שבים למאבק: המורים מתנגדים לעוז לתמורה
לטענתם, בשונה ממה שהובטח להם, הם מחויבים להצטרף לרפורמה. "למה לעשות את זה בכפייה? תנו לנו את הבחירה"
על פי ההסכם שנחתם בין ארגון המורים למדינה באוגוסט 2011, ההצטרפות לרפורמה תיעשה בהדרגה ותהיה וולונטרית- על בסיס רצונם החופשי של המורים, אולם "החל בשנת הלימודים תשע"ה (שנת הלימודים הבאה, ר"ו), יועסקו כל עובדי ההוראה לפי תנאי הרפורמה."

בימים אלה מופצת ברשתות החברתיות עצומת מורים עליה נאספו עד כה למעלה מ-2500 חתימות. "אנו דורשים ממשרד החינוך, מהמרכז לשלטון מקומי... ומכל הצדדים האחרים להסכם הקיבוצי הכללי בחינוך העל יסודי, לכבד את התחייבותו המפורשת של ארגון המורים כלפי ציבור המורים, טרם חתימת ההסכם, לפיה ההצטרפות לרפורמת "עוז לתמורה" תהיה וולונטארית ולא תכפה על המורים נכתב בעצומה.
"אנו דורשים כי יבוטל לאלתר הסעיף בהסכם הקיבוצי המחייב את המורים בחינוך העל יסודי להצטרף לרפורמה לאחר שלוש שנים ואת הפגיעה במעמדם ובקידומם של המורים שלא חתמו על ההסכם, ולשחררם מהכורח לחתום על רפורמה הפוגעת במעמדם שכרם ותנאיהם הפנסיוניים".
"יש פער גדול בין מה שהציג בפנינו רן ארז ערב חתימת ההסכם, לבין מה שנחתם בפועל." אומרת ש' מורה ממרכז הארץ, אשר שותפה למאבק. "כשהוא נפגש אתנו על מנת להציג את ההסכם המתגבש הוא הדגיש כי ההצטרפות אליו תהיה וולונטרית, מה שהוא לא אמר לנו זה שאחרי 3 שנים כולם יהיו חייבים להצטרף לרפורמה- גם אם הם לא רוצים."
במסגרת ההסכם, יתארך שבוע העבודה של המורים מ-24 ל-40 שעות עבור משרה מלאה. בשונה מערך שעה ברפורמת "אופק חדש" (הנהוגה בבתי הספר היסודיים) שעומד על 45 דקות, ברפורמת "עוז לתמורה" שעה מהווה 60 דקות.
לטענת המורים, כניסתם לרפורמה תגרום לפגיעה בשכרם כיוון שבעוד תוספת העבודה הנדרשת עומדת על היקף של 66%, תוספת השכר תסתכם ב-42% בלבד- דבר זה יביא לפגיעה בערך השעה.
י', מורה ללשון בעלת ותק של 29 שנים מספרת כי "כיום, על מנת שאזכה להיקף של 90% משרה אני נדרשת לעבוד 15 שעות שבועיות. במסגרת עוז לתמורה, עבור אותו היקף משרה אדרש לעבוד 32 שעות בשבוע. אמנם אקבל תוספת של כ-40% אבל זה חסר פרופורציה לכמות השעות הנוספות שאצטרך לעבוד."
לדבריה, "יש מורים שעבורם הרפורמה יכולה להתאים, כמו מורים צעירים שזה עתה נכנסים למערכת ומתחילים לעבוד בשכר יחסית גבוה, אבל למה לעשות את זה בכפייה? תנו לנו את הבחירה!" עוד טוענת י' כי "יש תחושה שארגון המורים פשוט בגד בנו."
"זה שיח שממלא עכשיו את חדרי המורים. אנחנו מרגישים רמוסים ומיואשים." מספרת א', מורה להיסטוריה. "אני יכולה להעיד על עצמי שאם אצטרך להיכנס לרפורמה- אני אעזוב את המערכת. תהיה נטישה גדולה של מורים את מקצוע ההוראה."
הרפורמה צפויה לשנות את אורח חייהם לא רק של המורים עצמם אלא גם של בני משפחותיהם. כך למשל א', העובדת במשרד יחסי ציבור גדול, אשר בעלה הוא מורה לביולוגיה מספרת כי "עד היום בעלי היה מוציא בכל יום את הילדים מהגן, ובשעות הערב הוא היה מתפנה לבדיקת מבחנים והכנת שיעורים. אם הוא ייאלץ להיכנס לרפורמה, את בדיקת המבחנים הוא יצטרך לעשות בבית הספר ויחזור הרבה יותר מאוחר. המשמעות היא שאני אצטרך לעזוב את העבודה והקריירה שלי ולחפש עבודה אחרת, כי תוספת השכר שהוא יקבל לא תכסה אפילו חצי מהסכום שנשלם על צהרונים."
עם כניסתו לתפקיד, שיגרו המורים לשר החינוך, הרב שי פירון מכתב בו שטחו את טענותיהם וביקשו להיפגש איתו, אולם לדבריהם, הם לא נענו.
בימים אלה הם בוחנים אפשרות לפנות לאפיק משפטי, ואף מקיימים מגעים בין היתר עם עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה. "המורים חייבים לפעול בתוך הארגון על מנת ליצור השפעה כדי שכשההסכם ייפתח ב-2016, הם לא ייפגעו כמו שנפגעו בפעם הקודמת." מסביר גורודיסקי. לדבריו, "כל מורה שיודע כי תנאי העסקתו יפגעו בשל ההצטרפות לרפורמה, רשאי להתפטר ולדרוש על כך פיצויי פיטורים."
ממשרד החינוך נמסר, כי "הסכם עוז לתמורה הינו הסכם קיבוצי אשר נחתם בין המדינה לארגון המייצג את המורים - ארגון המורים העל יסודיים.
יצוין, כי הכניסה לרפורמה נעשתה באופן הדרגתי על פני 4 שנים כאשר שנת הלימודים הבאה, תשע"ה, תהיה השנה האחרונה של היישום. הרפורמה מבוססת על קידום מהותי במעמדם, בשכרם ובתנאי עבודתם של המורים תוך חתירה למצוינות בהוראה.
במשרד מציינים כי על מנת לתת מענה לכל שאלה אשר עולה מן השטח, המשרד מקיים שיחות בחדרי מורים ובנוסף הכשיר מטמיעים בכל מחוז אשר בקיאים בכל פרטי הרפורמה במטרה לתת מענה מיטבי למורים.
בנוסף, ישנו מוקד של כ"א בהוראה אשר פתוח מדי יום ועונה על כל שאלה שמגיעה."
מארגון המורים נמסר: "הנושא נמצא בדיונים מול משרדי החינוך והאוצר".