לוחמים: החשש מחטיפה מוביל לתאונות מבצעיות
על רקע מותו של רסן טל נחמן ז"ל, חיילים בגזרה מעידים על דריכות שיא: כשחמאס ליד הגדר ויש מנהרות, דילמת הירי הופכת למוחשית
עוד בחדשות:
> ישראל סירבה לוועדה נגד הסתה ברשות
> הרמטכ"ל: לצבא צורך תפקידי נוסף
> מגילות מדבר יהודה באיכות שלא הכרתם
כבר שבע שנים שבגבול רצועת עזה חוששים בעיקר מפיגועי חטיפה, דוגמת זה בו נחטף גלעד שליט בידי חמאס והוחזק בשבי במשך חמש שנים. עוד לפני שהכוחות מגיעים לשטח הם מתאמנים מול איום החטיפה. לפני כל פעילות על הגדר, נדרשים הלוחמים לערנות מול הפיגוע שנחשב למועדף בקרב ארגוני הטרור. אלה לא חוסכים מאמצים בבניית מנהרות לשם כך.
"החשש הכי גדול הוא פיגוע שמעורב עם חטיפה", אומר לוחם שסיים לאחרונה תעסוקה מבצעית באזור בו נהרג סרן נחמן ז"ל. "האיום המרכזי הוא המנהרות והחטיפות", אומר לוחם אחר. "החיילים מתודרכים, וכנראה שזה היה מושרש בתודעה של החייל שירה".
סביר להניח כי בראשו של הלוחם שביצע את הירי בשוגג, ממנו נהרג סרן נחמן, התעורר החשש מפני הצלחת הפיגוע. "לא הייתי אומר שמדובר בהיסטריה. הייתי מקשר את האירוע לדריכות השיא שיש בגבול הרצועה" מסביר תא"ל במיל' צביקה פוגל, בעבר ראש מטה פיקוד דרום.
"בתקופה האחרונה נחשפו מנהרות, וכל הזמן יש הצהרות על רצון לחטוף חיילים. בשעות של תקרית הירי זה שיא הערפל והחושך, ואני רוצה לראות מישהו אחד שהיה עושה אחרת. לא פשוט לקבל החלטות בצורה שקולה במצב כזה".
לדברי פוגל, איש לא אמור לנוע באזור במהלך פעילות כזו, בטח לא על סיפון כלי האיסוף. להערכתו, הלוחם שביצע פטרול בשטח זיהה את התנועה בסביבת הכוח כהתגנבות משטחי הרצועה, ועל כן לא היה לו דבר אחר לעשות מלבד לבצע ירי. פוגל: "צה"ל יודע ללמוד מאירועים כאלה. השאלה אם החייל קיבל אישור ירי או לא היא משנית. אם לא הייתי מגלה רשלנות פושעת, אני לא חושב שיש סיבה שהחייל ייפגע מההתנהלות שלו. צריך בעיקר לחזק את הכוחות, כי הפעילות הזו נמשכת בלילות".
לוחמים מגדוד הסיור של גבעתי נשלחו אתמול להלווייתו של נחמן בנס ציונה. בצה"ל עסקו אתמול בתחקור האירוע. על פי הבדיקה הראשונית, עולה כי החייל התרשל לכאורה לאחר שלא ביצע נוהל מעצר חשוד תקין אלא צעק "עצור" וירה שלושה כדורים בקצין מטווח של 12-10.
הצוות מפלוגת חיל ההנדסה של גבעתי, בו משרת הלוחם שביצע את הירי, עבר תחקור מקיף על האירוע. לזירה הגיעו גם חוקרי מצ"ח. נראה כי הכוחות נערכו כראוי לפעילות הלילית, וכי המפקדים נהגו כשורה. מפקד הצוות של החייל שביצע את הירי לא שהה במהלך הלילה בבסיס. הכוח התחלק לשני סבבי שינה, וסמל הצוות לא היה בשטח בזמן התקרית כיוון שהיה בסבב המקביל.
מהתחקיר הראשוני עולה עוד כי לקראת השעה שתיים בלילה, במהלך פעילות של צוות קרב משולב, בו פעלו כאמור כוחות של גבעתי וחיל האיסוף הקרבי, נורה נחמן בשוגג בזמן שישן על כלי האיסוף, מזרחית לגדר. "הלוחם שירה בקצין היה עסוק באבטחה של כוח התצפית, בפעילות שגרתית שנעשית אחת לתקופה", הסביר קצין בכיר. לדבריו, היו הכוחות בשטח עם שני כלי רק"מ, אכזרית ונגמפ"ופ, אשר משמשים את כוח האיסוף, וכל כוח ידע שיש כוח נוסף בשטח.
"במהלך פטרול שביצע אחד מלוחמי גבעתי הוא זיהה דמות חשודה על הכלי של צוות האיסוף. בדיעבד התברר שהאדם הזה הוא חייל שירד רגע מהעמדה לכלי האיסופי כדי לקחת משהו".
כדי להבין את הדריכות בגזרה צריך לבחון את הפעילות מעבר לגדר. בחודשים האחרונים חמאס הקים עמדות 300 מטר מהגדר. העמדות מוצבות בכל מספר קילומטרים, וכביכול הן עדות לכך שהארגון מבקש לשמור על הסכם הרגיעה.
לוחמי הזרוע הצבאית של חמאס הועברו מלחימה למשימות שמירה. הם אמורים למנוע ירי רקטות ופעילות בסמוך לגדר. "משמר הגבול" של חמאס מונה מאות לוחמים. בכל עמדה מוצבים בין שניים לארבעה פעילים. רוב העמדות מאוישות מהבוקר עד שעות הלילה המאוחרות. חלקן פעילות 24 שעות ביממה.
הקרבה לגבול מאפשרת לאנשי חמאס לאסוף מודיעין על הפעילות של כוחות צה"ל, כולל באמצעות מצלמות.
מפעם בפעם פעילים חמושים של הארגון מתקרבים עד 150 מטר מהגבול, ומציבים דילמה בפני צה"ל: האם מדובר בכוח שפועל למנוע ירי לעבר ישראל, או כזה שמבקש לפגוע בה, בין היתר דרך הנחת מטענים. כדי להמחיש את הבעייתיות: בחצי השנה האחרונה התגלו 15 מטענים סמוך לגדר.
את מרבית המשאבים משקיע חמאס בפרויקט המנהרות התת-קרקעיות: מנהרות הגנתיות בתוך עזה להדיפת המבצע הקרקעי הבא של ישראל. מנהרות התקפיות עד גדר הביטחון, וייתכן שחלקן עוברות אותה - כתשתית לחטיפה, וכן להנחת מטענים. שלוש מנהרות כאלו אותרו בתקופה האחרונה. הן נבנו על ידי חטיבת חאן יונס ברשות מוחמד סנואר, משוחרר עסקת שליט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם