטב לאן הכול מוביל ומכינים את עצמם למאבק חסר פרשות. "אין על מה לדבר", אמר אחד מהם. "הצבא לעולם לא יתאים ליהודי חרדי, עד ביאת המשיח. אם יבוא לגייס אותנו - נלך לכלא ".

גורם בכיר ב"יהדות התורה" מבהיר כי הזעם החרדי אינו נובע מההיבט הכלכלי. "אם בודקים את הנתונים, ההשלכה המעשית של החלטת בג"ץ אינה משמעותית. מדובר בכסף קטן. העניין הוא עקרוני. בג"ץ מנסה להשליט את דעתו על ועדת שקד ולא נותן לה לקיים דיון אמיתי. במדינה אחרת הייתה פורצת על כך מחאה".
לדבריו, חברי הכנסת החרדים הכירו בוועדת שקד והשתתפו בדיונים בה, והחלטת בג"ץ תשנה את כל ההתנהלות הרגישה ששררה עד כה. "למרות שאנו לא מסכימים עם הכיוון אליו מובילה הוועדה, נציגי הסיעה השתתפו בדיונים ובהחלט ניסינו להביא לתוצאה שהיא הרע במיעוטו מבחינתנו. עד עתה קיווינו שחברי הוועדה יבינו שלא ניתן לשנות הסדר שקיים עשרות שנים ברגע אחד, אך כעת אנו חוששים שהחלטת בג"ץ תוביל אותם לקיצוניות".
כזכור, שופטי בג"ץ הוציאו אתמול (ג') צו ביניים האוסר על המדינה להעביר כספים לישיבות שתלמידיהן היו אמורים להתגייס החל מאוגוסט 2013, ולא התייצבו בלשכת הגיוס. בכך ביטלו השופטים את החלטתו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לדחות את גיוס בני הישיבות עד לחודש אפריל, במטרה לסיים את החקיקה בעניין בוועדת שקד לשוויון בנטל. בעקבות ההחלטה, לא יועברו תקציבים לתלמידים בגילאי 18 עד 20.
ח״כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר בתגובה לעצירת התקציבים כי "החלטת בג״ץ מעלה גיחוך, שהרי הוא הגוף האחרון שיכול להטיף על סחבת בדיונים, ועל איחור במתן פסקי דין. בג״ץ מוכר לא מהיום כאויב כלפי הציבור החרדי ובפסיקותיו המפלות".